עדכון משפטי - מסלולי אכיפה חדשים ומרתיעים בחוק הגנת הצרכן

20 אפריל 2015

עדכון משפטי -
מסלולי אכיפה חדשים
ומרתיעים בחוק הגנת הצרכן

לתחום הפעילות רגולציה

נכתב בידי

עו"ד אלה צ'רטוק - הרכבי,
מחלקת ציות רגולטורי

מסלולי אכיפה חדשים ומרתיעים בחוק הגנת הצרכן

ביום 1.1.2015 נכנס לתוקף תיקון מס' 39 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981 ("החוק") אשר צפוי להשפיע באופן דרמטי על התנהלותם על עוסקים בישראל.

מהי מטרת התיקון לחוק?

תיקון החוק מרחיב את סמכויות הפיקוח והאכיפה של הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ("ממונה") ומעניק לממונה, בין היתר, סמכות להטיל עיצומים כספיים על חברות שיפרו את החוק, לצד סמכויות אכיפה מנהליות נוספות כמו התראה מנהלית והסמכות לדרוש כתב התחייבות להמנע מעבירה.
עד לתיקון החוק, עמדו לרשות הממונה כלי אכיפה פליליים בלבד שאילצו את הממונה לפנות לביהמ"ש על מנת להפעיל את סמכותה. עם כניסתו של התיקון לתוקף, הפכו פעולות האכיפה של הממונה למהירות ואפקטיביות יותר.

בחודש מרץ 2015 הפעילה הממונה את סמכותה לראשונה כאשר שלחה הודעת חיוב בסך 1.9 מיליון ש"ח לחברת גינדי החזקות בגין פרסום מטעה.

תיקון החוק מהווה אבן דרך נוספת המסמנת מגמה הולכת וגוברת להחמרת והכבדת הרגולציה החלה על המגזר העסקי בכלל ורגולציה בתחום הגנת הצרכן, בפרט. השלכותיו הכלכליות של התיקון לחוק הינן משמעותיות. מעבר לעלויות הכרוכות בהתמודדות עם הליכי האכיפה של הממונה ניתן לצפות כי בהמשך לכל הטלת עיצום כספי תוגש גם תובענה ייצוגית על ידי נפגעי ההפרה. לפיכך, על המגזר העסקי להיערך בהתאם ולבחון את התנהלותו לאור הוראות חוק הגנת הצרכן וחוקים צרכניים נוספים.

על מי חל התיקון?

התיקון לחוק צפוי להשפיע באופן ישיר על כל עוסק שבמהלך עסקו מוכר נכס או שירות ללקוח לצורך שימושו האישי, ביתי או משפחתי של הלקוח. הגדרת "עוסק" בחוק הגנת הצרכן כוללת כל מי שמוכר נכס או נותן שירות ובכלל זה יצרן, יבואן, קמעונאי ונותן שירותים.

עיקרי התיקון

במסגרת התיקון לחוק, ניתנו לממונה סמכויות חדשות, הדומות לסמכויות שהוקנו לרשויות אכיפה בתחומים אחרים כגון הרשות לניירות ערך, רשות ההגבלים העסקיים, המשרד להגנת הסביבה ורשויות אחרות. בין יתר הסמכויות, הממונה רשאית להיכנס למקום העסק בכל עת סבירה, לחקור חשד לביצוע עבירה, לדרוש ידיעות ומסמכים וכן להוציא צווים מנהליים המונעים את מכירת טובין שהממונה סבורה כי בוצעה בהם הפרה.

אילו עיצומים כספיים יכולה הממונה להטיל?

בתיקון לחוק נקבעו שתי דרגות של עיצום כספי, לפי חומרת ההפרה. יודגש, כי במקרים בהם לעוסק מספר סניפים או נקודות מכירה וההפרה נוגעת למספר רב של צרכנים, תחשב ההפרה להפרה בנסיבות מחמירות והעיצום בגינה יהיה גבוה יותר.

העיצום בגין כל הפרה קלה נקבע על סך 7,000 ש"ח ליחיד, 22,000 ₪ למפר שהינו תאגיד ולתאגיד המפר בנסיבות מחמירות 33,000 ש"ח.
בחוק נקבעו 48 עבירות קלות וטכניות יחסית בגינן יוטל על עוסק עיצום כספי וביניהן: הודעה כי אין לצרכן זכות לבטל את העסקה או לקבל את כספו חזרה, אי קיום חובת הגילוי לגבי פרטים מהותיים כמתחייב בחוק, אי זיכוי הצרכן בניגוד למדיניות החזרת הטובין, אי גילוי פרטי העוסק, אי גילוי הפרטים הנדרשים בעסקאות מכר מרחוק, אי קיום החוק בנוגע למבצעים מיוחדים, אי קיום ההוראות הנוגעות להחזר כספי בהתאם לתקנות, אי סימון הפרטים הנדרשים בחוק על אריזות המוצר (כולל לאופן הצגת מחיר) וכד'.

