התובעת, בת שבע שמחי, הועסקה במעבדה הכימית של הנתבעת, מוצרי מעברות בע"מ, בקיבוץ מעברות. היא בעלת תואר ראשון בביולוגיה ועבדה אצל הנתבעת למעלה מ-17 שנים. אין חולק כי הייתה טובה בעבודתה. בגיל 63 פוטרה בעקבות המלצת ייעול ארגוני מטעמה של חברת ייעוץ ששכרה הנתבעת.
האיסור הכללי על מעסיק להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת גיל (תופעה המכונה גילנות או Ageism) מעוגן בסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: חוק השוויון). נטל ההוכחה להוכיח כי המעסיק לא פעל בניגוד להוראות החוק מוטל עליו. אי ציון הגיל כנימוק להחלטת הפיטורין אינו מעיד על היעדרה של הפליה. הבחינה בעניין זה צריכה להיות אובייקטיבית ותוצאתית, כלומר אין לכוונה להפלות רלבנטיות בבחינת קיומה של הפליה. על העובד להראות, מנגד, כי לא הייתה עילה לפיטוריו הנובעת ממעשיו.
בית הדין קבע כי היה על המעסיקה לשקול את גילה של התובעת לכף זכות, ואין די בכך שגילה של התובעת לא שימש שיקול שלילי בהחלטת הפיטורין. בהמשך לכך קבע כי היעדר התייחסות לגילה של העובדת, בהקשר חיובי, שיעמוד לזכותה, מכתים את ההחלטה כולה בהפליה גילנית אסורה. על פי בית הדין, היה על הנתבעת למצוא לעובדת עבודה חלופית מתאימה בחברה. על סמך כל אלה פסק בית הדין לתובעת שכר לתקופה של 12 חודשים (ע"ס כ-110,000 ש"ח), המשקף את הרף העליון שנקבע בפסיקה לכך, וכן פיצוי של 50,000 ש"ח בגין עגמת נפש שנגרמה מן ההפליה, ובנוסף פסק הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
הפניות: סעש (ת"א) 49821-01-16 שמחי נגד מוצרי מעברות בע"מ (בית דין אזורי לעבודה תל אביב, 4.12.2016) | 
