וָאֵרָא כה-כז
קוֹל וֵדִיבּוּר
אֵין הָאָדָם נִדְרָשׁ לְנִסָּיוֹן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ
מצד אחד חש האדם שיש לו תפקיד בעולם, שליחות של השם, ומאידך מרגיש הוא שהרצון לקבל מתגבר עליו ואין הוא ראוי לשליחות. השם מלמד את משה שלא ניתן להתחמק, אפילו אם אתה חש שאין לך כרגע את הכישרון המתאים, אין הדבר כך. אדם יכול לעמוד בהחלטותיו, שאין דבר העומד בפני הרצון. ואם נראה שאינו מצליח להוציא אל הפועל יש לחפש תחבולות נגד הפרעה שבנפש, שהרי בחוץ לא מוצאים את התוצאה, אין להתייאש ממה שקורה בחוץ, את ההצלחה ניתן למצוא בפנים. ניתן להתגבר על הרגש, ובוודאי כאשר הקב"ה שולח אותך. מותר לומר קשה, מאתגר, אך שליחות אלוקית בוודאי שניתן למלא.
דברי תורה, דיבור קודש אומר שהמילים מבטאות את הכוונה הפנימית, תוכו כברו, המעשה מכוון את הלב. ואם אדם משתמש בעברית, שהיא שפת ההשפעה לדברי חול, אין הכוונה אמיתית בדבריו. לכן ישנם שאינם מדברים בחוץ לארץ עברית, ששם האדמה טמאה.
ערל לשון עורלה – בחינת מקבל על מנת לקבל. במצרים הדיבור היה בגלות, ומשה אומר שאינו יודע כיצד להוציא את הרעיון מהכוח לפועל. משה הוא בחינת קול, שהתחבר לדיבור רק במעמד סיני, חיבור של כוונה והוצאה לפועל.
לעוד סיכומים היכנסו לאתר הזוהר היומי
לסיכום זוהר יומי בווצאפ (מומלץ)
שלחו בקשת הרשמה אל רינת 050-3322433
----------------------------------------
להצטרפות לקבוצת ווצאפ "טיפ זוגי בפנימיות" (מומלץ מאוד) מידי שבוע שלחו בקשת הצטרפות בלינק הנל- לחץ כאן |
|
|
.jpg?cache=1457315870640)
