רבות נאמר על היתרונות הגלומים בהפניית סכסוכים להליכי גישור. בהם יתרונות המוקנים למערכת המשפט ולחברה בכללותה, ויתרונות הרלבנטיים לצדדים הקונקרטיים לסכסוך. ואולם, המדינה טרם עשתה די לקידום הגישור כחלופה להתדיינות בבית משפט, ואף המתדיינים עצמם ועורכי הדין המייעצים להם לא נוטים למצות אפשרות זו, על אף יתרונותיה הרבים.
אחת הסוגיות הממתינה לפתחו של המחוקק בהקשר זה היא הבטחת סודיות וחיסיון של הליכי גישור. סודיות בהליך הגישור עומדת בבסיסו: אם סודיות ההליך אינה מובטחת, לא ניתן לקיים הליך גישור יעיל. ברור כי צדדים לסכסוכים יימנעו מפניה להליכי גישור אם סודיות ההליך נמצאת בסיכון.
סודיות בהליכי גישור מוסדרת בדין הישראלי, אך באופן שאינו מספק דיו. פן מרכזי של סודיות הליכי גישור הינו חסיון החל על כל מה שהוכן לקראת הליך גישור וכל מה שנאמר או נכתב בו. בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין דרורי, שניתן מפי השופט עמית (בצטטו מפסק דין קודם שכתב בעניין עיני קונדיטוריה) ציין:
הנה כי כן, קיים אינטרס חזק להכיר בחיסיון יחסי של הליך גישור בתובענה שהועברה על ידי בית המשפט לפי סעיף 79ג(ב) לחוק בתי המשפט. אף דומה כי הפסיקה סברה, כדבר מובן מאליו, כי יש להכיר בחיסיון של הליכי הגישור (ראו עניין גבאי, שם נקבע כי החיסיון הוא דיספוזיטיבי וניתן לוויתור על ידי הצדדים, וכן סעיף 2א ל"הסכם המצוי בין בעלי דין ומגשר" הקבוע בתוספת לתקנות הגישור, הכולל התחייבות של בעלי הדין "לא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור").
אף שהכיר בית המשפט העליון בקיומו של החיסיון, קבע כי הוא יחסי, ועלול להידחות מפני שיקולים אחרים. במצב המשפטי הקיים שיקולים אלה אינם מוגדרים וברורים, ומותירים עמימות הפוגעת בוודאות הנדרשת לצדדים הבוחרים בהליכי גישור. זר-גוטמן התייחסה לליקוי זה במאמרה "הבטחת סודיות במסגרת הליכי גישור", ולמרות חמש עשרה השנים שחלפו מאז טרם תוקן ליקוי זה, כמו גם ליקויים נוספים עליהם הצביעה בכל הנוגע להסדרת הסודיות בהליכי גישור.
לצד החיסיון היחסי שהוא יציר הפסיקה, החקיקה קובעת הוראת אי-קבילות שמשמעה האיסור לקבל דבר כראייה בבית משפט. סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט קובע בהקשר זה כי "דברים שנמסרו במהלך הליך גישור לא ישמשו ראייה בהלך משפטי אזרחי". עם זאת, ספק אם סעיף זה חל על הליך גישור שאיננו כזה שהופנה על ידי בית משפט בהתאם לסעיף 79ג לחוק זה, וההיקף שנקבע בו אינו רחב דיו.
אמנם בית המשפט העליון עשה צעד חשוב בהבטחת סודיות הליכי גישור, אך חשוב להבטיח הסדרה שלמה ומקיפה יותר על ידי המחוקק. הסדרה כזו ופרסומה עשויים גם לשמש זרז להעברת סכסוכים להליכי גישור, שנעשה בהם היום שימוש מועט מדי. המערכת ככלל, ובעיקר הצדדים המתדיינים עצמם, ייצאו נשכרים מכך.
הפניות: רע"א 1496/15 לוי נ' דרורי (פורסם בנבו, 21.5.2015); רע"א 4781/12 י.מ. עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 6.3.2013); לימור זר גוטמן "הבטחת סודיות במסגרת הליכי גישור" שערי משפט ג 165 (התשס"ב).
אנו מבקשים לעדכן כי ירון הורוויץ ששימש בכ- 20 השנים האחרונות כשותף במשרדנו, ועסק בעיקר בליטיגציה מסחרית ובדיני עבודה, החליט השנה לעבור ולשמש כמגשר בתחומי הפעילות בהן עסק כעורך דין. פעילות הגישור מתבצעת במשרדינו בתל אביב.
| 
