בסנאט הוקמה "ועדה לפעולות אנטי אמריקאיות" בראשות סנאטור צעיר אחר, ריצ'ארד ניקסון. ג'וזף מקארתי היה הדמות הבולטת בדיוניה וחשף עוד ועוד "חשודים". הדיונים בוועדה עוררו סערות ציבוריות, אף שהעדויות שהציג מקארתי להאשמותיו היו קלושות ולעתים אף בלתי קיימות.
האשמות נוספות של הסנאטור כוונו לדמויות בולטות בחיי התרבות, לאנשי תקשורת, למורים ולפקידי ציבור. בהמשך יצא גם נגד אנשי צבא. ברשימה השחורה של הוליווד נמנו בין השאר אלברט איינשטיין, הבמאים צ'רלי צ'פלין ואורסון וולס, המחזאי ארתור מילר, והמלחין לאונרד ברנשטיין.
לנוכח הבהלה הגוברת הוקמו "ועדות לסקירת נאמנות" במגוון מוסדות ציבור, וחברות בילוש נשכרו לעקוב אחר חשודים. אלפי פקידים נחקרו ופוטרו, לעיתים על סמך שמועות ורכילות עוינת.
עם הזמן, התנהלותו של מקארתי עוררה ביקורת גוברת: הוא הואשם ב"צייד מכשפות" ובפגיעה קשה בחפים מפשע, בלי לתת להם כל הזדמנות הולמת להתגונן. בדצמבר 1954 החליט הסנאט ברוב של 65 מול 22 לגנות את מקארתי כמי שנהג באופן שפגע בכבוד הסנאט ובתדמיתו.
אמריקה של היום ליברלית מאי-פעם – ואנחנו מקווים שההעתק לא יהיה פחות טוב מהמקור.