אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
ebn_0
תיקון מספר 39 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981
 
'
ביום 14.7.2014 התקבל בכנסת תיקון מס' 39 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ("חוק הגנת הצרכן" או "החוק"), אשר פורסם ביום 24.7.2014 בספר החוקים, חוברת מספר 2461 ("התיקון לחוק").
התיקון לחוק, אשר יכנס לתוקפו ביום 1.1.2015, כולל מספר שינויים מהותיים.

להלן עיקרי התיקון:
 
תיקון סעיף 3 לחוק וביטול הדרישה בעניין תנאי העסקה
סעיף 3 לחוק הוחלף בסעיף חדש שעניינו "איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת". הסעיף בנוסחו החדש, קובע בסעיף קטן (א) איסור על עשיית דבר העלול לפגוע ביכולת הצרכן לקבל החלטה מושכלת אם להתקשר בעסקה, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו.
סעיף קטן (ב) קובע רשימה סגורה של מעשים אשר בלא צורך בהוכחה עשייתם תחשב  השפעה בלתי הוגנת כמשמעותה בסעיף קטן (א), ובהם: הגבלת היכולת לעזוב מקום או יצירת הרושם בפני הצרכן שהוא לא יכול לעזוב מקום; מניעת האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי תנאיה; עריכת ביקורים חוזרים ונשנים בבית צרכן כדי לשכנעו לקשור עמו עסקה, על אף שהצרכן הביע, במפורש או במשתמע, את רצונו שהעוסק יימנע מכך; פנייה חוזרות לצרכן או בני משפחתו כדי לקשור עסקה למרות שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך; ניצול מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן, אם ידע או היה עליו לדעת על קיום המוגבלות; ניצול העובדה שהצרכן לא יודע את השפה בה נקשרת העסקה במידה מספקת להבנת העסקה; איום או נקיטת אמצעי הפחדה כלפי צרכן או בני משפחתו; אספקת נכס או שירות בתשלום ללא בקשה מפורשת של הצרכן; יצירת רושם כי צרכן זכה או יזכה בפרס על אף שאין פרס או הטבה כאמור, או שנדרש תשלום מהצרכן או תנאי אחר כדי לקבל את הפרס או ההטבה ואלה לא פורסמו מראש; מניעה מהצרכן להביא למקום העסק או מקום אחר המנוהל על ידי העוסק מזון או שתיה מהסוג שהעוסק מוכר במקום, אלא אם המקום הוא בית אוכל.
 
הרחבת תפקידי וסמכויות הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן
שינוי נוסף שנכנס בעקבות התיקון לחוק הינו הרחבה משמעותית ביותר של התפקיד והסמכויות שניתנו לממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ("הממונה").
לסעיף 20, אשר מונה את תפקידי הממונה, התווספו סמכויות פליליות ומינהליות. במישור הפלילי, התווספה הסמכות לחקירת חשד לביצוע עבירה והבאת העבריין לדין. במישור המינהלי התווספה הסמכות לברר הפרות של החוק או של הוראות שניתנו על פיו ולנקוט הליכי אכיפה מינהלית נגד המפר.
כן הוסף סעיף 20א לחוק, אשר מסמיך את הממונה למנות מפקחים, בתנאים מסוימים, להם יהיו סמכויות לחקור עבירות לפי החוק.
סעיף 21 לחוק הוחלף ונוסחו החדש יוחד לסמכויות פיקוח על ביצוע הוראות החוק. על פי הסעיף יוענקו לממונה או למפקח, בין היתר, הסמכות לדרוש ידיעות ומסמכים לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק.
כן הוספו סעיפים 21ב-21ד לחוק אשר מעניקים לממונה שני כלי אכיפה נוספים: האחד, סמכות להוציא צו מינהלי לשמירת טובין במקום העסק. מטרת הצו למנוע מכירת טובין, שלא קוימה לגביהם חובת הסימון בסעיף 17 לחוק; השני, סמכות להוציא צו מינהלי להפסקה או מניעה של השפעה בלתי הוגנת על צרכן. צו מינהלי זה הוא ייחודי להפרת הוראת סעיף 3(א) לחוק שעוסק באיסור להפעלת השפעה בלתי הוגנת.
 
הוספו לחוק כלים לאכיפה מינהלית של הוראות החוק
אחד החידושים המהותיים שהוכנסו לחוק במסגרת התיקון הוא הוספת פרק ה'1 לחוק שעניינו אכיפה מינהלית, אשר כולל שלושה כלי אכיפה: עיצום כספי, התראה מינהלית והתחייבות להימנע מהפרה.
כיום, מרבית ההפרות של החוק הן עבירות פליליות שרמת הענישה בהן תלויה בדרגת החומרה. במסגרת התיקון לחוק, ניתנה סמכות לממונה לעשות שימוש גם בכלי האכיפה המינהלית, בעוד שהאכיפה הפלילית תמוקד בהפרות החמורות יותר של החוק. מטרתה של האכיפה המינהלית החלופית היא מניעה ישירה של ההפרה והרתעה של הפרט באמצעות שלילת התמריץ הכלכלי.
 
בסעיף 22כב לחוק נקבע, כי תשלום עיצום, המצאת התראה מינהלית או מתן כתב התחייבות וערבון כאמור לעיל אינם גורעים מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת ההוראה. עם זאת, נקבע כי אם נמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית או אם הגיש המפר כתב התחייבות וערבון, לא יוגש נגד המפר כתב אישום פלילי בשל אותו מעשה, אלא אם התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת. אם שילם המפר עיצום כספי או הפקיד ערבון והוגש נגדו כתב אישום פלילי, יוחזר לו הסכום ששילם או הערבון. כמו כן נקבע, כי הממונה לא ינקוט בהליכים מינהליים לפי החוק בשל הפרה בגינה הוגש כתב אישום נגד מפר.

 
עו"ד ניר אמודאי, שותף במחלקת ליטיגציה

טלפון: 972-3-7770111
מייל:amodai@ebnlaw.co.il

עו"ד הדס בקלשותפה במחלקת ליטיגציה 


טלפון: 972-3-7770111
מייל:hadas@ebnlaw.co.il

עו"ד אורן בלומנפלד, עו"ד במחלקת ליטיגציה

טלפון: 972-3-7770111
מייל:orenb@ebnlaw.co.il 
מחלקת הליטיגציה-
משרד  ארדינסט בן נתן ושות', הינו מן המובילים בישראל בתחום הליטיגציה המסחרית, על כל גווניה (לרבות תובענות ייצוגיות ועתירות בענייני מכרזים), והיה מעורב ביצירתם של חלק מהתקדימים המשפטיים החשובים ביותר בעולם המשפט הישראלי. 
 
במהלך השנים האחרונות היה המשרד מעורב בהתדיינויות המשפטיות מהמשמעותיות ביותר בישראל.

 
למידע נוסף אודות מחלקת הליטיגציה, לחץ כאן