הרגע המדהים הזה
הרגע המדהים הזה.
הפרוטוקולים החסויים, הדוהים, פורסמו לאחרונה.
ממשלת ישראל בדיון דרמטי במיוחד. ועדת חקירה שחקרה את התנהלות הצבא במחנות הפליטים בבירות, בעקבות טבח שאירע בהם במהלך מלחמת לבנון, ממליצה להדיח את שר הביטחון, ולנקוט צעדים אישיים נגד ראש אמ"ן, אלוף פיקוד הצפון ומפקד אוגדה. זאת בעיקר על רקע מעורבותם בהכנסת פעילי הפלגנות למחנות.
הממשלה שומעת את הקצינים בשתיקה. ראש הממשלה קובע: "אלה רגעים עצובים מאד, לא רק בשביל הרמטכ"ל והקצינים הנוכחים אתנו, אלא בשביל כל אחד ואחד מאתנו".
|
|
|
|
שר הפנים מוסיף: "נקלענו למלכוד נורא. הומני-פוליטי. תוך קונפרונטציה עם מציאות אכזרית".
שר השיכון מעיר: "בהקמת הועדה נתנה הממשלה ביטוי לנחישותה להגיע לחקר האמת. ובכך היא נתנה ביטוי לעוצמתה ולחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית", ואחר כך מוסיף: "בעצם אנחנו נדרשים לבצע ניתוח עצמי קשה. הממשלה משלמת מחיר כבד. [...] האם יש בידי הממשלה אפשרות מעשית לדחות המלצות אלה ולהתעלם מהן?".
השרים מציגים עמדות במפורט, המתח גובר כשמגיע שר הביטחון. מתגלעת מחלוקת נוקבת.
לפתע נשמע פיצוץ. מיד מנסרות את האוויר צפירות משטרה ואמבולנסים.
|
|
|
|
בתמונה: אמיל גרינצוויג. באדיבות משפחת גרינצוויג. |
|
|
|
השרים מדווחים: "התפוצץ מטען בין המפגינים". ראש הממשלה מגיב: "אני חרד לראות מה קרה". ברקע נודע, כי להפגנה כולה נלוו קריאות "בוגדים", יריקות, דחיפות, הפרעות ואף התנכלויות פיזיות.
לראש הממשלה מועבר פתק, והוא קורא בתדהמה: "ישנו הרוג. הרוג יהודי!!".
שר הפנים, האחראי למשטרה, מעדכן: "מהצד ההוא עמדו אנשי שלום עכשיו. הם שרו את התקווה והחלו להתפזר. נזרק כנראה רימון ואיש אחד נהרג, שניים נפצעו קשה ושלושה נפצעו קל". שר הפנים בורג אינו יודע עדיין, שבנו הוא אחד הפצועים.
הממשלה מחליטה לאמץ את מסקנות הועדה, וראש הממשלה בגין נערך לפטר את שר הביטחון שרון.
|
|
|
|
בשנת 1984 הורשע יונה אברושמי, עבריין סמים, ברצח אמיל גרינצוויג.
אמיל, יליד רומניה, בן לאם ניצולת שואה שעלה ארצה ב- 1963. קצין בנח"ל המוצנח שהשתתף בארבע מלחמות, ושירת במילואים במלחמת לבנון. סטודנט לתואר שני שעסק בפיתוח תכניות חינוכיות להקניית תרבות של דיאלוג בשעת מחלוקת.
בתחילה הכחיש אברושמי את מעורבותו ברצח, אבל הורשע. אחר כך הודה, וטען כי היה נתון להסתה, והיא שהביאה אותו למעשה. לדבריו, אישים בכירים הגדירו את המפגינים כבוגדים, ועל כן פגע בהם.
צלי רשף, מראשי שלום עכשיו: "מעבר להלם, מעבר לכאב, אמיל נפל קרבן להסתה פרועה מצד הימין, אשר במהלך כל ימי הוויכוח הציבורי התחמק מהתמודדות עניינית עם הטיעונים שלנו, ובמקום זאת בחר לעשות דה-לגיטימציה שלנו. כך, למשל, טען חבר הכנסת קליינר שאנו מקבלים כסף למימון פעולותינו מסעודיה והציע להעביר חוק שיאסור קיומן של הפגנות בשעת מלחמה. טענות שיש להן קונוטציות מצמררות הועלו בהמשך ומגורמים בכירים יותר".
יחד נעצור את מכונת ההסתה המסוכנת ואת הרצח הפוליטי הבא. לחצו כאן. |
|
|
|
פסילת מועמדים לכנסת: או חוק זועבי
חבר הכנסת עודד פורר (ישראל ביתנו) ואחרים מציעים תיקון לחוק יסוד הכנסת (תיקון: הנטל להוכחת תמיכה במאבק מזויין נגד מדינת ישראל") לפיו יש להרחיב את העילות לפסילת מועמדים לכנסת. ראשית, ההצעה קובעת כי מי שהשתתף בפעילות המהווה עבירה נגד מבצע צבאי של צה"ל או הביע תמיכה בפעילות בלתי חוקית או טרוריסטית נגד ישראל או נגד אזרחיה, באשר הם אזרחים, ייתפש כמי שתמך במאבק מזויין נגד ישראל, לפחות כל עוד לא הוכיח אחרת. כלומר, נטל ההוכחה נופל עליו. שנית, מי שהשמיע התבטאות שיש בה במפורש או במשתמע, פסילה של קיומה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזויין נגד ישראל, ייפסל מלהתמודד לכנסת. כלומר, הפסילה אינה מתייחסת רק למעשים, כי אם אף להתבטאויות ואף להתבטאויות שאינן מפורשות.
לחוות הדעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה על הצעת החוק לחצו כאן
להצעת החוק המלאה לחצו כאן
שלילת תושבות ופגיעה בזכויות סוציאליות
חבר הכנסת אורן חזן (ליכוד) מציע תיקון להצעת חוק הכניסה לישראל לפיו יש לשלול את הזכות למעמד תושב קבע (תושבות) בישראל ממי שבצעו צעד של "הפרת אמונים" נגד המדינה. קיימת גם אפשרות לשלילה של זכויות סוציאליות לרבות ביטוח רפואי ותגמולי ביטוח לאומי. חזן מציין בדברי ההסבר כי צעד זה יינקט גם נגד מיידי אבנים במזרח ירושלים, אליהם יש להתייחס לטעמו כאל מחבלים.
להצעת החוק המלאה לחצו כאן
|
|
|
|
|
|
|
|
