ניוזלטר: 276 קרח - קנאה חיים או מוות

אם אינכם מצליחים לצפות במסר לחצו כאן \ נרשם חדש? יש לאשר הצגת תמונות במייל

ניוזלטר: 276 קרח - קנאה חיים או מוות

בס"ד

שלום ידידים יקרים,

הנה הגיע הקיץ ועמו רבבות ילדים היוצאים לחופשת הקיץ.

בבית מדרשנו אנו משתדלים לייצר פעילויות ערכיות עבור הילדים בקיץ, ללמוד איתם, לשוחח איתם על ערכים כמו שיתוף פעולה ואהבת חברים ואף לייצר זמנים של משחק וטיולים. אנו מאחלים לכל ההורים בהצלחה רבה בתחום זה. הילדים בדורנו מוצפים בגירויים שונים המקשים על יצירת אלטרנטיבות שתהיינה מספיק אטרקטיביות עבורם. מצוות החינוך חשובה היא ועלינו מוטלת החובה לחפש דרכים לטעת בהם ערכים. חופשה נעימה לכולם!

בנוסף, קורס התבוננות ממשיך בימי ראשון. אנו לומדים לצאת מהאוטומט ולהכיר את ה"אני המתבונן" שלנו. ללומדים בקורס ישנם חונכים המלווים אותם לאורך הקורס ועונים על שאלות המתעוררות במהלך הקורס. אם אתם משתתפים בקורס ויש לכם שאלות נוספות, אנא פנו לקרן: 050-314-1111

בשבוע הבא, בימים רביעי וחמישי, יחול ראש חודש תמוז. ביום חמישי בערב, נקיים בבית מדרשנו סעודת ראש חודש. בסעודה דברי תורה מפי הרב אדם סיני שליט"א, הפעלה הנוגעת לחודש תמוז, מוזיקה של להקת "הסולם" וכמובן סעודה טעימה. אנו מזמינים אתכם להשתתף עמנו. פרטים אצל קרן.

בהמשך, פוסט שבועי מאת הרב בנושא הקנאה, קריאה מועילה לכולם!
אנו מאחלים לכולכם שבת שלום וחודש טוב ומבורך!

הפוסט השבועי של הרב אדם סיני שליט"א

קנאה חיים או מוות

פרשת קורח מפגישה אותנו עם מושג הקנאה. בפרשה אנו רואים את הצד האפל של קנאה זו שהביאה חורבן על קורח ועדתו.

האם קנאה היא בהכרח דבר רע?
קנאה יכולה להיות דבר נפלא "בבחינת קנאת סופרים תרבה חכמה" (בבא בתרא כ"א) ולעומת זאת יכולה היא להיות הרסנית מאין כמוה "ורקב עצמות קנאה ) "משלי, י"ד, ל'(.וכן "קשה כשאול קנאה"(שיר השירים ח' ו') שאול הינו מדרגה השישית בגיהינום,
ובכן, קשה כשאול, או תרבה חכמה?

תשובה: קנאה צורתית תרבה חכמה, קנאה חומרית קשה כשאול.

דוגמה: אם אני רואה אדם בעל כשרון נפלא בציור, מותר לי לרצות להיות בעל כשרון (צורה) בטבע הפרטי שלי, אולי בכתיבה. אם אני רוצה להיות זהה לו, להיות כמו החומר שהוא, אז קשה הקנאה כשאול.

צורה מאפשרת שיתוף, החומר מכריח בעלות פרטית. אם חברי בעלים של דבר מה שאני רוצה, תפקיד או חפץ, אזי אם רוצה אני חפץ זה חייב אני לקחתו לו. אולם אם רוצה אני צורה, אין היא חייבת להילקח מחברי. צורה יכולה לשמש את ב' הצדדים במקביל.

התפיסה הצורתית מאפשרת שיתוף. הקנאה בצורה לא צריכה לבטל את האחר, בעוד שתפיסה חומרית מבטלת את מציאות האחר, כי רוצה האדם את החומר של האחר.

