אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
28 במאי 2015 | מחאת יוצאי אתיופיה 
final_banner...

מחאת יוצאי אתיופיה: אנטומיה של משבר כפול
 

פרשנות שונה להתפרצות המחאה של יוצאי אתיופיה: על משבר האמון ביחסי הקהילה עם הממשלה, שערער את המנהיגות הקהילתית וחיזק כוחות עולים וקולות חדשים. וגם: חמש עצות לשר הקליטה החדש.
 
התפרצות המחאה של יוצאי אתיופיה הוגדרה כקריאת השכמה לחברה הישראלית. מהי הסיבה למחאה ומדוע פרצה דווקא כעת? מהו שינוי התפישה שהוביל להסלמה במאבק? באמצעי התקשורת פורסמו פרשנויות שונות, ולמשל, נטען כי זו מחאה נגד ההפרטה וההפקרה של שירותי מדינת הרווחה. ננסה להציג כאן הסבר שונה, המתמקד ביחסיה של קהילת יוצאי אתיופיה עם הממשלה, ובמערכת היחסים הפנימיים בהנהגת הקהילה. הסבר זה אינו טוען לבלעדיות, כי אם, אדרבה, הוא בגדר תוספת לפרשנויות הרבות שפורסמו, בניסיון לכוון זרקור ולהטיל אור על היבטים נוספים, הנוספים על אלו שזכו לסיקור.

יוצאי אתיופיה מתחו ביקורת קשה בשני העשורים הקודמים על המערכות הקולטות אותם. בין הטענות שצפו ועלו: אטימות בירוקרטית, גישה אדנותית, טיפוח תלות, ועוד. בעקבות הביקורת הוחלט בשנת 2000 על כינון "פרויקט לאומי" לקידום הקליטה של יוצאי אתיופיה, שנועד להיות מקיף, חדשני ומשתף. ואולם, יוזמי הפרויקט כשלו בניסיון לגייס את סכומי העתק שהובטחו לו (660 מליון דולר). הפרויקט המבטיח הפך לגוף נוסף המקצה משאבים בהיקפים מצומצמים לתוכניות חינוך. ההר הוליד עכבר והאכזבה בקהילה היתה רבה. 
Ethiopian_pr...
בעקבות זאת, ולאחר מחאות שארגנו יוצאי אתיופיה, החליטה הממשלה בשנת 2007 על "תכנית חומש" שלה הובטחו 870 מליון ש"ח. אלא שעד מהרה התברר שהתקציב הרב-שנתי לא הוקצה הלכה למעשה. כאשר עתרו ארגונים של יוצאי אתיופיה לבג"צ בתביעה להבטיח תקציב הולם לתכנית, צומצמה ההקצאה באופן ניכר. מבקר המדינה חשף ב-2013, כי הפרויקט לא הובל כהלכה על ידי משרד הקליטה ולא נוהל כראוי. אותרה שורה של כישלונות מחפירים בהפעלת תכניות חינוך, ב(אי)מתן משכנתאות לדיור ועוד.
הכשל המהדהד של תוכנית החומש הוביל למשבר אמון עמוק: בני הקהילה שחשו כי הולכו שולל באחיזת עיניים לא היו מוכנים לשוב ולהשליך יהבם על הממשלה והממסד הקולט. ולא פחות חמור:  התהווה משבר בקרב הנהגת הקהילה, כאשר ראשי הארגונים הקהילתיים ועובדי הממסד אשר נתנו ידם לתוכנית החומש, תויגו לא אחת כ"משתפי פעולה" ומנהיגותם התערערה.
 
בשנים האחרונות, בלטה ברשתות החברתיות קבוצת YES- קבוצת "סטודנטים אתיופים צעירים" שעשתה שימוש במושגים של תיאוריות ביקורתיות של מדעי החברה, ומתחה ביקורת נוקבת על הממשלה והממסד הקולט. היא האשימה כי ממסד זה מכוון את יוצאי אתיופיה למסגרות נבדלות בתחומים כגון דיור, חינוך ורווחה ואף בצבא, והפרדה זו אך מזיקה ומתייגת. הממסד מפעיל אלימות ביורוקרטית נגד יוצאי אתיופיה, בניסיון לפקח, לשלוט ולנצל, וכך, למשל, הוא משאירם שנים רבות במרכזי קליטה ואינו מבטיח להם דיור הולם. לפי YES,  מערכת זו מפעילה גזענות ממוסדת בכדי להצדיק את קיומה ולשמר את עצמה ואת משאביה.

