אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
ebn_0
עדכוני פסיקה: תובענות ייצוגיות 
שלום רב,

ברצוננו לעדכנכם אודות פסקי דין בענייני תובענות ייצוגיות שניתנו לאחרונה על ידי בתי המשפט ואשר עשויים לעניין אתכם.

על בתי המשפט להימנע מאישור הסדרי הסתלקות בתחום סימון מוצרים במסגרתם משולמים גמול ושכר טרחה למסתלקים
חמש בקשות הסתלקות מוסכמות מבקשות לאישור תובענות ייצוגיות, שעניינן בהפרת הוראות דין שונות העוסקות בסימון מוצרי מזון, ואשר כללו עתירות כספיות לפיצויים בסך מיליוני שקלים בגין נזקים נטענים לחברי הקבוצות. בקשות ההסתלקות הוגשו לפני שהמשיבות הגישו את תגובותיהן לבקשות האישור; בכולן הוסכם כי המשיבות יתאימו את הסימון המפר להוראות הדין; ובכולן הוסכם כי המשיבות ישאו בגמול למבקשים בסכומים הנעים בין 1,000 ש"ח ל- 2,500 ש"ח, ובשכר טרחה לב"כ המבקשים בסכומים הנעים בין 17,000 ש"ח ל- 30,000 ש"ח.
בית המשפט אישר את הסתלקות המבקשים בכל אחת מהתביעות, אולם לא אישר את תשלום הגמול למבקשים ואת שכר הטרחה לבאי כוחם.
בית המשפט קבע כי חסרונותיהם של הסדרי הסתלקות במסגרתם משולם גמול ושכר טרחה ("הסתלקות מתוגמלת") גבוהים מיתרונותיהם. מצב שבו הופכים הסדרי הסתלקות כאלה לדרך הסיום הנפוצה של תביעות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזון, מכרסם בתכליות חוק תובענות ייצוגיות, מכביד על הנתבעים ועל בית המשפט וגורם לזילות מכשיר התובענה הייצוגית. בית המשפט מצווה לפעול לצינון תמריציהם של התובעים הייצוגיים ובאי כוחם לערוך הסדרי הסתלקות מתוגמלת, ודרך המלך היא להימנע, ככלל, מאישור תשלום גמול ושכר טרחה למסתלקים. סמכות בית המשפט לפעול לאיתור מייצגים חילופיים תופעל רק במקרים חריגים שבהם הנזק העלול להיגרם לאינטרס הציבורי או לחברי הקבוצה הוא מידי וניכר.
ת"צ 1469-02-13 לוי נ' פסטה נונה בע"מ, בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט יצחק ענבר (פורסם בנבו, 26.11.2014)
 
סכום של פיצוי לציבור בדרך של תרומה במסגרת פשרה בתביעה ייצוגית לא יוכר לצורך זיכוי במס
בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית, במסגרתו הסכימו הצדדים, בין השאר, כי יינתן פיצוי כספי לטובת הקבוצה בדרך של תרומה לעמותה. במסגרת עמדת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לבית המשפט נטען, כי הפיצוי לציבור אינו תרומה, כי אם תשלום חלף פיצוי פרטני לחברי הקבוצה, ולכן לא ניתן לזקוף את סכום הפיצוי לציבור כתרומה המזכה ממס הכנסה לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. בית המשפט קיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה וקבע כי הכרה בכך שסכום הפיצוי הוא תרומה עשויה לאפשר למשיבות להפחית את חבותן במס הכנסה, ולהביא לכך שהקופה הציבורית תישא בחלק מעלות הפיצוי לציבור לפי הסכם הפשרה. בנוסף, כשאופי התשלום הוא פיצוי לטובת הציבור, שמשולם כתוצאה מהליך ייצוגי, נעדר ממנו היסוד ההתנדבותי שהוא מאפיין הכרחי של תרומה וגם מן הטעם הזה אין מדובר בסכום שניתן לזקוף אותו כתרומה לצורך זיכוי במס.
ת"צ (חי') 14588-04-11 סבר נ' סונול ישראל בע"מ, בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט קיסרי, 27.11.2014)
 
מנהל מקרקעי ישראל כגוף דו מהותי יכול לפעול כ"עוסק" כמובנו בפרט 1 לחוק תובענות ייצוגיות
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. בבית המשפט המחוזי נדונה  בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד רשות מקרקעי ישראל בטענה כי גבתה דמי היתר ביתר. נפסק כי הרשות פעלה כ"רשות" כאמור בפרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, כי היא חדלה מן הגבייה, ולפיכך נדחתה הבקשה לאישור נגדה.
בבית המשפט העליון נפסק, כי בהחלטתה למתן פטור מדמי היתר, פעלה רשות מקרקעי ישראל כ"עוסק" כמובנו בפרט 1 לתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות, ולא בכובעה כ"רשות" כמובנה בפרט 11 לחוק תובענות ייצוגיות. בית המשפט פסק כי מכלול האינדיקציות באותו עניין מלמד כי הכף נוטה לכך שאופייה הדומיננטי של ההחלטה למתן פטור מדמי היתר הוא עסקי-מסחרי ולא שלטוני, על אף שמדובר בהחלטה "כללית", ולכן חל פרט 1 לחוק התובענות הייצוגיות. יחד עם זאת על אף שהסמכות לדון בתובענה ייצוגית כנגד רשות בכובעה כ"עוסק", נתונה לבית המשפט האזרחי, בנסיבות המקרה הותר המשך ההליך בבית המשפט לעניינים מנהליים.
עע"מ 7752/12 ישראל אסל עו"ד נ' מינהל מקרקעי ישראל, בית המשפט העליון (פורסם בנבו, 02.11.2014)

 
ניר אמודאי, שותף במחלקת ליטיגציה

טלפון: 972-3-7770111
מייל:amodai@ebnlaw.co.il
מחלקת הליטיגציה-
המשרד הינו מן החלוצים בישראל בשימוש במכשיר התובענה הייצוגית, על היבטיו השונים. המשרד צבר נסיון רב ומוצלח, הן בייצוג תובעים והן בייצוג נתבעים, בתובענות ייצוגיות.