ע"ע (ארצי) 15233-09-13 חברת אדוונטק טכנולוגיות (אפלט) בע"מ נ' יתיר זלוסקי (ניתן ביום 5.11.15, פורסם בנבו)
התובע הועסק בחברת תוכנה. את מרבית עבודתו ביצע במשרדי לקוחות החברה, ברחבי הארץ, ולעיתים אף נדרש לטוס ללקוחות החברה בחו"ל.
השאלה המעניינת שעמדה במרכז הדיון היא – האם שעות הטיסה של העובד לעבודתו בחו"ל, נחשבות כשעות עבודה המזכות בשכר או בגמול שעות נוספות?
ראשית דבר, בית הדין הסיר מעל הפרק את האפשרות שעל עובד כזה לא חל חוק שעות עבודה ומנוחה.
ניסיון החברה לטעון כי מדובר בעובד "במשרת אמון" או בתפקיד "שלא ניתן לפקח על שעות עבודתו", ועל כן עובד אשר חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליו - נדחה על ידי בית הדין.
בית הדין חזר על ההלכה הפסוקה לפיה מרבית העובדים חוסים תחת תחולת החוק, ויש לפרש בצמצום רב את החריגים לתחולת החוק.
באשר לשאלת מהותן של שעות הטיסה - בית הדין הסתמך על הכלל, לפיו שעות בהן עושה עובד דרכו אל מקום העבודה, אינן נחשבות כשעות אשר העובד עומד בהן לרשות העבודה, ולכן אינן שעות עבודה.
בית הדין לא מצא לנכון לחרוג במקרה זה מהכלל, ולא הסכים להכיר בשעות הטיסה, במהלכן עשה התובע את דרכו לעבודה ביעד בחו"ל, כ"שעות עבודה".
ואולם, בית הדין הבהיר, כי הכרעתו במקרה זה היא ספציפית, בין היתר בהתחשב בעובדה, כי לא מדובר היה בנסיעות מרובות, כי ההיקף היחסי של שעות הטיסה היה זניח וכן, כי העובד קיבל שכר מלא ורגיל, בגין טיסות יום אשר חפפו שעות עבודה רגילות.
בית הדין מצא לנכון להדגיש, כי תיתכנה נסיבות, בהן כן יהיה מקום לחרוג מהכלל ולהכיר בשעות הנסיעה אל היעד אשר בו מבצע העובד את עבודתו, כחלק משעות עבודתו, וזאת בהתאם למטרות הניצבות ביסוד חוק שעות עבודה ומנוחה.
'שורה תחתונה' – גם לאחר פסק דין זה לא ניתן לסווג באופן קל ופשוט ואחיד את מהותן של שעות טיסה. אל מול מצבים בהם כמו במקרה זה טיסה תסווג כ'נסיעה' לעבודה, הרי במקרים בהם הנסיעות מרובות מאד, התוצאה עשויה להיות אחרת. ניתן אף להניח, כי במצבים בהם הנסיעות הרבות מהוות שינוי משמעותי ביחס להסכמות הצדדים המקוריות. מבלי שמבוצע עדכון מתאים בתמורה המשולמת, תהיה סבירות גבוה יותר לכך שזמני טיסה, יוכרו כשעות עבודה, על כל המשתמע מכך.