אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
_____0

חברים יקרים – עדכון נוסף בנושא הפנסיה לזרים 


מעת לעת, אנו מעדכנים אתכם בפסיקות סותרות שיצאו תחת ידם של בתי הדין לעבודה,  בנושא זכאות עובדים זרים  מבקשי מקלט - להסדר פנסיוני.
 
לאחרונה ניתן פסק דין נוסף בנושא זה, במסגרתו הביע בית הדין הארצי את עמדתו באופן חד משמעי וצלול, כי מבקשי מקלט אשר לא ניתן לבצע עבורם הפרשות לקרן פנסיה, זכאים לפיצוי בגובה ההפרשות.
 

נכון להיום, פסיקה זו של בית הדין הארצי הנה ההלכה המנחה בסוגיה, ומחייבת אתכם כמעסיקים
 
 
קריאה מועילה,
ערמוני - קרמר, עורכי דין

פסק דינו של בית הדין הארצי מיום  15.7.15


פסק הדין ניתן בעניינו של עובד זר מסודן השוהה בישראל במעמד של מבקש מקלט.
העובד הגיש תביעה לתשלום זכויות סוציאליות שונות, ובכלל זאת בגין הפרשות פנסיוניות.
 
כבוד השופטת גילצר מבית הדין האזורי לעבודה, דחתה את התביעה לגבי ההפרשות הפנסיוניות, וחזרה על עמדתה אותה הביעה היא לאחרונה במספר פסקי דין, לפיה אין לחייב את המעסיק להפריש עבור עובד זר מבקש מקלט, סכומים בגין חיסכון פנסיוני, כל  עוד המחוקק לא החליט בנושא זה, וכל עוד אין מנגנון שמבטיח הסדר פנסיוני של הכספים עבור מבקש המקלט.
 
כאמור, בפסק הדין הנוכחי, בית הדין הארצי דוחה עמדה זו של כבוד השופטת גילצר ומבהיר באופן חד משמעי, כי כל עוד לא מתאפשר למעסיק לבצע את חובתו ולהפריש לקרן פנסיה עבור עובד זר, זכאי העובד לפיצוי בגין אי ביצוע ההפרשה לפנסיה.  גובה הפיצוי הוא כגובה ההפרשה שאותה היה על המעסיק להפריש.
 
בית הדין הארצי מבסס עמדתו זו על כך, שאין לאפשר למעסיק "ליהנות" ממצב הדברים בו לא הוקם עדיין מנגנון של קרן פנסיה לעובדים זרים, והעובד הזר אינו צריך לשאת בתוצאות אי הקמת מנגנון מתאים כזה.
 עוד תומך בית הדין הארצי את מסקנתו זו, בעקרון תום הלב החל ביחסי העבודה בין הצדדים. עקרון תום הלב, מזכה את העובד לקבל ממעסיקו תחליף, קרוב כל האפשר, לאותה זכות שנמנעה ממנו, מסיבות אובייקטיביות.
 
אם כן חברים, לעת עתה המצב המשפטי התבהר, ועל פיו  עובד מבקש מקלט, שלא ניתן להפריש עבורו לקרן פנסיה, יש לוודא תשלום פיצוי בגובה ההפרשות לפנסיה.
 
המצב המשפטי הנוכחי יכול בעתיד להשתנות, על ידי חקיקה שתסדיר הנושא, או על ידי הכרעה משפטית של בג"צ,  במקרה והסוגיה תובא להכרעתו. 


בר"ע 36959-06-15 Musabal Abdalla נ' טלרן אחזקות וניקיון (2000) בע"מ (בית הדין הארצי, ניתן ביום 15.7.15).