על רקע מלחמת חרבות ברזל ועל מנת לוודא שתאגידים מדווחים יעמדו בעיקרון הגילוי הנאות כנדרש בדין, פרסמה רשות ני"ע מספר דגשים וקווים מנחים לגילוי המצופה מתאגידים מדווחים בדיווחים מיידיים ובדוח לרבעון השלישי לשנת 2023. להלן עיקרי הדגשים:
1. דגשים בדיווחים מיידיים
בהתאם להוראות תקנה 36 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970 ("תקנות הדיווח"), על תאגידים שפעילותם העסקית מושפעת או עלולה להיות מושפעת מכך בצורה מהותית, לוודא כי ניתן גילוי נאות למשקיעים באמצעות פרסום דיווחים מיידיים על השלכות מצב המלחמה על הפעילות העסקית, לרבות עדכון שוטף ורציף על התפתחויות מהותיות בקשר להשלכות אלה.
כחלק מדיווח כאמור, נדרשים התאגידים המדווחים לפרסם למשקיעים מידע אינפורמטיבי ועדכני המשלב מידע כמותי לצד ניתוח איכותי של ההשלכות המרכזיות של אירועי המלחמה על פעילותם העסקית ומידת ההשפעה על הרציפות התפעולית והמצב המימוני.
לשם כך, מונה הרשות מספר דוגמאות (לא ממצה) לאירועים שעל התאגיד לבחון לצורך עמידתו בחובת הדיווח: (1) פגיעה מהותית בנכסים; (2) השבתה או סגירה מהותית של אתרי פעילות/סניפים; (3) צמצום מהותי בפעילות העסקית או במצבת העובדים; (4) ירידה מהותית בהיקף המכירות / הפעילות / צבר ההזמנות / הביקושים; (5) פגיעה או קשיים מהותיים בשרשרת האספקה / מערך ההפצה והשיווק / נגישות לחומרי גלם ומלאים / לקוחות / ספקים; (6) פגיעה מהותית ברציפות התפעולית והתפקודית; (7) קשיים תזרימיים, מצוקה נזילותית ואירועי אשראי בר דיווח; (8) אירועי סייבר מהותיים; (9) הפסדי אשראי מהותיים בגין לקוחות.
2. דגשים בדוח לרבעון השלישי לשנת 2023
הרשות מתייחסת למספר היבטי גילוי הנדרשים מתאגידים שפעילותם העסקית מושפעת או עלולה להיות מושפעת ממצב המלחמה בצורה מהותית:
2.1 ניתוח כללי של השפעת אירועי המלחמה על הפעילות השוטפת של עסקי התאגיד: על דוח הדירקטוריון לכלול ניתוח איכותי וכמותי של אירועי המלחמה להם השפעה מהותית בין היתר על: הנכסים, תוצאות הפעילות, יכולת השמירה על רציפות תפעולית ותפקודית, מצבת העובדים, מצב העסקים מול לקוחות, ספקים ושאר נותני השירותים, השפעה על מקורות המימון ויכולת מחזור חובות, פעולות שהתאגיד נקט או שבכוונתו לנקוט כדי להתמודד עם ההשלכות ועוד. את הניתוח יש לבצע בהתאם למגזרי הפעילות בהם פועל התאגיד.
2.2 ניתוח ענפי של השפעת אירועי המלחמה על עסקי התאגיד (עדכון פרק תיאור עסקי התאגיד): על המידע לכלול הסברים על המגמות המתפתחות והצפויות להערכת התאגיד בשים לב לנסיבות הספציפיות של התאגיד ולענף בו פועל, לתקופת הדיווח ולתקופה ממועד הדיווח ועד למועד פרסום הדוחות. כמו כן, יש להתייחס לתוכניות ופעולות שהתאגיד נקט או שבכוונתו לנקוט כדי להתמודד עם ההשלכות. בעמדה, הרשות מדגימה את פרוט המידע הנדרש במספר סקטורים במשק, וביניהם למשל ענף המלונאות, הייטק, נדל"ן, תעופה, תעשייה, גז ונפט, אשראי חוץ בנקאי ובתי השקעות, כאשר על כל תאגיד להתאים את היקף הגילוי לנסיבות הספציפיות שחלות עליו.[1]
2.3 ניתוח מצב מימוני ופיננסי
2.3.1 גילוי בדוח הדירקטוריון אודות המצב המימוני והפיננסי, אשר יכלול פירוט של:
- הערכות החברה להשלכות המלחמה על המצב הפיננסי, באמצעות גילוי איכותי וכמותי. גילוי כאמור, יכלול פירוט של הנחות המפתח, שיקול הדעת שהופעל, והתרחישים השונים שהובאו בחשבון, אשר עומדים בבסיס ההערכות לגבי יכולת הפירעון. ככל שהערכת התאגיד בנוגע ליכולתו לעמוד בפירעון התחייבויותיו רגישה יותר להנחות מסוימות (למשל הנחות בקשר להתמשכות המלחמה, לקצב ההתאוששות והיציאה ממנה וכדומה), יש להרחיב את הגילוי, לרבות הכללת ניתוחי רגישות, מתן תרחישים שונים וכן הלאה;
- פעולות מתוכננות או שבוצעו לחיזוק מקורות המימון והאמצעים הנזילים, התייחסות ליכולת לגייס הון וחוב במערכת הבנקאית והחוץ בנקאית, מסגרות אשראי מאושרות שטרם נוצלו וכו';
- שינויים מהותיים שנערכו בהסכמי מימון;
- עמידה באמות מידה פיננסיות, ו/או הפרה או צפי הפרת אמות מידה (ככל שהחברה מאריכה ברמת ודאות גבוהה כי הדבר צפוי);
- פיגור בתשלומים וההשלכות של פיגורים כאמור;
- שינויים מהותיים בקצב שריפת מזומנים.
