זכויות עובדים הן לא בחירה - גם ביום הבחירות

יום הבחירות הוא יום שבתון לכלל העובדים במשק, כאשר עובדים המועסקים ביום הבחירות יקבלו 200% משכרם, וכן תינתן להם האפשרות לצאת מהעבודה להצביע. אך למרות החקיקה ישנם מעסיקים שמנצלים את חוסר ההיכרות של העובדים עם זכויותיהם ביום הבוחר. מדריך זכויות העובד ליום הבוחר
 
 יום הבחירות הוא יום שבתון לכלל העובדים, למעט אלה המועסקים בענפים שקבעה ועדת הבחירות. על פי סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת, כל עובד שהועסק לפחות שבועיים לפני הבחירות אצל אותו מעסיק, יקבל את שכרו רגיל ביום הבחירות. כרגיל במקרים אלה, עובדים בשכר חודשי לא צפויים להיפגע; אולם עובדים בשכר לפי שעה, עובדים זמניים וחלקיים וכיוצ"ב, עלולים לעמוד מול טענות של המעסיק כי אינו חב בתשלום מאחר שיום הבחירות לא צפוי היה מלכתחילה להיות יום עבודה. במקרים של עבודה בשכר שעתי בימים ושעות גמישים, יש לערוך ממוצע השכר היומי בתקופת העבודה (או למצער, בשלושת החודשים שקדמו לבחירות), ולשלמו לעובד שלא הועסק ביום הבחירות.
 
עובדים המועסקים ביום הבחירות יקבלו 200% משכרם, וכן תינתן להם האפשרות לצאת מהעבודה להצביע. החובה לתשלום 200% חלה גם אם העובד מועסק ליום הבחירות בלבד (במקרה זה, לא חל התנאי של העסקה לפחות שבועיים לפני הבחירות). החובה לתשלום 200% מהשכר חלה ביחס לכל השכירים המועסקים בישראל, בין אם הם בעלי זכות הצבעה ובין אם לא; בין אם הצביעו בפועל ובין אם לא.
 
כ-450 מיליון שקל מקצה המדינה לקיום הבחירות. רק קומץ מתוך סכומי העתק הללו מגיעים לעובדים הפשוטים של מערכת הבחירות, אלה שמלווים אותה במשך כמה חודשים, עד ליום השיא של הבחירות עצמן. אלה הם הסוקרים הטלפונים, העובדים המועסקים על ידי הרשימות בתליית שלטי התעמולה ובהפצת כרוזים, עובדי הקלפיות והסדרנים, המועסקים לרוב דרך חברות כוח אדם, עובדים בקייטרינג, בהסעות, בדפוס ובאולמות כנסים.
היקף המשרות כה גדול הוא, עד שבשנים קודמות העסקת עובדים זמניים "הורידה" את שיעור האבטלה בתקופת הבחירות בחצי אחוז. ביום הבחירות לבד, הועסקו בשנים קודמות למעלה מ-30,000 איש בקלפיות. אך גם העסקה ביום הבחירות יכולה להתגלות כפוגענית. אלו מרבית התלונות שהצטברו בקו לעובד מקרב עובדים במערכת הבחירות:
 
* העסקה בידי רשימות או מועמדים שנעלמים לאחר הבחירות או שמספר המנדטים שקיבלו מצטמצם והתקציב משתנה: ידועים מקרים של רשימות או מועמדים שהעסיקו עובדים בבחירות, ומשלא זכו להיבחר – נעלמו בלא תשלום שכר. במקרים כאלה ניתן להגיש תביעות אישיות נגד המועמדים ברשימה, ולחייבם בתשלום השכר לעובדים שהועסקו בבחירות. היו גם עובדים שנשכרו לעבוד במפלגה שהפסידה הרבה מנדטים בבחירות ומשום שהתקציב מחושב על פי מספר המנדטים שיתקבל  בבחירות, הצטמצם התקציב לאחר הבחירות היות ופחת מספר המנדטים, והמפלגה התקשתה לעמוד בתשלומים לעובדים שהעסיקה במהלך הקמפיין, ולעתים העלתה בדיעבד טענות כי העובדים היו "מתנדבים". מומלץ לקבל עוד לפני תחילת ההעסקה מידע בכתב על התשלום - אם לפי שעה או לפי פרויקט – וכן את פרטי המשלם בפועל: כתובת, שם מלא.  גם אם ההעסקה היא עבור מפלגה או רשימה באופן ישיר, יש לדרוש את המידע בכתב ובו פרטי האחראי לתשלום.

העסקה עמוסה בשעות ארוכות: יש מעסיקים המתגאים בכך שאינם שוכרים עובדים חדשים בתקופת הבחירות, אלא מעסיקים את העובדים הקיימים תחת עומס כבד יותר, ובשעות עבודה ארוכות יותר (כך למשל,  ראו את דברי אבי דגני, נשיא חברת הסקרים גאו-קרטוגרפיה). העסקה בשעות נוספות ארוכות חלף שכירת עובדים נוספים, פוגעת בבריאותם ובחיי משפחתם של העובדים, ואינה בהכרח חוקית.על העובדים להיות מודעים לכך שעל פי החוק, אין להעסיק עובד יותר מ-12 שעות ביום, או יותר מ-60 שעות בשבוע. העסקה ארוכה מכך – אינה חוקית.

* העסקת בני נוער: מותר להעסיק בני נוער רק מגיל 15. גם אחרי גיל 15, אין להעסיק בני נוער יותר מ-8 שעות ביום, ו-40 שעות בשבוע. אין להעסיק בני נוער מתחת לגיל 16 בשעות שבין 20:00 ל-06:00.
 
דמוקרטיה איננה רק שמירה על זכות ההצבעה אלא שמירה והגנה על זכויות האדם באשר הוא אדם. עימדו על זכויותיכם וזכותיכן ביום הבחירות!