כבוד הזולת
כבוד הזולת מחייב בכבוד חומריותו של האחר. זאת מתוך ההבנה הנשגבה שלכל אדם יש חומר שונה ששייך רק לו, ואין רשות לאדם לגזול חומר זה ממנו. הטבעים של האדם הם החומר הבונה אותו. הערכים המבטאים את הצורה הניתנת לטבע האדם יכולים להיות משותפים לכל בני האדם.

האם לא נראית מוזרה המחשבה שהרגל רוצה להיות יד? האם לא מוזרה המחשבה שראובן ירצה להיות שמעון?

הקנאה מביאה לתחרות יוונית שהיא תחרות גופנית. מה שיש לי לא יכול להיות שלך. האם אפשרי שתהיה תחרות אחרת? תחרות של קנאה צורתית?
כאשר מספר גורמים בנויים סביב אידאה אחת, כולם שמחים כאשר האחד משיג תוצאות טובות יותר של אותה אידאה.

כאשר כולם רוצים להצליח שתהיה חתונה שמחה, האם נשמח שמישהו מצליח או שנרצה שאנחנו נהיה המצליחים? אם השמחה חייבת לעבור דרכנו סימן הוא שקנאתנו חומרית, אך אם נהיה כולנו מאותגרים לאותה מטרה אזי תהיה קנאתנו צורתית ותאתגר כל אחד מאתנו בבחינת "קנאת סופרים תרבה חכמה".

הקנאה החיובית של עם ישראל
הצורה המשותפת לעם ישראל היא הבאת השלום והאהבה לעולם. אנו צריכים להיות מאוחדים וקנאים לצורה זו. הזהר בפרשת קורח מרבה להגדיל בחשיבות של השלום שנסתר בהיות האדם מקיים קנאה חומרית. "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום". קנאה חומרית גורמת למלחמה.

האם יש צורה משותפת לכל אומות העולם שדרכה ניתן להגיע לשלום?
ודאי שיש.
לנו עם האדיאה האוחזים בתורה שמלמדת אותנו ששלום הוא ערך מקודש יותר מכל חומר אחר, חייבים לחקור לחפש ולמצוא כיצד להנחיל ערך זה לאנושות כולה. שכן "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום".

התובנה: קנאה צורתית תרבה חכמה, קנאה חומרית קשה כשאול.

משפט השבוע:

"התחברות השניים לנושא משותף שלישי, היא המביאה את השלום."

ספר הרב - פרשת קרח עמ' 315

ציטוט נבחר:

איך מקרבים את השניים לשלום ביניהם, להיות אחד?

תשובה, מקשרים את שניהם לדבר שלישי. שהרי אם ננסה להפגיש ב' דברים מנוגדים,
לעולם הם לא יפגשו. היכולת של כל צד להסכים עם הצד שכנגד, לחשוב דרכו, אינה
מספקת, כדי להגיע לשלמות. יותר מכך, יוצרת היא ניגודים ומלחמות, שסופם הרג
ואבדון.

הרי אנו מבקשים להגיע לשלום מתוך המחלוקת. מקובל לחשוב, שההקשבה הנדיבה היא המביאה לשלום. דהיינו, הקשבה מתוך רצון להבין את הצד האחר ומניעיו, אך לא כך הדבר. הקשבה היא נקודת המפתח, אך הדבר העיקרי הוא נקודת הגישור בין השניים על ידי דבר שלישי.

התחברות השניים לנושא משותף שלישי, היא המביאה את השלום. האדם, בלוקחו את שני רצונותיו המנוגדים, מחד הרצון לקבל ומאידך רצון להשפיע ומאחדם, בשאיפה לעשות את רצון הבורא, מחויבים הם להתחבר לאחד, אם כופפים דעתם לדבר שלישי זה. כך כל צד יכול להתכלל מדעתו של האחר.

.

ספר הרב - פרשת קרח עמ' 315

שבת שלום!