redגכגכ
סדרי דין: בית המשפט העליון מפרש את דרישת ההדדיות לפי חוק אכיפת פסקי חוץ
Civil Procedure: The Supreme Court Interprets the Mutuality Requirement under the Enforcement of Foreign Judgments Law

logo2
לאחרונה הגיע לפתחו של בית המשפט העליון ערעורה של חברה ישראלית העוסקת במסחר בתחום הגז והאנרגיה. פסק הדין בערעור ניתן על-ידי כבוד השופטת ברק-ארז בהסכמת כבוד השופטים דנציגר וסולברג. הערעור הוגש נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי אשר הכיר בפסק דין שניתן ברוסיה לטובת חברה רוסית העוסקת בתחום הגז ומוחזקת בשליטת הקונצרן הממשלתי הענק "גזפרום" – כבר אכיפה בישראל.

הדיון בערעור התמקד בסעיף 4(א) לחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958, הקובע כי "פסק-חוץ לא יוכרז אכיף אם ניתן במדינה שלפי דיניה אין אוכפים פסקים של בתי המשפט בישראל". זאת לאחר שנדחו בבית המשפט המחוזי טענותיה של החברה הישראלית לפגיעה בכללי הצדק הטבעיים ולמרמה נוכח זהות הגורמים המעורבים ועצמאות המערכת המשפטית הרוסית, בשל העדר תשתית ראייתית.

במסגרת פסק הדין נדרש בית המשפט העליון להתמודד עם מספר קשיים בולטים:
  1. הקוד המסחרי הרוסי קובע כי פסקי חוץ זרים יאכפו ברוסיה כאשר קיימת אמנה בין רוסיה לבין המדינה הזרה.  
  1. לא קיימת בין מדינת ישראל ורוסיה אמנה לעניין אכיפת פסקי חוץ. 
  1. בפסיקה הרוסית קיימות מגמות ועמדות שונות לגבי הכרה בפסקי חוץ כאשר אין בנמצא אמנה כאמור. 
  1. הוצגו בפני בית המשפט מספר מקרים מהשנים האחרונות שבהם הכירו בתי המשפט ברוסיה בפסקי-חוץ גם בהעדר אמנה. 
  1. בהחלטה היחידה שאותרה והובאה בפני בית המשפט שבה התבקשה אכיפה של פסק-חוץ ישראלי ברוסיה, בית המשפט הרוסי סירב להכיר בפסק הדין הישראלי הואיל ולא הוכח בפניו שבישראל אוכפים פסקי-חוץ רוסים.    
  1. אם לא די בקשיים אלה, גם היועץ המשפטי לממשלה לא מצא לנכון להביע את עמדתו במסגרת ההליך ולא צייד את בית המשפט בנתונים נוספים אודות אכיפת פסקי דין ישראלים ברוסיה למרות שהתבקש להופיע.
 
בהעדר תשתית עובדתית ברורה בדבר ההסתברות שפסק-חוץ ישראלי ייאכף ברוסיה, נדרש בית המשפט העליון לפנות לתכליות דרישת ההדדיות באכיפת פסקי-חוץ. בין השיקולים שצוינו כלולים חשיבות כיבוד ההכרעה המהותית ביחס לזכויות הפרטים; הפעלת שיקולי יעילות וודאות משפטית – מניעת כפל התדיינויות והכוונה עתידית של שחקנים לגבי אופן ניסוח תניית השיפוט; עידוד שיתוף פעולה עם שיטות משפט אחרות, ובפרט התפיסה לפיה הכרה בפסקי חוץ זרים יוצרת תמריץ עבור שיטת המשפט הזרה לאכיפת פסקי חוץ ישראלים ומונעת את קיומו של מעגל שוטה בין מדינות בנושא דרישת ההדדיות.

