בס"ד
שלום ידידים יקרים,
פורים מגיע אלינו בשבוע הבא. אנו מתכוננים אליו בשמחה, תוך החשבת השמחה, בלימוד על השמחה ובהפצת רעיון השמחה.
אחת ממצוות פורים הנה משלוח מנות שכפי שאומר הרב אדם סיני שליט"א, באה להגביר את האהבה בין איש לרעהו.
היום אנו שולחים לכם משלוח מנות מקוון לכבוד פורים...
הבאנו לכם בניוז שפע של דברי חכמה כדי שנבוא כולנו מוכנים יותר, שמחים יותר ואוהבים יותר לחג שמח זה.
בהמשך הניוז:
פוסט שבועי מאת הרב על היחס בין חופש להפקרות.
שיעור הכנה לפורים "הנועד לכך שנכוון את נפשנו, את ליבנו, לדברים האמתיים בחיים, כדי שנבוא לאירוע הגדול הזה, של פורים, מוכנים".
פוסט זוגי - העצמת האמונה בזוגיות שבו הרב אומר למשל- " אסור שהמצבים ישכיחו מאיתנו שהאהבה מצויה בנפש הזוגית, צריך לגלותה".
אנו מאחלים לכם קריאה נעימה ומועילה!
ומהנעשה בבית מדרשנו:
קריאת מגילה תתקיים בע"ה במוצאי תענית אסתר, ביום רביעי בשעה 19:20
קריאת הבוקר של המגילה תתקיים ביום חמישי בבוקר, מיד בסוף התפילה בשעה 06:30.
סעודת פורים עם משתה ריקודים ושמחה תתקיים בע"ה ביום חמישי. הסעודה תתחיל החל משעה 17:20 (צריך להתחיל לפני השקיעה כדי שתחשב לנו לסעודת פורים שאותה מקיימים בו ביום) ותימשך עד הלילה.
הנכם מוזמנים מאד לכל פעילויות בית מדרשנו.
לפרטים על הסעודה, אנא צרו קשר עם קרן: 050-314-1111
אנו מאחלים לכם ולכל בית ישראל שבת שלום ופורים שמח מאד! |
|
|
|
"בהסתכלות גשמית מה שהיה איננו, בהסתכלות רוחנית אין העדר"
|
|
|
|
פרשת ויקרא עמ' 204- התורה האדם ומה שביניהם
|
|
|
|
"כל עצם בגשמיות תופס מקום אחר במרחב. מדידת העצם נעה בערכים, הבונים את המרחב הגשמי. ערכים אלו בגשמיות נקראים, מעלה מטה, ימין שמאל, פנים אחור. מושגים אלו הם ענפים של מצבים רוחניים, המתארים את המרחב הנפשי של האדם.
כאשר הכיסא שלי עומד במקום מסוים, הכיסא שלך לא יכול לעמוד שם. כאשר אני אומר, שאני בתל אביב, אז אני לא בירושלים. אם אומר, שירושלים ותל אביב זה במקום אחד, זה יסתור את התפיסה הגשמית.
חישבו על ההבדל בין מוצק לגז. האוויר למשל, נתפס ביחס לאבן, כנעדר ממקום
מסוים, אלא שנמצא בכל מקום. מובן, שגם האוויר תופס מקום מסוים, אך רק לצורך
ההמחשה. את היחס בין מקום רוחני לגשמי, ניתן להבין דרך ההבדל בין גז למוצק.
כדי ללמוד על רוחניות, טוב להסתכל על נפש האדם. למשל הכוח ההרגשי יכול לתת לנו את ההבנה של מהו חוסר מקום. אני יכול להרגיש את ירושלים, גם כאשר הגוף בתל אביב. אני יכול לחשוב על ארצות הברית, כאשר אני, הגוף הגשמי שלי, בברית
המועצות. משמע, שהמחשבה אינה מוגבלת במקום גשמי. אני יכול לחשוב גם על ארצות הברית ועל ברית המועצות בעת ובעונה אחת, הן תופסות מקום אחד במחשבתי, בכלל הנקרא ארצות וכו' "
|
|
|
|
פרשת ויקרא עמ' 204- התורה האדם ומה שביניהם
|
|
|
|
היחס בין חופש להפקרות
מתוך הספר שיצא בקרוב "מועדי ישראל האדם ומה שביניהם"
דעת הגוף מבקשת לְהַרְאוֹת אחרת. מבקשת היא להראות שכל אחד יכול לעמוד בפני עצמו ושלמותו היא פרטית. זוהי דעת הגוף המייצגת פרטיות וחוסר התחברות לכלל. מניפה היא את הדגל של חופש הפרט, אך אינה מבדילה בין חופש להפקרות. ההפקרות משימה את האדם כפרט שאינו קשור לכלל כלשהו. אך כאמור לעיל, פרט אינו יכול להיות שלם, אלא ששלמותו נקנית רק ע״י התקשרותו לעליון.
