בקיץ חם זה, היינו עדים לגזרה "חמה" לא פחות של מאבקים בין ההסתדרות לבין התארגנויות עצמאיות של עובדים אשר טענו, כי יש להכיר בהם ולא בהסתדרות כארגון העובדים היציג, במקום עבודה.
 
מאבקים אלו הינם חלק מתהליך דרמטי בשוק העבודה הישראלי.
 
מצד אחד ניצבים אלו הרואים בהתאגדות פנימית עצמאית של עובדים, אלטרנטיבה ראויה ולגיטימית לארגוני העובדים המוכרים והוותיקים (שבראשם ההסתדרות החדשה), ואף מאמינים כי לוועד פנימי כזה, יש יכולת מיטבית, לפעול לקידום האינטרסים של העובדים, לנוכח היכרותו הקרובה והטובה עם הארגון.
 
לעומתם, יש הסוברים, כי התאגדויות פנימיות אלו הן פיקציה, חשודות מראש כ"וועד עובדים מטעם" הנהלת החברה, ומטרתן אחת - לחבל ולפגוע בזכות ההתארגנות אותה ניתן לממש באופן אפקטיבי רק במסגרת ארגוני העובדים הארציים דוגמת ההסתדרות.
 
אחד מאותם מאבקים מתוקשרים, התרחש בין כתליו של תאגיד ההייטק "אמדוקס". בימים אלו ממש ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, במסגרתו נכנס בית הדין לקרבי הסכסוך האמוציונלי. 

במחצית שנת 2015, וכחלק מתנופת התארגנויות העובדים הקיימת במשק, החלה הסתדרות העובדים בניסיון גלוי של התארגנות עובדים ראשונית באמדוקס, באמצעות הקמת דוכני הסברה והחתמה, פתיחת דף פייסבוק, שליחת איגרות לעובדים ועוד.
 
ימים ספורים בלבד לאחר מכן, הוקם ועד עובדים פנימי באמדוקס, והחל אף הוא לקרוא ולפעול להתארגנות עובדי החברה.
 
שני הארגונים- ההסתדרות מחד, וועד העובדים הפנימי מאידך, התחרו 'ראש בראש', על ליבם של עובדי אמדוקס ועל חתימותיהם.
 
הסכסוך בין שני הארגונים המתיימרים, כל אחד מהם, להיות ארגון העובדים היציג, הגיע לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה.
 
בית הדין נדרש, ראשית, לשאלה, האם ועד העובדים הפנימי הוא "ועד מטעם" הנהלת אמדוקס, שכל מטרתו לסכל את ההתארגנות הראשונית של ההסתדרות, או ועד אמיתי ואותנטי?
 
לצורך זאת, בית הדין סקר בדקדקנות את הנסיבות העובדתיות ואת התנהלות אמדוקס בימים הראשונים שלאחר תחילת ההתארגנות. בית הדין הגיע למסקנה, כי החברה כיבדה את חופש ההתארגנות של עובדיה, לא התערבה בהליכי ההתארגנות מטעם שני הארגונים, והעיקר, בית הדין לא השתכנע, כי ועד העובדים הפנימי הוא שלוח של הנהלת החברה, והוקם מטעמה.
 
בהקשר זה, בית הדין לא ראה בעובדה, כי ועד העובדים הפנימי התארגן במהירות רבה, וזכה לייצוג משרדי עורכי דין ופרסום מובילים, הוכחה מספקת לכך שמדובר בוועד מטעם ההנהלה.
 
בהמשך, בחן בית הדין את מאפייניו של ועד העובדים הפנימי, לצורך הכרעה האם הוא עונה על הגדרת ארגון עובדים אותנטי, כהגדרתו בפסיקת בתי הדין לעבודה.
 
על פי ההלכה הפסוקה, המאפיינים העיקריים לארגון עובדים אשר ניתן להכיר בו, הם כדלקמן: מטרות הארגון הן שינוי מאזן הכוחות בין המעסיק לעובדים וניהול משא ומתן קיבוצי לצורך חתימה על הסכם קיבוצי, ארגון קבוע בעל תקנון ומוסדות, ארגון שהחברות בו אישית ורצונית, ארגון דמוקרטי ועצמאי הנטול השפעה של המעסיק.
 
על אף שרוב המאפיינים המנויים לעיל, התקיימו בוועד העובדים הפנימי של אמדוקס, בית הדין נתן משקל רב למאפיין של מטרת הארגון.  בית הדין התרשם, כי המטרה הראשונית והמיידית להקמת ועד העובדים הפנימי היתה תגובת נגד להתארגנות ההסתדרות ועל מנת לעצור את כניסת ההסתדרות לאמדוקס, ולא מתוך מטרה אותנטית של כינון יחסים קיבוציים באמדוקס ועל מנת לחולל שינוי אמיתי במאזן הכוחות בחברה.
 
נוכח זאת, קבע בית הדין, כי בשלב נוכחי זה אין לראות בוועד העובדים הפנימי, ארגון עובדים שניתן להכיר בו, ועל כן חברת אמדוקס אינה רשאית לנהל עם ועד העובדים הפנימי משא ומתן קיבוצי.
 
בית הדין לא שלל האפשרות, כי בהמשך, הועד יגבש את דרכו ויהפוך לארגון עובדים שניתן עקרונית להכיר בו.
 
'תחושת הבטן' שלנו - טרם  נאמרה המילה האחרונה בסכסוך ספציפי זה ובסוגיית התחרות בין ארגוני עובדים בכלל. פסק דין זה מהווה נדבך נוסף בפסיקה ההולכת ומצטברת בתחום הסכסוכים הבין ארגוניים על היציגות במקום העבודה, אשר להם, כך מסתבר, פנים וצורות רבים.