armoni_kreme...

מעסיק, האם אתה ערוך לרפורמת 'עובד בוחר סוכן'? (וגם תזכורת קטנה...) 


שלום רב,
בשנת 2005 עוגנה בחקיקה רפורמה דרמטית בעולם הפנסיה בישראל אשר אימצה את המלצות וועדת בכר והעבירה לעובד את השליטה על הקביעה מה יהיה סוג הביטוח הפנסיוני המקיף שלו (פנסיה או ביטוח מנהלים בעיקר), ומי יהיה הגורם המבטח.

כמעט 10 שנים לאחר מכן, במאי 2014, עבר בקריאה ראשונה תיקון נוסף לחוק אשר נועד להוציא אל הפועל נדבך מרכזי שני במהפכה, ולאפשר לעובד לבחור את הגורם 'המתווך' בינו לבין המבטח, לרבות את האפשרות לעבוד מול המבטח במישרין.

אם היו תקוות לגורמים מסוימים במשק, כי הבחירות האחרונות יביאו לעצירת המהלך נראה כעת, כי מדובר בתקוות שווא. הרושם הוא, כי שר האוצר כחלון מקדם רצף חקיקתי, וכי המהלך צפוי להיות מושלם בסוף שנה זו.

מה בדיוק יקרה? ובכן, נראה לנו, כי תשובות מוחלטות אין. כוחות השוק יפעלו באופן שלא ניתן לצפותו במאת האחוזים. יחד עם זאת, בהחלט ניתן להיערך כעת ו'לחסוך' לא מעט 'כאבי ראש' אחר כך.

באיגרת זו סקירה קצרה של הנושא (וכאמור גם תזכורת חשובה בסופה...).
 
קריאה מועילה
ערמוני - קרמר עורכי דין

מה קורה כיום?

האפשרות שניתנה לעובדים לבחור את סוג הביטוח ואת זהות המבטח יצרה למעסיקים סוג של 'כאוס' תפעולי. הצורך לפזר דמי גמולים של עשרות, מאות ולעיתים אלפי עובדים, ליעדים ביטוחיים שונים ולהוסיף על כך ניהול של מגוון רחב של סיטואציות, הניע מעסיקים לחפש גורמים מתפעלים, כאלו אשר למעשה 'יתווכו' את הכספים למבטחים - מנהלי ההסדרים וסוכנים.

מה רע בכך?

מנקודת מבטו של המעביד הכל בסדר. להיפך, אפילו מצוין. מנהלי ההסדרים וסוכני הביטוח לקחו על עצמם את המשימה בהתלהבות ובשמחה. עד כדי כך שהמעסיק אינו נדרש לשלם על התקשרות זו דבר.

מנקודת מבטו של העובד הדברים 'משמחים' קצת פחות. 'הרווח' של מנהלי ההסדרים והסוכנים הינו מהעמלות שהם בגין צירוף העובדים למבטחים והעלות מגולמת ונגזרת מדמי הניהול שנלקחים מתוך הכספים המועברים עבור העובד, דהיינו על חשבונו.

אז מה הבעיה, שהעובד יעבור לסוכן אחר או שיתנהל בעצמו מול חברת הביטוח.

ובכן, לא כל כך פשוט. ראשית, מעיסיקים לא מעטים אוחזים בעמדה משפטית לפיה הם מוסמכים 'לכפות' על עובד התקשרות עם סוכן ביטוח או מנהל הסדר מטעמם. שנית, מעבידים רבים וכמובן מנהלי הסדרים 'לא מתים' על האפשרות הזו ולא תמיד ששים לשתף עמה פעולה. ושלישית, נמצא 'פתרון' גם אצל מעסיקים שמאפשרים לעובד לבחור את סוכן הביטוח. מנהל ההסדר מנצל את גודלו של המעסיק מול המבטח לצורך הסדר ביטוחי משופר וזול. מהסדר זה נהנים רק אותם עובדים אשר מצטרפים למעסיק דרך מנהל ההסדר. עובד אשר ינסה לרכוש ביטוח כזה באופן עצמאי ימצא את עצמו בדרך כלל משלם הרבה מאד כסף.

אם כך, מה הוא השינוי הצפוי בחוק?