הפרטיות מאפשרת התחברות לעליון מתוך בחירה - הוא חופש הפרט הנכון. אין חופש הפרט מאפשר שלמות פרטית. כאשר אדם משתמש בחופש לבקשת שלמות פרטית, הופך חופש זה להפקרות. ההפקרות מציבה את האדם כדבר מופקר, וכעלה נידף ברוח מוסט הוא בשיגיונות לבו, כפי הרשע הנתון ללבו, ולא כפי הצדיק המושל על לבו.
שני סריסי המלך הם המאמנים של האדם העומד בשער המלך, המבקשים לראות את המלך במדרגה של גוף, שהיא הנקראת "יד". הוא הכתוב "לשלוח יד", מלשון "כי תשיג ידו".
צריך האדם עיקשות כמרדכי, כדי שייוודע הדבר. כל מי שיש בו את צד מרדכי, יכול להגיע להתחברות, שהיא הידיעה, שמחשבות אלו באות להרוג את תפיסת המלך, המתבטאת בהתבטלות האדם לבורא עולם. התבטלות זו באה לידי ביטוי בעת ההשתוקקות הגדולה והרצון לכנוס בשער המלך.
יכולים אנו לראות תנועה נפשית זו בכל פעם שהאדם מקבל תפקיד חשוב, ושואל עצמו, "אולי גם אני יכול להיות כמו אדוני, ומדוע שאהיה מתבטל אליו"? אבל האדם שיש בו התבטלות כמרדכי, רואה את הסכנה בהריגת התפיסה של גדלות המלך. היכולת לראות ולהיות קשוב לסכנה בהרעלת המלך, מתאפשרת למרדכי כתוצאה מהידיעה שמצד עצמו הוא צר, דהיינו שהוא בחינת יסוד דאבא, שהוא צר ואריך. מרדכי, הוא המייצג את השמירה האמונית למרות התגלות ההשתוקקות. הוא מדרגת הנשמה, כעין מדרגת חנוכה, שהיא הכנה לפורים.
|
|
|
|
העצמת האמונה בזוגיות
ד' צדדי הנפש: הגלויה הטובה, הגלויה הרעה, הנסתרת הטובה והנסתרת הרעה.
הנפשיות הגלויה מצד הטוב העליון מציפה בתודעה הגלויה את הזוגיות המחייה, הבוטחת, האוהבת, העורגת ליחד, זו המכסה על כל פשעי הפרט. כאשר נפשיות זו מגולה ההרגשה בזוגיות היא של אהבה.
ישנה גם נפשיות הגלויה מצד הרע
אותה הס מלהזכיר, אך נאמר שהיא זו הנראית ככעס עצב וייאוש המפרידים באצטלה של ישירות ופתיחות או של חיפוש עצמי.
אולם......
ישנן גם ב' בחינות של נפשיות נסתרת, שתפקידן לאתגר את הזוגיות.
יש לתת תשומת לב מרובה אליהן, היות והן עיקר המשפיעות על הזוגיות.
הנפשיות הנסתרת הטובה היא העליונה הבאה מלשד נשמתנו והאחרת תחתונה הבא מצרות גופינו.
העצמת האמונה בזוגיות
העליונה מסתירה את האידאות המתבקשות להתגלות, את המוחין מצד היהודי שבנו, את האהבה שהיא מעבר לזמן והמקום, את החיות הרוחנית הנשגבה.
יושבת זו הגבירה כתורה מסודרת להפליא ב"מחשבת הבריאה הזוגית", צריכים להאמין בה, לערוג אליה, לבקשה כמטמונים ולהחשיבה כיקרה מפז זכה וברה, נאצלת ואוהבת ומבקשת את הכלי כדי להתבטא. יש מישהו מלמעלה שחשב את כל התוכנית של זוגיות אוהבת עבורכם.
המשימות והאתגרים היומיומיים משכיחים מהאדם את תורת זוגיותו, ונסחף הוא למקרים עצמם. על "תורת האדם" שואל רשב"י: ותורה מה תהא עליה? בע"ה אצל כל זוג לא תהיה זרוקה בקרן זוית, אלא מהווה נקודת שאיפה מתמדת..
