עדכוני פסיקה ורגולציה - מחלקת תקשורת
|
|
|
|
מחלקת התקשורת והמדיה מפרסמת גיליון נוסף של עדכון לקוחות אשר מהותו -
עדכונים מישראל:
- פרסום קלטת שמע שבה מתועדת חקירה מהליך שנוהל בדלתיים סגורות - באישור בית המשפט העליון
- החלטה מהפכנית בתחום הגנת הפרטיות - האם ניתן להעביר מידע מחברות הפועלות באירופה לארה״ב
- פסק דין בנושא החובה לשקול שימוש הוגן לפני הסרת תוכן לבקשת בעלי זכויות יוצרים
|
| |
|
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שדחתה את בקשת תוכנית התחקירים "המקור" להתיר פרסום קלטת שמע המתעדת חקירה של מתלוננת בעבירת מין במסגרת הליך פלילי. על אף הסכמת המתלוננת לפרסום, בית המשפט המחוזי אסר אותו, בשל כך שהפרסום עלול להרתיע מתלוננות פוטנציאליות מהגשת תלונה במשטרה וממתן עדות בבית המשפט.
ביום 6.9.2015 קיבל בית המשפט העליון את הערעור שהוגש על ידי "המקור", והתיר את הפרסום, בתנאי שבעת השידור תופיע כתובית המציינת כי הפרסום נעשה בהסכמת המתלוננת, ולא יוסגר כל פרט על מי מהמעורבים בפרשה. נקבע כי נקודת המוצא היא עיקרון פומביות הדיון, וכי במקום בו מתבקש פרסום מתוך דיון בדלתיים סגורות, ניתן להתירו לאחר עריכת איזון ראוי בין עיקרון פומביות הדיון לאינטרסים אחרים ובהתאם לנסיבות המקרה. בהקשר זה, על בית המשפט לבדוק אם המטרה שלשמה נסגרו הדלתיים עומדת בעינה, וכן לוודא כי עקרון פומביות הדיון ייפגע במידה המזערית האפשרית להשגת מטרה זו.
בית המשפט עמד על החשיבות הרבה של דיון ציבורי-תקשורתי בסוגית גבולות ה'מותר' וה'אסור' בחקירות של נפגעות בעבירות מין, וציין כי דיון כזה עשוי להגביר את המודעות לצורך בהגנה על זכויות מתלוננים בעבירות מין ולעודד אותם להעיד מתוך גיבוי תקשורתי וציבורי לכך. כן יוחס משקל משמעותי להסכמת המתלוננת לפרסום, ולעמדתה כי הדבר יאפשר לה להשמיע את קולה וסיפורה במרחב הציבורי. עוד צוין כי אין מקום לאבחנה בין פרסום קלטת השמע (כבקשת התוכנית) לבין פרסום פרוטוקול הדיון הכתוב (כגישת המדינה), במיוחד לנוכח יתרונה של ההקלטה בהצגה אותנטית ובלתי-אמצעית את שהתרחש במהלך הדיון.
ע"פ 4430/14 חדשות 10 בע"מ (תוכנית המקור) נ' פלונית
|
| |
|
החלטה מהפכנית בתחום הגנת הפרטיות באירופה: האם חברות הפועלות באירופה יוכלו להמשיך להעביר מידע לארה"ב?
מקס שרמס, משתמש פייסבוק אוסטרי עתר לבית המשפט באירלנד, מקום מושבו של מטה פייסבוק באירופה, וטען כנגד העברת מידע אודותיו לשרתי פייסבוק בארה"ב, תוך פגיעה בפרטיותו.
הדירקטיבה האירופית בדבר הגנה על מידע אישי (Directive 95/46/EC ), מחייבת חברות האוספות מידע אישי על אזרחי האיחוד האירופי לשמור מידע זה בגבולות האיחוד, ומתירה את הוצאתו רק אל מדינה חיצונית בעלת חקיקה פנימית המבטיחה הגנה הולמת על המידע. ביולי 2000, הכריזה הנציבות האירופית על הסדר "Safe Harbour " עם ארה"ב, אשר לפיו תותר העברת מידע אישי מאירופה לארה"ב, בכפוף לכך שהגופים האמריקאים שאליהם יועבר המידע ינקטו באמצעים שונים להגנת המידע.
