אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
14 במאי 2015 | החטיפה להתיישבות 
final_banner...

החטיפה להתיישבות

החטיבה להתיישבות מקבלת החלטות במקום הממשלה, מוציאה 600 מליון שקלים בשנה, ללא פיקוח הולם, מחלקת תמיכות כחפצה, ופועלת ב"אזור דמדומים ממשלי". הייעוץ המשפטי לממשלה נגד. אז מה?   

בהסכם הקואליציוני של הבית היהודי שנחתם בימים אלה נכלל סעיף סופר טכני. תוקם ועדת שרים לטיפול בעניין החטיבה להתיישבות. הועדה תקבל החלטות בשים לב לחוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. ממש משמים. 
 
אבל, למעשה, זה סיפור מתח בהמשכים על המאבק על שלטון החוק בישראל - ובשטחים. או על מה שנשאר ממנו. כדאי לשים לב למה שייצא מה"בשים לב". 
 
ואם כבר שמים לב: שימו לב לפשיטה על משרדי החטיבה להתיישבות, בחשד שזו שימשה צינור להעברת כספים פוליטית למועצות אזוריות (תמר, שומרון ומגילות). 
_______________

משמונה יוצא אחד

החטיבה להתיישבות היא יחידה בהסתדרות הציונית העולמית, שקמה בשנת 1971 ועסקה במטלות ההתיישבות בשטחים. משנת 2002 החלה לפעול גם בנגב, ומשנת 2004 התרחבו פעולותיה לגליל.
 
משך שנים פעלה היחידה ללא הסכם עם הממשלה, עד שבשנת 1999 מתח על כך מבקר המדינה ביקורת נוקבת. בשנת 2000 נחתם הסכם הקובע עקרונות לפעולתה ובו נקבע כי תפעל בהתאם לדין ולכללים החלים על רשויות שלטוניות בישראל. בשמונה נספחי ההסכם מפורטים תפקידי החטיבה בין השאר בשמירת קרקעות, איכלוס יישובים, קליטת מתיישבים, מתן הלוואות ומענקים לתשתיות ועוד. 
 
אליה וקוץ בה: החטיבה החליטה לחתום רק אחד משמונה הנספחים. זה העוסק בבקרה ובדיווח, ולפיו נקבע כי יפעל בה חשב שהוא נציג האוצר. כל השאר - לא נחתם ונותר אות מתה. 

מהו "צבר אנומליות"? בתרגום לעברית, עושים מה שרוצים

למרות שהחטיבה מעסיקה 84 עובדים ומוציאה מאות מיליונים, שמקורם בתקציב המדינה, הרי שגם כיום התנהלותה שערורייתית. בלשון זהירה ביותר כתבה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר בחוות דעת מיוחדת, כי יש "צבר אנומליות" בהתנהלות החטיבה:
 
1. מי מחליט? הממשלה מתפרקת מסמכותה. החטיבה עוסקת במשימות שהן בליבת הסמכות השלטונית, פיתוח וקידום התיישבות, בצד ניהול מקרקעין בשטחים והקצאתם. היא זכאית להפעיל שיקול דעת רחב ולהקצות מאות מיליונים בשנה. אבל, מי שאמור לקבל את ההחלטות שהיא מחליטה – הוא ממשלת ישראל. בשביל זה משלמים לשרים משכורת. מדובר, לדברי הייעוץ המשפטי לממשלה, ב"אצילה אסורה" של סמכות שלטונית" אשר פוגעת בסמכות הממשלה לקבל החלטות בענייני מדיניות.
 
2. "אזור דמדומים ממשלי": המדינה מטפחת "חצר אחורית". בלשון עדינה קובעת המשנה ליועץ המשפטי: "קיים חשש מובנה כי העברת המשימות מהמדינה לגוף כזה תעשה על מנת לבצען שלא במסגרת המגבלות להן היא נתונה". בשפה קצת יותר נועזת נאמר כי מדובר ב"אזור דמדומים" שלטוני. בפועל, החטיבה היא ערוץ פתוח לעקיפת החוק והסטנדרטים החוקיים: למשל, היא לא כפופה לחובות הדין המנהלי, או לכללי האתיקה והמשמעת של שירות המדינה. היא אף אינה כפופה לפיקוח ציבורי ולמשל, כאשר נתבקשה לתת מידע על-ידי התנועה לחופש המידע, היא התעלמה מהבקשה תקופה ארוכה בטענה שאין היא חייבת בכך.
 
3. מחלקים למי שבא: החטיבה מחלקת תמיכות ליישובים ולמוסדות ציבור. חלוקת תמיכות זו סמכות שלטונית שחייבת להיות כפופה לאמות מידה ממלכתיות לפי חוק יסודות התקציב ולהתאפיין בחלוקה בעקרונות של שוויון, שקיפות וכו'. העקרונות האלה לא חלים בחטיבה. במילים אחרות: היא עלולה לפעול כצינור פרטי של המעורבים. 
 