2.3.2 תזרים מזומנים חזוי: ככל שתאגיד נדרש לגילוי בדבר תזרים מזומנים חזוי בהתאם לתקנות הדיווח, הדגשים המפורטים בעמדת הרשות רלוונטיים גם ביישום גילוי זה בדוח העיתי.
2.3.3 גילוי בדוחות הכספיים בדבר מצב פיננסי והנחת העסק החי: ככל שתאגיד מסוים נדרש בגילוי בנוגע להערכותיו בדבר יכולתו לעמוד בפירעון התחייבויותיו ולהמשיך ולפעול כעסק חי, הדגשים המפורטים בעמדת הרשות רלוונטיים גם בגילוי זה. במסגרת בחינה זו יש להביא בחשבון אירועים שאירעו עד למועד פרסום הדוחות הכספיים. יש להקפיד כי הגילוי יאפשר להבין את הערכת החברה באופן בו ברור באם הגילוי מתייחס לאי ודאות הנוגעת למצב הפיננסי או להשפעה על עסקי התאגיד אשר אינה משפיעה על יכולת התאגיד לעמוד בהתחייבויותיו.
2.3.4 נוסח פסקת הפניית תשומת לב של רואה החשבון המבקר: הרשות מדגישה את החשיבות בניסוח מדויק של פסקת הפניית תשומת לב בדוחות הכספיים, בחברה אשר רואי החשבון המבקרים שלה בחרו בכך, כך שמהות ההפניה תהיה ברורה.
2.4 אירועים לאחר תאריך המאזן (10 IAS): הרשות מפרטת מספר דגשים ביחס לגילוי הנדרש בהתאם להוראות 10 IAS, כגון שימת דגש על כך שאם תאגיד קובע כי בעניינו מדובר באירועים לאחר תקופת הדוח שאינם מחייבים תיאום בהתאם לתקן, עליו לכלול בדוחות הכספיים גילוי בהתאם להוראות 10 IAS בדבר אופי האירוע, ואומדן ההשפעה הכספית שלו. עם זאת, ככל שהתאגיד סבור שאין זה מעשי לכלול אומדן השפעה כספית של האירוע, סגל הרשות מעודד מתן הערכה של אומדן זה, אשר עדיף לגישתו על אי מתן הערכה כלל.
2.5 דגשים כלליים: (א) הרשות מדגישה ומזכירה כי תאגידים המספקים מידע צופה פני עתיד במאמץ לעדכן את המשקיעים על התפתחויות מהותיות, כולל מגמות צפויות או אי ודאויות בנוגע להשפעת אירועי המלחמה, יכולים לעשות שימוש בהגנה שנקבעה לעניין זה בסעיף 32א לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; (ב) מצופה שתאגידים שכללו בדוחות קודמים תחזיות על יעדים עסקיים ופיננסיים וביצועים תפעוליים, יבחנו את הצורך לעדכן את התחזיות הללו.
למסמך הדגשים המלא של הרשות, לחצו כאן.
מאחלים ומקווים לזמנים טובים ושקטים,
מחלקת חברות, מימון ושוק ההון
לפרטים נוספים ניתן לפנות:
[1] לדוגמה, בענף הגז והנפט, מציינת הרשות כי על התאגיד לבחון גילוי בדבר פעילויות ואתרים מושבתים, מצבת כוח אדם פעילה, כושר ייצור וניצולת בפועל, השפעה על הכנסות ורווחיות (בהפרדה בין שוק מקומי ליצוא), שרשרת האספקה וכן הלאה; בענף ההייטק, מצוין כי על התאגיד לבחון גילוי בדבר שינויים בקצב שריפת מזומנים, מצבת כוח אדם פעילה, עצירת השקעות הוניות, עיכוב בהשלמת סבבי גיוס, עיכוב בהשלמת פיתוחים טכנולוגיים ובפעילות מו"פ וכן הלאה; ובסקטור האשראי החוץ בנקאי, נידרש לבחון גילוי של טבלת גיול לקוחות לרבות היקף חובות שמועד פירעונם שונה מהמועד המקורי, טבלת מח"מ תוך אבחנה בין חובות שטרם הגיע מועד פירעונם לחובות בפיגור וחובות שמועד פירעונם שונה מהמועד המקורי, גילוי כמותי ואיכותני לגבי לקוחות שהושפעו מהמלחמה וכן הלאה.
|
|
|
