איך מחנכים בצל טרור? מה תפקידנו כמחנכים, כאשר מהעיתונים ומהדורות החדשות זועקות כותרות אדומות ותמונות כואבות ובלתי נתפסות מהארץ ומהעולם? במציאות כל כך מורכבת ומדממת, נערים ונערות במצבי סיכון חווים את השבר בעוצמה מוגברת. משברים מהעבר וההווה צפים ועשויים להתפרץ ע"י תופעות של התכנסות מתוך חרדה וייאוש או התלהמות וחיפוש פורקן ונקמה. כשהאדמה רועדת צריך לאחוז בעוגנים של יציבות.
הנערות והנערים זקוקים לדמויות יציבות בעיקר ברגעים כאלו.
האם אנחנו כמחנכים יכולים להוות את העוגנים האלו? איך עושים את זה?
הרי האדמה רועדת גם עבורנו. אסור לנו להתבלבל ולבלבל.
הטרור מנסה לזרוע אימה ופחד ולשבש את שגרת החיים. טרור הוא טרור,
בין אם מגיע ממניעים של ייאוש ובין אם הוא מונע מתקווה הוא לא לגיטימי!
- עלינו להיצמד לערכי היסוד שלנו ולא לוותר עליהם מתוך פחד או יאוש.
- עלינו לזכור ולהזכיר בקול ברור את הערך של כבוד האדם באשר הוא אדם. - עלינו להוקיע באופן ברור את מעשי הטרור מבלי להכליל ציבור שלם.
- עלינו לדבר עם החניכים להקשיב לרגשות ולחששות שלהם ולשתף בשלנו .
לא מתעלמים ובטח שלא מתלהמים.
- עלינו לשמור על שגרה עד כמה שניתן ולקיים פעילות של כתיבת מכתבי ניחומים לנפגעים ולחזק את ידיהם של כוחות הביטחון העמלים בשמירה על בטוחננו, להאיר את המקומות הראויים ולחשוף את התלמידים לטוב שקיים.
תלמידי קציני ים אשדוד התארחו בבית הספר אורט רמלהלמפגש של ערבים ויהודים .
היו חששות אך התלמידים ובעיקר הצוות חזרו עם הרבה תקווה ותכניות למפגשי המשך. המפגש לא עסק בסכסוך וביאוש אלא בהכרות ותקווה לעשייה משותפת.
איאד צלאח מנהל מח"ט עכו ובני חדד מנהל כפר-חסידים והצוות החינוכי מנסים לצאת מהפלונטר .
תלמידי כפר הנוער תו"מ והרב מחנך מאיר צורי נסעו לביקור ניחומים בשגרירות צרפת. התלמידים חתמו בספר הניחומים בשם כל חברי הקהילה.
חניכים המשתתפים באירוע שקיבל סיקור עולמי חווים תחושה שהם מחוברים לעולם מהצד הטוב שלו. וכאשר הם מייצגים את כל חברי הקהילה הם חווים חוויה של שייכות ומשמעות. לזה אנו קוראים :
לטעת את העולם באדם - תיקון עולם.
בבית נדרש שנערך בעמל תל אביב התנסה צוות ביה"ס במתווה ודגשים לשעת-חינוך סביב סוגיה אקטואלית.
_2.jpg?dummy=6754)