העותר האוסטרי טען כי על רקע חשיפת אדוארד סנודן, לפיה חברות אמריקאיות משתפות מידע עם רשויות הביטחון האמריקאיות (וה-NSA בפרט), הסדר ה-Safe Harbour אינו מספק הגנה הולמת על המידע המועבר כנדרש על פי הדירקטיבה. לכן אין מקום להמשיך ולהתיר העברת מידע אישי מאירופה לארה"ב.
בית המשפט העליון באירלנד שדן בתביעה, פנה לבקש את עמדתו של בית הדין האירופי לצדק, וביום 6 באוקטובר 2015 ניתנה הכרעתו כי הסדר ה-Safe Harbour אינו תקף. נקבע כי ההסדר אינו מקנה הגנה אפקטיבית על המידע, וזאת לאור פעילותן של הרשויות האמריקאיות שאינן כפופות להסדר האמור. רשויות אלה נהנות מגישה גורפת ובלתי מידתית למידע אישי ולרשתות התקשורת, באופן המהווה פגיעה בליבת הזכות הבסיסית לחיים פרטיים. הדין בארה"ב אף אינו מספק לפרט זכות גישה למידע אישי הנשמר אודותיו, או זכות לדרוש תיקון או מחיקת מידע. לאור כל אלה, ההסדר המאפשר העברת מידע על אזרחי האיחוד האירופי לארה"ב, מבוטל.
בנוסף לכך, קבע בית הדין כי כל אחת ממדינות האיחוד מוסמכת לבחון, בהתאם להוראות הדירקטיבה, האם לאסור על העברת מידע אישי של אזרחים אירופאיים לארה"ב בהתבסס על אי עמידה ברמה הולמת של הגנת המידע. כעת יידרש הרגולטור האירי לבחון האם פייסבוק סיפקה למשתמשיה האירופאים הגנה הולמת על המידע, שאם לא כן יוכל להשעות את העברת המידע של פייסבוק מאירופה לארה"ב.
החלטה זו מעמידה בסימן שאלה את העברת המידע הנוהגת בידי חברות רבות מאירופה לארה"ב, וככל שתאומץ בידי הרגולטורים המדינתיים באירופה, היא צפויה להציב קושי ממשי בפני חברות הטכנולוגיה והאינטרנט, ולהחריף את המתיחות בין אירופה לארה"ב בסוגיית פרטיות המידע.
חברות בינלאומיות רבות, ובפרט חברות אינטרנט או חברות המשתמשות בשירותי ענן בארה"ב, יידרשו לבחון מחדש את פעילותן בהקשר זה ולאתר פתרונות חדשים, או לבצע את עיבוד המידע ואיסופו בתחומי האיחוד האירופי, תחת דינים הדוקים יותר בתחום הגנת הפרטיות.
העמדה האירופאית החדשה עשויה להשליך גם על חברות המעבירות מידע אישי מישראל לארה"ב, שכן בדומה לאירופה גם הדין בישראל מגביל הוצאת מידע אישי אל מחוץ למדינה. עד כה חברות רבות שהעבירו מידע מישראל לארה"ב, הסתמכו על הסעיף בתקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מחוץ לגבולות המדינה תשס"א-2001) המתיר העברת מידע למדינה המקבלת מידע ממדינות החברות בקהיליה האירופית.
המצב החדש עשוי להביא לפיתוחם של פתרונות חדשים לצורך הבטחת הגנה הולמת על מידע אישי המועבר לארה"ב, כגון יצירת הסכמים בין מעביר המידע למקבל המידע להבטחת אמצעי הגנה הולמים על המידע והטמעת נהלים פנימיים בחברות אליהן מועבר המידע. אפשרות נוספת היא השגת הסכמה מאותם פרטים אשר מידע אודותיהם מועבר אל מדינה זרה.
