"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" (ויקרא כו, ג). וברש"י שם: "שתהיו עמלים בתורה" (ספרא בחוקתי ב').
תפיסת חז"ל בלימוד התורה שאין העמל רק יתרון בלמוד, אלא הוא מעצם לימוד התורה, ובכדי לקנות תורה חייב אדם לעמול בה, ורק מתוך יגיעה ועמל יוכל להשיגה. וכן כתב הרמב"ם בפירושו למשנה במסכת אבות (פרק ה, כג):
כי החכמה הנקנית בלא טורח ועמל, אין לה קיום ואין לאדם תועלת בה ... ואמרו שלא יתקיים מן החכמה אלא מה שתלמד בטורח עמל ויראה ... אבל קריאת התענוג אין לה קיום ולא תועלת בה.
ע"פ דרכו של הרמב"ם, העלה ר' ישראל סלנטר זצ"ל רמז מאגדת חז"ל שמן השמים מלמדים לאדם שתורה שאינה נקנית בעמל אינה חשובה. הגמ' מספרת שהתינוק במעי אמו מלמדים אותו את כל התורה כולה, וכיון שיוצא לאויר העולם בא מלאך וסוטרו על פיו ומשכחו את כל התורה (ריש נדה). ושואל ר' ישראל מסלנטר: אם משכחים אותו מדוע לימדוהו? אלא מן השמים רוצים שהאדם בעמלו יקנה את כל התורה מחדש, כי אין ערך לתורה אם האדם מקבל אותה במתנה. | 
.jpg?cache=1525868041694)
.jpg?dummy=6174)
