לאחרונה פורסם ברשומות חוק חדש המאריך את תקופת הלידה וההורות של נשים (שנקראה בעבר חופשת לידה). חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 קבע בעבר חופשת לידה של 12 שבועות, אשר לאחר מכן הוארכה ל-14 שבועות, ואף ל- 26 שבועות. עם זאת, פרק הזמן שבעדו משולמים דמי הלידה לא הוארך בהתאמה, ועובדת זכאית לתשלום דמי לידה בעד 14 שבועות בלבד, ורשאית לוותר על יתרת תקופת הלידה וההורות שמעבר ל-14 שבועות אלה. חל איסור להעסיק עובדת בתקופת 14 השבועות כאמור, אלא אם היולדת חלקה את תקופת הלידה וההורות עם בעלה כקבוע בחוק.
חוק חדש מאריך כעת בשבוע אחד את פרק הזמן שבעדו ישולמו דמי לידה, כך שהוא יעמוד על 15 שבועות. התקופה שבה חל איסור להעסיק עובדת תעמוד על 15 שבועות, אלא אם היולדת חלקה את תקופת הלידה וההורות עם בעלה כאמור. התיקון יחול על עובדת שילדה מיום 1.1.2017 ואילך. דמי הלידה בגין השבוע הנוסף ישולמו ביום 1.6.2017 ואילך.
התיקון לחוק אף מאפשר לעובד לנצל שבעה ימים מתוך תקופת הלידה וההורות של אשתו תוך קבלת דמי לידה, ככל שאשתו הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה בעד השבוע ה- 15 של תקופת הלידה וההורות. במקרה זה העובדת תהיה רשאית לחזור לעבודה בשבוע ה- 15 של תקופת הלידה וההורות. התיקון לחוק אף הרחיב את זכאותו של עובד לנצל תקופת לידה והורות חלקית במקרה בו אשתו אינה עובדת שכירה אלא עצמאית הזכאית לדמי לידה.
החוק נחקק על רקע הקושי הכלכלי של נשים עובדות המעוניינות לשהות עם ילדן לאחר הלידה פרק זמן ניכר. כמו כן החוק נועד לעודד אבות להיות שותפים לשהייה עם הילד ולטיפול בו לאחר הלידה. כיום לפי חוק הביטוח הלאומי דמי לידה משולמים לאב רק אם לא עבד משך 21 ימים לפחות. לפי דברי ההסבר לחוק, תקופה ממושכת זו הובילה לאי ניצול ההטבה, ולכן צומצמה כעת לשבוע כתקופה מזערית לזכאות לדמי לידה, והיא תחול לא רק על עובדים שכירים אלא גם על עצמאים.
תיקון נוסף, בחוק עבודת נשים (תיקון מס' 56), התשע"ז–2017 מרחיב את הזכאות ל"שעת הורות". לפני התיקון, עובדת (או עובד בנסיבות המפורטות בחוק) המועסקת במשרה מלאה, הייתה זכאית להיעדר שעה ביום, ללא ניכוי משכרה, במשך תקופה של ארבעה חודשים מתום תקופת הלידה וההורות (שעת הורות). בתיקון לחוק נקבע כי הזכאות לשעת ההורות תהא לעובד/ת המועסק/ת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או לעובד/ת המועסק/ת במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך. התיקון נכנס לתוקף ביום 30.3.2017 ויחול אף על עובדת הזכאית לשעת הורות אשר במועד זה טרם חלפו לגביה ארבעה חודשים מתום תקופת הלידה וההורות.
תיקון אחר בדיני עבודה נערך בחוק הזכות לעבודה בישיבה, באופן שמבקש להבטיח תנאים פיזיים הולמים למאבטחים במקום עבודתם. לפי החוק החדש, מעסיק של מאבטח יהיה חייב להעמיד לרשותו עמדה מקורה או מוצלת המספקת הגנה משמש או גשם וכן אמצעי חימום וקירור לפי חודשי השנה. כמו כן נאסר על מעסיק למנוע מהמאבטח את השימוש בעמדה במהלך העבודה (אלא אם צרכי אבטחה מחייבים זאת) וכן הוטלה עליו חובה לספק למאבטח גישה לנקודת חשמל ולמים, ומקום להנחת חפציו האישיים.
הפניות: חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017; חוק הזכות לעבודה בישיבה (תיקון מס' 3), התשע"ז–2017, חוק עבודת נשים (תיקון מס' 56), התשע"ז–2017. | 