העיצום בגין כל הפרה חמורה נקבע על סך 35,000 ₪ ליחיד, 45,000 ₪ למפר שהינו תאגיד, ולתאגיד המפר בנסיבות מחמירות 67,000 ש"ח.
החוק מפרט 17 עבירות חמורות הכוללות, בין היתר: עשיית דבר העלול להטעות צרכן בהתאם לסעיף 2 לחוק, אי גילוי של הפרטים שחובה לגלותם על פי החוק, פרסום פרסומת מטעה, חיוב בתשלומים בניגוד לחוק, גביית דמי ביטול בניגוד לחוק, אי קיום הוראות החוק הנוגעות להחזר כספי בעסקאות מכר מרחוק וכד'.

בנוסף, החוק קובע עיצומים מצטברים וגבוהים יותר במקרה של הפרה נמשכת (1/50 מסכום העיצום לכל יום שבו נמשכת ההפרה) והפרה חוזרת (הטלת עיצום בגובה 150% מסכום העיצום שניתן היה להטיל בגין ההפרה אילו היתה הפרה ראשונה).

במקום עיצום כספי, רשאית הממונה, במקרים מסויימים, לתת למפר התראה מנהלית או לקבל התחייבות להמנע מהפרה - במקום עיצום כספי. אם המפר ימשיך את ההפרה, תהיה רשאית הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכומים מוגדלים.

אחריות נושאי משרה

החוק מחייב נושאי משרה בחברה לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע הפרות של החוק. יחד עם זאת, החוק לא מפרט מה כוללת חובת פיקוח זו וכיצד ניתן לספק אותה. בהפרות מנהליות, בגינן יוטל עיצום כספי, כאשר הממונה תהיה סבורה כי נושא משרה לא קיים את חובת הפיקוח, היא תהיה רשאית לדרוש ממנו, באופן אישי, לתת כתב התחייבות להימנע מהפרה זו לתקופה של עד שנתיים והוא יידרש להפקיד ערובה.

התמודדות עם העיצום הכספי

לאחר הטלת העיצום הכספי, המפר רשאי לערער על החלטת הממונה לבית המשפט אך, למעט אם בית המשפט קבע אחרת, עצם הגשת הערעור לא תעכב את תשלום העיצום הכספי.

לצד החוק נקבעו "תקנות הפחתה" המונות את המקרים בהם תוכל הממונה להפחית את גובה העיצומים הכספיים שבכוונתה להטיל על מפרי החוק. בין היתר, הממונה תהיה רשאית להפחית את סכום העיצום הכספי כאשר מדובר בהפרה ראשונה של המפר בחמש השנים האחרונות, אם המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה וכן כאשר המפר נקט פעולות למניעת ההפרה והקטנת הנזק.

נוכח ההשלכות המשמעותיות הצפויות כתוצאה מתיקון החוק ואכיפתו על ידי הממונה,
אנו ממליצים לערוך בחינה מקיפה של חשיפות החברה לחוק הגנת הצרכן ולוודא עמידה
בדרישות החוק.

משרדנו ישמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה בנושאים שהובאו במסגרת עדכון
זה, כמו גם בנושאים אחרים.

להלן קישור לכתבה בעיתון גלובס בה התראיינה עו"ד אלה צ'רטוק - הרכבי בנושא זה: הטעיה צרכנית בתחום הנדל"ן - פרסמו דירה בשטח 115.5 מ"ר - וסיפקו 92.2 מ"ר בלבד

עו"ד אלה צ'רטוק, עורכת דין
מחלקת ציות רגולטורי
טלפון: 03-5689087
מייל: e_chertok@apm-law.com

מחלקת ציות רגולטורי מסייעת ללקוחותיה לזהות הפרות הצפויות לגרום נזק לחברה ומנהליה החבים בחובות פיקוח בעקבות אכיפה של הוראות רגולציה.

המחלקה רותמת את נסיונה הרב בהתמודדות עם רגולוציה מתחומים שונים, על כל רבדיה, על מנת ליצור מערך בדיקה פנימי המותאם לכל עוסק.
בתחום הצרכנות, מבצעת המחלקה עבור לקוחותיה סקרי אכיפה פנימיים תוך מיפוי דרישות החקיקה הצרכנית בכל הנוגע לממשקי החברה עם לקוחותיה, זיהוי, מבעוד מועד, של הפרות העשויות לחשוף את החברה ומנהליה לצעדי אכיפה וגיבוש תוכנית לטיפול בכשלים קיימים והתמודדות שוטפת עם הוראות החקיקה הצרכנית באמצעות קביעת נהלים מתאימים, בקרה פנימית וכיוצ"ב.

APM-LAW.COM

עמית, פולק, מטלון ושות'
מגדל נצבא, קומה 19, רחוב יצחק שדה 17, תל אביב 67775 ישראל
טל: 03-5689000 פקס: 03-5689001

תנאים והגבלות
המידע לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי והוא בבחינת מידע כללי בלבד.
כל המסתמך עליו מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות עושה זאת על אחריותו בלבד.

כל הזכויות שמורות לעמית, פולק, מטלון ושות'