מעשה שהיה בעת הזו לפני אחת עשרה שנים. האביב הפציע ועמו הפריחה. ההכנות לחג הפסח היו בעיצומן, ההכנות לבשו מימד טכני של ניקיונות וכאילו נשכח העניין המהותי של ביעור כל ההזדמנויות שהחמצנו.
מחשבות על נרטיב של עבדים שהפכו לבני חורין פגשו כתבות בעיתונים על קבוצת נערים כלואים בדרום. נערים שברחו מתופת, נתפסו במצרים וסחרו בהם כעבדים. חלק קראו להם פליטים אחרים מהגרי עבודה. עבורנו הם היו קבוצה של נערים בני 15-16 שראו באובדן משפחתם, ברחו ממולדתם וכעת נמצאים בכלא קציעות כי רצו לשרוד.
המחשבה על תיקון הלב ותיקון עולם הובילה אותנו לצרף לקהילת החינוך שלנו שישה נערים. ליל הסדר של שנת 2006 היה הרבה יותר משמעותי עבורנו ועבור כל מי שנחשף לסיפור הזה על כפר נוער דתי שבחר להתברך בנערים מוסלמים בני חורין. לא ממש בני חורין כי עדיין המעמד שלהם בישראל לא היה מוסדר. אך המבוכה והחשדנות של הנערים החלה להתערבב בתחושת שייכות ובמשמעות אחרת.
זכיתי להיות שותף לתהליך משמעותי שנכנסתי אליו עם הרבה ספקות ושאלות טכניות וערכיות. תוך כדי התהליך ובעקבותיו הצלחתי לחוות חוויות חינוכיות ורוחניות, בהשראת עמנואל לוינס שרואה את האלוהות בהליכה אל האחר.
לפני כשבוע ליווינו למנוחת עולמים את גאסים ברי אחד מאותם נערים שבגר, התקבל ללימודים אקדמאיים במכללת תל-אביב יפו וסיימם בהצלחה. במהלך לימודיו האקדמיים גאסים חלה. אך טבעי שהקשר עמו נמשך וקיבל משמעות נוספת על ידי אנשי צוות שנפשו נקשרה בנפשם.
אביב 2017. בית העלמין המוסלמי ביפו. לוייה על פי כללי האסלאם. לאחר הקבורה של גאסים נישאו תפילות והספדים בערבית, אנגלית, סוואהלית (שפת שבט הפולה), צרפתית ועברית. עשרות חברות וחברים, מחנכות ומחנכים מכפר הנוער, מהמכללה ומהשכונה בדרום תל אביב. יהודים, מוסלמים ונוצרים ועוד.. כולם עצובים וכולם מלאי תקווה.
לקראת היציאה מכריז אחד החברים: "הביטו על בית העלמין יש פה עשבים, קוצים והרבה זבל. ניפגש מחרתיים בשמונה בבוקר וננקה את המקום לכבוד אחינו גאסים ולכבוד כל מי שקבור במקום הזה".
למדתי שיעור נוסף בתיקון עולם מחבורה של פליטים שהיה הכי טבעי שיעסקו בהישרדות של עצמם.
הכל התחיל לפני 11 שנים כאשר זכיתי להשתתף ביציאת מצרים מסוג אחר. להיות מאלה שמוציאים מבית עבדים אנשים שראויים, כמו כולנו, להיות בני חורין אמתיים.
כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִגְאֹל עַצְּמוֹ מִמֶּנָה מִבֵּית עֲבָדִים,
לָצֵאת בַּחֲצִי הַלַּיִל אֶל מִדְבַּר הַפְּחָדִים,
לִצְעֹד הַיְשֵׁר אֶל תּוֹך הַמַּיִם,
לִרְאוֹתָם נִפְתָּחִים מִפָּנָיו לַצְּדָדִים.
(אמנון ריבק)
למדנו מגאסים וחבריו לצאת מהמצרים שבנו. דרך היציאה שלהם ממצרים גם אנחנו הרחבנו את חירותנו.
חג אביב שמח
דותן לוי
מכון חינוך דרך כפר