הסטודנטים הצעירים סברו, כי הממסד שואף להנציח את מעמדם של יוצאי אתיופיה כקבוצה "נחשלת", כי רק כך הוא שומר על תפקידו ומשאביו. הוא מפעיל "מומחים" ליהדות אתיופיה, המצדיקים את תפישותיו. אלו נוקטים גישה אירופוצנטרית ומשמרים את הדימוי של הקהילה כקבוצה הזקוקה לתמיכה מתמדת. מנהיגי הארגונים בקהילה, ויועצים בני הקהילה העובדים בממסד, הנותנים ידם לתכניות המבדילות והמפרידות, בשל הישענותם על הממסד הקולט, הואשמו בפגיעה בקהילה לטובת קידומם האישי, ואף תויגו כ"משתפי פעולה".
 
בעקבות הכישלון החרוץ של תכנית החומש, ולנוכח הביקורת שנמתחה עליהם בידי YES  וקבוצות אחרות בקהילה, שינו אחדים מהארגונים של יוצאי אתיופיה את עמדותיהם. הם תבעו כי משרד הקליטה לא יוביל תוכניות ממשלתיות לשיפור מצבם של בני הקהילה.
 
אחדים מהארגונים, ובפרט האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, אף סרבו ליטול חלק במסלול ההידברות על התכנית החדשה לשיפור הקליטה, שנקראה "הדרך החדשה" והובלה בידי משרד הקליטה. האגודה אף עתרה לבג"צ נגד ההחלטה להטיל את ההובלה של "הדרך" על משרד הקליטה, לנוכח כישלונותיו. בעתירה נטען כי יוצאי אתיופיה ברובם שוב אינם עולים הזקוקים ל"קליטה". בכך, האגודה אמצה במידה רבה את תפישתה של קבוצת YES.
 
"החזית לשחרור יוצא אתיופיה ממשרד הקליטה", גוף אקטיביסטי הפועל ברשת, חידדה את המסרים של YES ודרשה ביטול מלא של "המסגרות המחריגות". ה"חזית" מתחה ביקורת נוקבת על הנהגת הארגונים הקהילתיים, על הפוליטיקאים יוצאי אתיופיה ועל בני הקהילה שהשתלבו בממסד. היא תבעה מאבק נחרץ נגד הממסד הקולט כדי לשנותו מן היסוד, ואולי אף לחסלו.
 
לסיכום, המחאה של אפריל-מאי 2015 נולדה על רקע אבדן האמון במדיניות הממשלה שנוצר בעקבות הכישלון החרוץ של תכנית החומש, ועל רקע ערעור הלגיטימיות של ההנהגה הקהילתית שהובילה את המגע עם הממסד הקולט. בד בבד משקפת המחאה את השפעתן של קבוצות, המבטאות ביקורת אידאולוגית עמוקה על הממסד הקולט, וחותרות לשנותו מן היסוד.  
המסקנות המתבקשות מן הניתוח שהובא כאן:
 
1. על הממשלה להכיר במשבר האמון ביחסיה עם הקהילה, ולהבין את השלכותיו על ההנהגה הקהילתית. על הממשלה לחתור לייצוג הולם של בני הקהילה בשירות הממשלתי, ובד-בבד לנהוג כבוד בהנהגה הקהילתית על גווניה, ולשתפה בקבלת ההחלטות באופן הולם. 
 
2. הממשלה חייבת לחתור לשיקום האמון עם בני הקהילה ולבססו על דיאלוג ישיר עמם. על מנת לחדש את האמון, יש לעצב תוכנית מפורטת לסגירת פערים, המגובה במשאבים הולמים, ולהפעילה תוך עמידה עקבית בתקציב ובלוח הזמנים לביצועה. יש להבטיח הערכה אמינה של השירותים הניתנים, לצורך שיפורם המתמיד. 
 