על בסיס שיקולים וטעמים אלה פסק בית המשפט העליון כי "די לקיומו של פוטנציאל סביר לאכיפה" במדינה הזרה בכדי לספק את דרישת ההדדיות הקבועה בסעיף 4(א) לחוק, וכי במקרה הנדון ניתן ללמוד על נכונותה של המערכת המשפטית הרוסית לאכוף פסקי חוץ של מדינות אחרות שאין ביניהן לבין רוסיה אמנה, על מנת לבסס פוטנציאל סביר לאכיפה.   

בשולי פסק הדין הדגיש בית המשפט כי לא מדובר בפסיקה המעגנת באופן סופי את ההתייחסות לאכיפת פסקי דין מרוסיה בישראל, וכי אם ישתנה המצב המשפטי ברוסיה או שיתברר כי פסקי דין ישראליים לא נאכפים על דרך העיקרון, יהיה מקום לשוב ולשקול את ההלכה.

יוער כי ביום 6.1.2015 יישם כבוד השופט רם וינוגרד מבית המשפט המחוזי בירושלים את ההלכה הנזכרת לעיל, במסגרת המרצת פתיחה נוספת שבה התבקשה אכיפה של פסק חוץ רוסי (ה"פ 17224-08—13). במסגרת הדיון נדחתה הטענה כי ניתן לסתור את הממצא שנקבע בבית המשפט העליון ולפיו קיים פוטנציאל סביר לאכיפת פסקי חוץ ישראלים ברוסיה. בית המשפט המחוזי ציין כי אפשרות הסתירה שעוגנה בפסק הדין צופה פני עתיד וכי על המבקש לסתור אותה להראות שינוי משפטי או התפתחות פסיקתית מהם ניתן ללמוד כי פסקי חוץ ישראליים לא נאכפים ברוסיה.
 
הפניות:
ע"א 3081/12 דאבל קיי מוצרי דלק (1996) בע"מ נ' גזפרום טרנסגז אוכטה בע"מ (פורסם בנבו, 9.9.2014).
דנ"א 6300/14 דאבל קיי מוצרי דלק (1996) בע"מ נ' גזפרום טרנסגז אוכטה בע"מ (פורסם בנבו, 25.11.2014).
הפ (י-ם) אולג טרלינסקי נ' פורמן ויקטור מיכיילוביץ (פורסם בנבו, 6.1.2015).

 

לפרטים נוספים יש לפנות לעורכי הדין הבאים: 
Recently, an appeal was lodged with the Supreme Court by an Israeli company which is engaged in the business of trade in the field of gas and energy.  The judgment on appeal was handed down by Her Honour Justice Barak-Erez with the consent of Their Honours Justices Danziger and Sohlberg.  

The appeal was filed against the decision of the District Court, which recognized a judgment which had been handed down in Russia in favour of a Russian company engaged in the field of gas and which was in the control of the large government concern – 'Gazprom' – as enforceable in Israel.
The discussion on the appeal focused on Section 4(a) of the Enforcement of Foreign Judgments Law, 5718-1958, which provides that: 'A foreign judgment will not be declared enforceable if it was given in a state the laws of which do not provide for the enforcement of judgments of Israeli Courts.'  This was after the District Court had rejected, due to lack of evidence, the arguments of the Israeli company as to harm to the rules of natural justice and fraud given the identity of the parties involved and as to the independence of the Russian legal system.
 