מדובר בהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)(תיקון) 6, התשע"ד - 2014 אשר לפיה יתווסף לחוק סעיף 13א(א) בזו הלשון "עובד הזכאי לפי כל דין או הסכם, לרבות הסכם קיבוצי, להצטרף כעמית לקופת גמל או להמשיך ולהיות עמית כקופת גמל, רשאי לבצעה עסקה, בכל עת, באמצעות כל בעל רישיון, ומעביד של עובד כאמור לא יתנה ביצוע עסקה בעבור עובדו בכך שתבוצע באמצעות בעל רישיון מסוים, ולא יתנה מתן הטבה כלשהי מטעמו לעובד בביצוע עסקה באמצעות רישיון מסוים".

כלומר על פי הוראת חוק זו המעביד לא יוכל להתנות ביצוע עסקאות פנסיוניות של העובד בכך שהן תעשינה מול מנהל ההסדר או סוכן ביטוח מטעמו וגם לא מתן הטבה כגון הנחה שהשיג בדמי ניהול בעבור עובדיו, בביצוע העסקה כאמור.

האם המשמעות היא שכעת המעביד ידרש 'לעבוד' מול עשרות סוכנים? מה הולך להיות?

שאלה מורכבת. בסעיף 13א(ב) נקבע במפורש, כי סעיף (א) לא חל על עצם הפקדת דמי הגמולים, כלומר לצורך זה עדיין המעביד יוכל לדרוש שההפקדה תעשה רק באמצעות הסוכן או מנהל ההסדר שלו.

אבל, וזה אבל גדול, מכאן הדברים מסתבכים. שירותי התפעול אינם כוללים רק הפקדות של דמי גמולים אלא קשת רחבה של פעולות – בקרות, דוחות תשלומים, דוחות פיצויים ועוד. השירותים האלו עולים כסף. עד היום כאמור, מנהלי הסדרים קיבלו תמורה מתוך דמי הניהול, כעת ניתן להעריך, כי אלו יפנו למעסיקים וידרשו תשלום. 

מעסיקים צפויים אם כן לעמוד בפני ברירה – לעסוק בעצמם בתפעול תוך הקצאת משאבים נוספים לכך או לרכוש שירותים בעלויות אשר עשויות להיות נכבדות.

הדגשים שלנו...

חשוב מאד לזכור – התפעול אינו סתם משימה טכנית שדורשת משאבים. ביצוע לא נכון של משימה זו, דהיינו אי-העברה של כספי הפנסיה בשיעור מלא ובמועד עשוי להעמיד את המעסיק בפני חשיפות קיצוניות ולא מכומתות, הן מול הרשויות והן מול העובד (או חלילה, מול שאריו).

נראה לנו, כי זה הזמן למהר ולקיים דיון פנים ארגוני של היערכות לשינוי הצפוי, לבחון את השיקולים בעד ונגד החלופות השונות המסתמנות, דהיינו הוספת משאבים פנימיים לארגון לצורך תפעול נושא הפנסיה או ניהול משא ומתן מול סוכנים או מנהלי הסדרים לצורך רכישת השירותים מהם.

ואפרופו רפורמות ... האם אתם זוכרים להיערך בנושא העסקת אנשים עם מוגבלות?

כזכור ביום 5.10.2014 חתם שר הכלכלה, על צו הרחבה של הוראות ההסכם הקיבוצי בעניין עידוד העסקתם של אנשים עם מוגבלויות.

על פי צו ההרחבה, מעסיקים של 100 עובדים או יותר, יחשבו כגוף שיש בו ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות, רק אם עד ליום 5.10.2015 לפחות 2% מקרב עובדיהם יהיו אנשים עם מוגבלות. במילים פשוטות אם אתם מעסיקים למשל 300 עובדים החל מיום 5.10.2015 מצופה, כי לפחות 6 מעובדיכם יהיו אנשים עם מוגבלות.

ללקוחותינו ולמעסיקים שפנו אלינו המלצנו בשלב ראשון לנסות לבצע מיפוי על בסיס מידע קיים, של העובדים, על מנת לנסות לבדוק עמידה בתמהיל האמור. למעסיקים שלא הצליחו להשלים תהליך כזה עד עתה או שהתהליך נתקל בקשיים, המלצתנו היא לעבור 'שלב' לתהליך מתודולוגי ומסודר של פניה בכתב לעובדים ולמועמדים לעבודה בכדי לקיים את דרישות צו ההרחבה. 

בקיצור, נא לטפל ויפה שעת אחת קודם.