גבירה זו היא האהבה הנסתרת השלמה הקיימת בכל זוג. היא הזוגיות הרוחנית הנמצאת כבר בנפשכם, תפקידכם לגלותה. אסור שהמצבים ישכיחו מאיתנו שהאהבה מצויה בנפש הזוגית, צריך לגלותה.
דלדול הרוח
ישנה גם נפשיות נסתרת הבאה מהתחתית - מגופינו. זו באה וצועקת את מבוקשה בכעסים בטרוניות בהיעלבויות, בעצלות בפזיזות ועוד....
כילדה צועקת היא את מבוקשה. מופיעה היא באופן זה כתוצאה מדלדול הרוח, מעזיבת תורת החיים בקרן זווית, מהחשבת הזמני והמקומי יותר מהנצחי והמקודש. הגוף מאתגר לחזור ולחפש את הנסתר.
צעקת המן זו נועדה כדי למצוא בעיקשות את דרך מרדכי, דרך צדיקות של אמונה נשגבה - עיקשת. מאתגרת היא לחזור אל הנסתר ההרואי העליון.
חיו את תורת חייכם - את האהבה הנשגבה, חפשוה, גלוה, שלכם היא.
גלו את האני המשותף הנשגב הנצחי כקיים ומבקש להיות מזוג לכל פרטי חייכם.
היו מאמינים.
היו שמחים.
היו אוהבים.
|
|
|
|
המאבק הנצחי בין המן למרדכי |
| |
|
מתוך שיעור של הרב אדם סיני שליט"א
שלום לכל בית ישראל ולכל החברים היקרים המשקיעים זמנם בלימוד התורה הקדושה ובעיקר בפנימיות התורה.
לכבוד חג הפורים הממשמש ובא עלינו לטובה, רצוני לומר מספר מלים. השיחה הזו, לפני החגים, לפני מועדים חשובים, נועדה לכך שנכוון את נפשנו, את ליבנו, לדברים האמתיים בחיים, כדי שנבוא לאירוע הגדול הזה, של פורים, מוכנים.
אנחנו יודעים שבימים טובים אנחנו מברכים מקדש ישראל והזמנים. הסיבה לכך היא שהקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה, והתורה נותנת לנו מציאות סגולית: אנחנו מקיימים את הדברים בזמן הגשמי, וזה עוזר לעניינים הרוחניים.
איך בדיוק זה עובד? אנחנו לא יודעים. מכיוון שכל הזמן הגשמי הוא לא זמן אמיתי, כי הגשמיות הרי אין בה אמת, זה מעין סוג של תודעה מזויפת. הגשמיות היא מעין סימולציה שאנחנו נמצאים בה, אבל היא עוזרת, כמו בכל סימולציה, שבה אדם מתאמן.
אבל על מה להתאמן? צריך לדעת מה שיש מעבר לזמן, ואת זה הקדוש ברוך הוא סידר לנו בתורה בצורה מאוד מאוד מסודרת. לכן, כדאי לנו לדעת איך לכוון את עצמנו בתוך הסימולציה הזאת של הזמן.
משנכנס אדר מרבים בשמחה
מהו הזמן המיוחד הזה שנקרא חודש אדר, חודש שנים עשר?
חודש אדר זהו החודש שנקרא אדרת שיער. כידוע, עשיו היה שעיר, דהיינו שהיה עם שיער. שיער זה מלשון סערות נפש, שי"ן וסמ"ך מתחלפות. סערת הנפש הזאת היא התעוררות של הפרטיות של האדם. לכאורה, זה יכול להיות זמן מאוד מאוד משמח, אבל זה יכול גם להיות זמן מאוד מאוד עצוב.
אם מצווים עלינו משנכנס אדר להרבות בשמחה, משמע שיש גם אפשרות אחרת – שלא תהיה שמחה. מדוע? כי אנחנו עומדים במקום הזה של חודש אדר, בין שמחה גדולה לבין אפשרות של התנתקות מוחלטת מהבורא יתברך חס ושלום.
כשמגיעה סערה גדולה בנפש האדם, זה מכיוון שהרצון של הפרטיות שלו מתחיל להתעורר. הוא מתחיל לחשוב: מה קורה איתי? מה עם האני הפרטי שלי? נוצרת השתוקקות גדולה מאוד. זה נקרא המן. זה נקרא עשיו. זה נקרא כלים דעיגולים. זה נקרא בחינת הנחש. יש התעוררות גדולה של האדם לשאול מה עם הפרטיות שלי? האם זה לא טוב שתגדל הפרטיות? לא טוב שיגדל האגו? זה יכול להיות טוב, וזה יכול להיות לא טוב.
