ק.ח. היא צעירה נמרצת וחרוצה, במחצית הראשונה של שנות ה-20 לחייה, אשר הועסקה בחנות גדולה של בגדים ואביזרי אופנה. חריצותה, יוזמתה והחברותיות שלה כלפיי הלקוחות והחברים לעבודה הביאו לכך שהיא עלתה מתפקיד מוכרת, לתפקיד אחראית משמרת, ואף לעוזרת למנהלת החנות.
העובדת הייתה כל כך חרוצה ומוצלחת, שמעסיקיה חשו שאינם יכולים להסתדר בלעדיה, וסרבו לתת לה חופשה של יותר מיום אחד ברצף. כאשר אחרי מעל שנתיים של עבודה כמעט ללא חופשים העובדת דרשה בתוקף את חופשתה, היא נענתה בסירוב, והמעסיק אף גער בה בגסות ואלימות מילולית שהביאה להתפטרות העובדת. זאת למרות שחוק חופשה שנתית, אחד מחוקי העבודה הראשונים שנחקקו במדינת ישראל, מחייב מעסיקים לתת לעובדים כל שנה חופשה של שבוע רצוף אחד לפחות. העובדת פנתה לקו לעובד על מנת שנעזור לה למצות את זכויותיה. בעקבות זאת, הושג ניצחון לטובתה והיא קיבלה פיצויי פיטורים מלאים מהמעסיק!