להחלטת בית הדין האירופי לצדק מיום 6 באוקטובר 2015
להודעה מטעם בית הדין האירופי לצדק מיום 6 באוקטובר 2015
|
| |
|
ארה"ב: פסק דין בענין לנז נ' יוניברסל – בעל זכויות יוצרים נדרש לשקול שימוש הוגן לפני בקשת הסרה
כאשר חברת יוניברסל נתקלה בסרטון בן 29 שניות באתר שיתוף התוכן 'Youtube ' שבו נראה תינוק רוקד לצלילי שירו של הזמר פרינס, היא הפעילה את מגנון ה"הודעה והסרה" ("notice and take down ") המאפשר לבעל זכויות היוצרים ביצירה לפנות לפלטפורמה שבה בוצעה הפרה של זכויותיו, בדרישה להסיר את התוכן המפר. במקרה כזה, הפלטפורמה מחויבת להסיר את התוכן המפר מהרשת, ולהודיע לגורם המפר לכאורה על הסרת התוכן.
כך פעלה Youtube במקרה שלפנינו, כאשר בעקבות דרישת יוניברסל היא הסירה את הסרטון ושלחה הודעה על כך לגב' לנז, אם התינוק שהעלתה את הסרטון לאתר. על פי החוק האמריקאי, ה-Digital Millennium Copyright Act , במקרה בו בעל זכויות היוצרים מנצל לרעה את מנגנון ההודעה וההסרה, תחול עליו האחריות לנזקים שייגרמו לגורם שהואשם בהפרה שלא לצורך.
בהתאם לכך, בשנת 2007 הגישה הגב' לנז תביעה כנגד יוניברסל, בטענה כי זו יצרה מצג שוא בדבר הפרה לכאורה בידי הגב' לנז, מבלי לבדוק האם מדובר בשימוש הוגן. התובעת טענה כי העלתה את הסרטון שלא למטרות רווח, וכי בעלי הזכויות פועלים מהר מדי במשלוח הודעות הסרה.
לאחר גלגולים שונים, בספטמבר 2015 התקבלה הכרעת בית המשפט הפדראלי לערעורים, כי בעל זכויות הפונה בדרישת "הודעה והסרה" לצורך הסרת תוכן שהעלה צד שלישי, חייב לשקול תחילה בתום-לב אם הפעולה המפרה לכאורה מהווה שימוש ההוגן. עוד נקבע כי סעיף השימוש הוגן מתיר שימוש בזכויות יוצרים, ואינו בגדר הגנה בלבד שאלמלא ניתנה היה מדובר בהפרה.
לאור האמור, על בעל זכויות יוצרים לבדוק אם השימוש ביצירתו מהווה "שימוש הוגן" בטרם העברת דרישה להסרה, שאם לא כן יחויב בפיצויים לפי החוק (התיק הועבר לדיון בפני מושבעים לבחינת היקף הפיצוי). בית המשפט קבע כי נוכח הקושי הנובע מהיקף ההפרות שבעלי הזכויות נאלצים להתמודד עמן בעידן הדיגיטלי, ניתן יהיה להסתפק בבדיקה באמצעים ממוחשבים.
לפסק הדין בענין Lentz v. Universal Music Corp
|
| |
|
פרסום זה מהווה סקירה כללית בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת מידע נוסף והתייעצות לגבי מקרה קונקרטי בהתבסס על הדין הרלבנטי, יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי. |
|
|
|
ליצירת קשר: נועה גבע, שותפה במחלקת תקשורת ומדיה
טלפון: 972-3-7770111
מייל: noag@ebnlaw.co.il
|
|
המשרד הינו מן הבולטים בישראל בתחום התקשורת. המשרד משמש, בין היתר, כיועץ המשפטי של חברות מהמובילות בישראל בתחום התקשורת, בזק, yes, תחנות רדיו אזורי, חברות הפקה, ,צכניות טלויזיה ורדיו דוגמת "עובדה" של אילנה דיין, ועוד.
המחלקה שותפה לתיקים ועסקאות המעצבים את מפת התקשורת בישראל, ובכלל זאת עוסקת בייעוץ רגולטורי בעניינים שוטפים ללקוחותיה בתחומי התקשורת והמדיה, ליווי עסקאות הכוללות העברת אמצעי שליטה בגופי תקשורת, ייצוג בתיקי בג"ץ תקדימיים, בהליכי שימוע ציבוריים, במכרזים מול רשויות המדינה ועוד.
למידע נוסף לחץ כאן
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
.png?cache=1436940375083){kind=logo}