3. ראוי כי הממשלה תשקול מחדש את המסגרות המבדלות את בני הקהילה, כמרכזי הקליטה וכפרי הנוער. מסגרות אלו נתפשות בקהילה כמדירות ומחלישות. עליה לבחון דרכים למיקוד השירות בערוצים אליהם פונה כל אזרח, ולתגבר שירותים היוצרים מרחבים משותפים או מחזקים אותם. עקרון ההכללה חייב להיות נר לרגליה. 
 
4. ראוי לפעול להכללה של סמלי זהות וערכי תרבות של בני הקהילה במרחב הציבורי. 
 
5. הממשלה חייבת להוביל את המאבק בגזענות, ובפרט בגילוייה בקרב השירות הציבורי.
kamam
כלכלה מקומית מקיימת – כי זה עובד
 
ב-19 במאי 2015 התקיים כנס "כלכלה מקומית מקיימת – כי זה עובד" שבו לקחו חלק למעלה מ-100 איש, ביניהם שותפים, בעלי עניין מהנגב ומהארגונים השותפים באגן הים התיכון ומהאיחוד האירופי.
 
הכנס התקיים במסגרת פרויקט כלכלה מקומית מקיימת, המציע אסטרטגיה חלופית לתפיסות הפיתוח הכלכלי האזורי המקובלות על ממשלת ישראל. כלכלה מקומית מקיימת מציעה לפתח את הכלכלה המקומית על בסיס נכסים אנושיים וסביבתיים מקומיים, לטובת תושבי הנגב. זאת כאלטרנטיבה להנחה שהפיתוח יבוא "מלמעלה", ייהגה וישרת את המרכז הפוליטי-גיאוגרפי-כלכלי. פיתוח הכלכלה המקומית רלוונטי דווקא היום, על רקע משברי הפיטורים בנגב מחד והפרויקטים הלאומיים המובטחים לנגב, מאידך.
 
הכנס כלל מושבים שונים בהם הוצגו תוצרי הפרויקט בתחומי פעולה, וביניהם: פיתוח מדדים אזוריים לאיכות חיים, קידום מדיניות רכש מקומי, מזון מקומי כמנוף לפיתוח כלכלה מקומית, מערכות תמיכה ביזמים ובעסקים קטנים מקומיים ופיתוח תעשייה יצירתית (Creative Industries). המשתתפים הציגו את הפעילות שצמחה בנגב לצד המלצות למדיניות בנושאים השונים.
 
סדנאות מקצועיות עסקו בקידום תיירות יצירתית (Creative Tourism) וניהול אינטגרטיבי של נכסים מקומיים, לאור דוגמאות מפורטוגל ודרום איטליה. הכנס הסתיים באירוע ערב חגיגי שנערך בתיאטרון הפרינג' בבאר שבע בחסות התיאטרון, הרשות לפיתוח הנגב ופורום תעשייה יצירתית. האירוע כלל הופעות אומנותיות יצירה ומזון מקומי – תוצרת הנגב. מטרת האירוע היתה להפגיש הלכה למעשה בין התפיסה של כלכלה מקומית מקיימת לפיתוח סצנת התרבות בנגב. הערב יועד לבעלי עניין, ראשי רשויות, רכזי תרבות ותיירות, מנהלי מתנסים, מרכזי צעירים וקרנות בתחום התרבות.


תמונות ופרטים נוספים בעמוד הפייסבוק של פרויקט כלכלה מקומית מקיימת
title_minist...
להלן הצעות החוק נבחרות שיעלו לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה ביום א' ה-31/05.

הוועדה מחליטה אם לתמוך או להתנגד להצעות ולמעשה קובעת את עמדת הקואליציה וגורל ההצעה. 

לחצו כאן לסדר היום המלא של ועדת השרים לענייני חקיקה.
title_knesset_1
ועדות הכנסת טרם הוקמו.

ממליצים לעקוב אחר 
הלו"ז המפורסם באתר הכנסת
page_banner_soc
mid_banner_t...
mid_banner_d...
mid_banner_mail
mid_banner_o...
mid_banner_m...