4. מי מפקח? שבעה שהם אפס. פעילות החטיבה משיקה לפעולתם של לא פחות משבעה משרדי ממשלה. אבל אף אחד מהם נטל אחריות לפקח עליה ולתאם את המדיניות של הזרועות השונות. הייעוץ המשפטי קובע כי החטיבה מתנהלת בפועל "כאדון לעצמה", ואינה ממהרת למסור מידע אפילו לגופים האמורים לפקח עליה. עוד נקבע כי לא תמיד ברור מתי נגמרת המדינה ומתחילה החטיבה. 
 
5. כמה כסף? לך תדע. חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי קובעת, כי החטיבה תוקצבה בשנים האחרונות רשמית בספרי תקציב המדינה סכומים כגון 60 מיליון. ואולם, בפועל, התקציב הממשי שהועבר משלל מקורות הגיע לכ-600 מיליון. סכומים אלה הועברו בהעברות מיוחדות של ועדת הכספים, ולא היתה התקשרות קונקרטית באשר לתכנים הספציפיים הפעילות ולאופייה או לפיקוח התקין עליה. המסתורין סביב תקציבי החטיבה רב: רביב דרוקר למשל, לא הצליח להבין אותם. בדיקות ראשוניות שנערכו בתקציב החטיבה מגלות שאפשר לגלות שם הרבה מאוד.

המחתרות מסרבות להתפרק

חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה קובעת כי יש לעבור מדפוסים של "מדינה בדרך" לממשל מתוקן המתנהל כדמוקרטיה. ובשפה פחות מיופייפת: המדינה כבר קמה, ופעולות ההתיישבות אסור שתתנהלנה בידי מחתרות. זילבר ממליצה כי החטיבה תקבל מעתה תקצוב רק במסגרת מכרזים מוגדרים, ולא תעסוק בקביעת מדיניות ובחלוקת כספים.
 
רשמית, הודיע שר החקלאות המתמנה אורי אריאל, כי הוא שותף לשאיפה שהחטיבה תתנהל בשקיפות. אבל, מן הסעיף העמום בהסכם הקואליציוני עולה בעליל, כי הבית היהודי כלל אינו משלים עם רוע הגזירה.
 
עצמאותה של החטיבה להתיישבות אפשרה עד עכשיו למעשה ההתנחלות בשטחים, ולחלק מהפעילות ההתיישבותית בתחומי ישראל, להתנהל באזור הדמדומים, ובעברית פחות מכובסת: בתחום שבין חוקי לשאינו חוקי. דרך עקלקלות שיש מי שיקרא לה התנהלות עבריינית
 
התנהלות זו נוחה למישהו. זאת הסיבה לכך, שנציגי הקואליציה בועדת חוקה, חוק ומשפט מנעו משך שנים את תחולת חוק חופש המידע על החטיבה בשורה ארוכה של תעלולים פרלמנטריים כוחניים. זה ההסבר לכך, שכל ההעברות לחטיבה בוצעו במסלול העברות קואליציוני. 
 
וזאת הסיבה לכך שמפלגת הבית היהודי התעקשה להקים ועדת שרים לדון בתפקוד החטיבה "בשים לב" למסקנות המשנה ליועץ המשפטי. זאת הסיבה לכך, שפורום קוהלת מיהר ופרסם חוות דעת הפוסלת מכל וכל את מסקנותיה של זילבר. זאת הסיבה לכך שהסיפור הפסיק להיות רק החטיבה להתיישבות והתחיל להוות מבחן לכוחו המדלדל של שלטון החוק.
 
נראה כי ועדת השרים תשים לב, ובהמשך תשים פס.  
kamam
כלכלה מקומית מקיימת – כי זה עובד
 
ביום שלישי הקרוב (19.5.15) יתקיים כנס במסגרת פרויקט כלכלה מקומית מקיימת
 
הפרויקט, שעוסק בחילופי ידע חוצה גבולות, בפיתוח מודלים יישומיים ומדיניות אוהדת, משפיע על תפיסות פיתוח אזוריות בנגב ומחוצה לו.
 
במהלך הכנס, בו יקחו חלק שותפינו באגן הים התיכון ומהאיחוד האירופי, נחגוג את השותפות הים תיכונית והאזורית שלנו, נעמיק עוגנים מקצועיים ונחשוף את המלצותינו לפיתוח כלכלי מקומי בשטח וברמת המדיניות.

לפרטים נוספים על הכנס באתר כלכלה מקומית מקיימת
page_banner_soc
mid_banner_t...
mid_banner_d...
mid_banner_mail
mid_banner_o...
mid_banner_m...