כשמתעורר רעב גדול, זה טוב או לא טוב? זה תלוי. אם הרעב בא לסגור אותי, כדבר פרטי, אז זה מפריד אותי מהבורא יתברך, מפריד אותי מאנשים. כידוע לנו, שאדם החושב רק עצמו, לא יכול להגיע לאהבה. אבל הרי האהבה היא המטרה שלנו, לכן נוצרת מלחמה בין המן לבין מרדכי.
המן – לחיות את הרגע
מה מייצג המן ומה מייצג מרדכי? המן אומר למלך, ישנו עם אחד מפורז ומפורד בין העמים. דהיינו, מצד המן, יש לאדם רצונות מאוד מאוד מפורדים, ואין לו רצון מרכזי אחד. לפי הפרטיות, כל רגע אני רוצה משהו, ומה שאני רוצה באותו רגע – זה מה שקובע. עכשיו מתחשק לי לישון. עכשיו מתחשק לי לשיר. עכשיו מתחשק לי ללכת לים. עושה מה שבא לי – זו הפרטיות.
הפרטיות, באופן כללי, גורמת לאדם לרצות לחיות רק את מה שהוא מרגיש באותו רגע. זו בדיוק מציאות הזמן הגשמי, שהעולם שלנו מושך אותנו לנקודה הזאת. זה מה שאומר המן למלך: ישנו עם כזה. המן רוצה לנצל את הנקודה הזו של הפרטיות, ואומר לנו "חיו את הרגע". הוא אומר למלך, יש עם כזה שחי רק את הרגע. אנחנו עלולים על ידי הזמן הזה, על ידי הנקודה הפרטית הזאת, לגרום שנבטל ממנו לגמרי את הקשר לבורא.
אז מה התפקיד שלנו כבני אדם? להילחם בזה.
איך זה מופיע באופן פרטי אצל כל אדם ואדם? שהוא רוצה רצונות פרטיים, או שהוא רוצה רק את עצמו, או שבכל רגע הוא רוצה משהו אחר, והרצון הזה קובע אצלו, הן לחיוב והן לשלילה. כשכואבת לו קצת האצבע, הוא לא יכול לתפקד יותר – האצבע שלו היא, עכשיו, הדבר הכי חשוב בעולם. כשהוא שמח מאיזושהי נקודה, זה הדבר הכי חשוב לו בעולם, לא מעניין אותו שום דבר אחר. זה דבר מאוד מסוכן. כי זה מפריד אותך מהרצון הכללי.
זה מופיע אפילו בדברים פשוטים. למשל, אדם לומד להיות רופא. עכשיו מתחשק לו לשחק על המחשב, או ללכת לסרט, או ללכת למשחק עם חברים. אבל יש לך מבחן מחר, אומרים לו. אבל הוא ברצונות העכשוויים: לא מעניין אותי מחר, לא מעניין אותי הרצון הכללי שלי.
יש לנו רצון יותר כללי בחיים. יש לנו רצון לאהבה, לדבקות בה'. ואהבת לרעך כמוך – אהבת הכלל. כדי להחזיק את זה, צריך ברית חזקה מאוד. צריך ברית, שיש רצון כללי, ואני צריך להשקיע בו באמונה גדולה.
לכן, ראוי שכל יהודי יבוא לשמחת החג, וישתדל להיות שמח בשמחה של מצווה, על ידי מצוות פורים. יהיה שמח על ידי כך שיהיה מוכן לתת מתנות לאביונים, שיהיה מוכן להגדיל את אותו רצון של קדושה. יהיה שמח ע"י שייתן לרעהו משלוח מנות, שיהיה ברעות עם חברו, בבחינת ואהבת לרעך כמוך. ישמח על ידי שיראה שכל הגילוי בא מצד ההסתרה, שקורא את מגילת אסתר, ומפרסם את הנס הגדול – שצד האמונה מנצח. אחרי שסידר שהכול יבוא לקדושה, יוכל לבוא ולשמוח בשמחה של קדושה – בסעודה, ולשמוח עד שגם המן, גם עם הרצון לקבל הגדול אפשר לפעול בקדושה.
לסיום, אני מבקש לאחל לכל בית ישראל, לכל איש ואישה; בן ובת; נער ונערה ולכל החברים הקדושים, פורים של התעלות רוחנית, של שמחת מצווה אמיתית, ובעזרת השם בניית בית המקדש הפנימי והחיצוני של כל אחד ואחת מאיתנו ושל כל עם ישראל.
שבת שלום ופורים שמח מאד לכם ולכל בית ישראל!
|
|
|
|
|
|
|
|
.png?cache=1457052366474)
.png?cache=1456876339888)
.png?cache=1457622556628)
_1.jpg?cache=1458223648386)