Within the framework of the judgment, the Supreme Court was required to deal with a number of major issues:
  1. The Russian Commercial Code provided that foreign judgments will be enforced in Russia where there is a Treaty in place between Russia and the foreign country in question.
  2. There is no such Treaty in place between Russia and Israel on enforcement of foreign judgments.
  3. In the Russian judgment there were different trends and views expressed when there is no such Treaty.
  4. The Court was presented with a number of recent and different instances where the Courts in Russia recognized foreign judgments even in the absence of such a Treaty.
  5. In the only decision located and brought before the Court in which the enforcement of an Israeli judgment (as a foreign judgment) was sought in Russia, the Russian court refused to recognize the Israeli decision since it was not proven to it that in Israel Russian judgments (as a foreign judgment) would be enforced.
  6. As if these difficulties were not enough, the Attorney General did not find it appropriate to present his view within these proceedings and did not provide the Court with any additional details concerning the enforcement of Israeli judgments in Russia, even though he was requested to appear at the hearing.  
In the absence of a clear factual background concerning the probability of a foreign Israeli judgment being enforced in Russia, the Supreme Court was required to analyze the reciprocity requirement for enforcement of foreign judgments.  Among the considerations which are mentioned in the judgment, are included: the importance of respecting the fundamental decision with respect to the individuals' rights; the use of considerations of efficiency and certainty – avoidance of double litigation; future guidance to those drafting on the manner of drafting jurisdiction clauses; the encouragement of collaboration with other legal systems and – in particular -  the view that foreign recognition of foreign judgments creates an incentive for foreign legal systems to enforce Israeli judgments as foreign judgments and the prevention of a vicious cycle between countries concerning the demand for reciprocity.

On the basis of these considerations and approaches, the Supreme Court decided that 'it is sufficient if there exists a reasonable potential for enforcement' in the foreign country in order to satisfy the reciprocity requirement as provided for in Section 4(a) of the Law;  and that, in the current case, it is possible to perceive the willingness of the Russian legal system to enforce foreign judgments of other countries where there is no Treaty between Russia and the said countries, in order to substantiate the reasonable potential for enforcement.

As a side note, the court emphasized that it is not talking about a precedent which finally anchors the approach to enforcement of judgments from Russia in Israel, and that if the legal situation in Russia changes or if it appears that Israeli judgments are not enforced in Russia as a matter of principle, then it would be appropriate to return and consider the precedents.

Please note that on 6.1.2015, His Honour Judge Ram Vinograd in the Jerusalem District Court applied the precedent mentioned above, within the framework of an additional Originating Motion in which the enforcement of a Russian judgment was required (OM 13-17224-08).  During the hearing, the court rejected the claim that it is possible to derogate from the findings of the Supreme Court according to which there exists a reasonable potential for the enforcement in Russia of Israeli judgments as foreign judgments. The District Court mentioned that the possibility of derogating as set forth in the [Supreme Court] judgment is forward looking and the party seeking such derogation must show a legal change or judicial development from which it is possible to learn that Israeli judgments will not be enforced in Russia as foreign judgments.

References:
AA 3081/12 Double K Petroleum Products (1996) Ltd v. Gazprom Transgaz Ukhta Ltd (published in Nevo, 9.9.2014);
DN"A 6300/14 Double K Petroleum Products (1996) Ltd v. Gazprom Transgaz Ukhta Ltd (published in Nevo, 25.11.2014);
OM (Jerusalem) Oleg Trelinski v. Forman Victor Michaelovitz (published in Nevo, 6.1.2015).
 
For further details please contact the following lawyers:
 
 pnaschitz
Adv. Peter Gad Naschitz  


Orr%20Amsel
  Adv. Orr Amsel
 

אין באמור בניוזלטר כדי להוות עצה, הדרכה, ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא מוגש כשירות ללקוח להעשרה כללית בלבד ולא לכל מטרה אחרת. בכל נושא ספציפי יש לפנות לעורכי הדין הרלבנטיים במשרד נשיץ ברנדס אמיר.

Disclaimer: This Newsletter is intended only to provide general updates to clients and for no other purpose. Nothing in this Newsletter constitutes any opinion or advice on the subject matter dealt with therein and. For any advice or opinion, clients are advised to approach the relevant lawyer at Naschitz, Brandes Amir & Co.

 
יום חמישי, 22 בינואר 2015 תרגום לאנגלית: 
עו"ד הלן רזיאל
בקרו באתר האינטרנט שלנו:
www.nblaw.com
נשיץ ברנדס אמיר 2015 © 
 		 Thursday, January 22, 2015
Written by:
Adv. Peter Gad Naschitz
edited by:
Dr. Sharon Yadin, Adv.
English version by:
Adv. Helen Raziel
Visit our website:
www.nblaw.com
Naschitz Brandes Amir © 2015