 גכגכ |
|
|
סדר דין אזרחי: היכן תידון תובענה בגין קלקול מטען דגים שנשלח ימית לישראל מארצות-הברית?
Civil Procedure: Where Should a Claim be Heard for the Spoilage of a Container of Fish Delivered by Sea to Israel From USA?
|
|
|
עניינו של ערעור זה בהחלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד סגנית הנשיאה השופטת נועה גרוסמן) בעניין ד. חזות חברה לתכנון ולבניה בע"מ נ' מנטפילד (1983) בע"מ. המדובר בתובענה בגין נזק למטען של דגים מארצות הברית לישראל, אשר ניזוק, לטענת התובעת, עת שהה בטמפרטורה שגויה במהלך הובלתו לישראל. התביעה הוגשה נגד חברת Alison Transport Inc. ("אליסון"), חברה זרה אשר מקום מושבה בארצות הברית, כמשלחת המטען; חברת Cosco Container Lines Co. Ltd ("קוסקו") כמובילה הימית של מטען הדגים נשוא התובענה; וכנגד חברת מנטפילד (1983) בע"מ ("מנטפילד") כמשלחת המטען.
מנטפילד וקוסקו הגישו שתיהן הודעות לצד ג' נגד אליסון, בטענה כי ככל שמי מהן תחויבנה כלפי התובעת באחריות כלשהי, הרי שלטענתן הן תהיינה זכאיות לשיפוי מאת אליסון בגין כל חיוב שכזה. כיוון שאליסון הינה חברה זרה, נדרשו הצדדים לבקש היתר מבית המשפט להמציא את כתב התביעה אל מחוץ לתחומי מדינת ישראל, לארצות הברית. אליסון התנגדה, בטענה כי מדובר בחברה אמריקאית אשר התקשרה עם קוסקו, אף היא חברה זרה, להובלת מטען בתוך תחומי ארצות הברית, וכי אף הביטוח שערכה אליסון מכסה רק תביעות אשר מוגשות בתוך תחומי ארצות הברית. בנסיבות אלו, טענה אליסון, אין ולא הייתה לה כל ציפייה להתדיין דווקא בישראל. עוד טענה אליסון כי הפורום הנאות להידון בתובענה הוא דווקא הפורום הזר, בהינתן כי מירב הזיקות מצביעות על נחיתות הפורום הישראלי, מקום בו תפקידה של אליסון בשרשרת ההובלה הסתכם בתיאום בתוך תחומי ארצות הברית וכן כל עדיה הנדרשים של אליסון נמצאים בארצות הברית.
בית משפט השלום קיבל את התנגדותה של אליסון. משמעות הדבר הייתה למעשה, כי ההודעות לצד ג' שהגישו קוסקו ומנטפילד נמחקות ואליסון למעשה הוצאה מההליך. על פסק דין זה הגישה מנטפילד, באמצעות משרדנו, ערעור לבית משפט המחוזי בתל אביב (וכך גם קוסקו, בערעור שאוחד לאחר מכן עם זה של מנטפילד).
טענותיה של מנטפילד היו כי בית משפט השלום נשען בהחלטתו על קביעה עובדתית שגויה לפיה כל פועלה של אליסון בשרשרת ההובלה הסתכם בתיאום בתוך תחומי ארצות הברית, שעה שאליסון התקשרה עם מנטפילד, חברה ישראלית, והוציאה מטעמה שטר מטען אשר יעדו הסופי הינו בישראל. לא ניתן אפוא לומר, כי אליסון לא צפתה כי היא עלולה להיתבע גם בישראל. לעניין הביטוח, טענה מנטפילד כי אין ליתן פרס למשלח בינלאומי שבחר לצמצם את הכיסוי הביטוחי שלו לתחומי ארצות הברית בלבד, בעודו פועל גם מחוצה לה. כמו כן, לטענת מנטפילד, בית משפט השלום כלל לא התייחס לעילות המצאת כתב התביעה אל מחוץ לתחום אשר הציגה מנטפילד, כמצוות תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. לבסוף, טענה מנטפילד כי מירב הזיקות מובילות דווקא להתדיינות בפני הפורום הישראלי ולא הפורום הזר, מקום בו בתובענה מעורבים מספר גורמים שונים, אשר לכולם חלק בשרשרת ההובלה ורובם המוחלט נמצא דווקא בישראל, זאת לעומת עדה אחת יחידה מטעם אליסון אשר מושבה בארצות הברית.
אליסון, מצדה, כפרה בקיומן של עילות המצאה לפי החלופות השונות המנויות בתקנה 500. כמו כן, אליסון שבה על טענותיה בהתנגדותה המקורית בפני בית משפט השלום, לפיהן כל פועלה הסתכם בתיאום הובלה בתוך תחומי ארצות-הברית. גם בעניין ציפיותיה של אליסון להיתבע מחוץ לארצות-הברית, שבה וטענה זו האחרונה כי המטען הוחזר בסופו של יום לארצות-הברית, כי הכיסוי הביטוחי שלה חל רק לגבי תביעות המתנהלות בארצות-הברית וכי כל פעילותה הסתכמה שם, וכי יש בכל אלה כדי להצביע על ציפיותיה של אליסון להיתבע אך ורק בתחומי ארצות-הברית ולא מחוצה לה. לעניין אותה עדה מטעמה של אליסון, טענה היא כי העובדת חדלה מלעבוד בשירות אליסון ומכאן שלא ניתן יהיה לכפות עליה להעיד בכלל, ובישראל בפרט.
בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' ההרכב סגן הנשיא הש' ישעיהו שנלר, סגן הנשיא הש' ד"ר קובי ורדי והש' חגי ברנר) קיבל את ערעורה של מנטפילד (וכן את זה של קוסקו), תוך שהוא קובע כי למנטפילד ולקוסקו עומדת עילת המצאה אל מחוץ לתחום לפחות על פי תקנה 500(10) לתקנות, מקום בו אליסון הינה בעלת דין נכון ודרוש בתובענה אשר הוגשה בהלכה נגד גורם אחר אשר לו הומצאה התביעה כדין. בית המשפט המחוזי קבע כי מנטפילד וקוסקו עמדו שתיהן בנטלים של "תביעה ראויה לטיעון" כנגד אליסון ושל שאלה רצינית שיש לדון בה כנגד, בין היתר, אליסון, במסגרת ההליך העיקרי.
עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי מירב הזיקות מוליכות להתדיינות בישראל, מקום בו הסכסוך בין שלוש מבין ארבע המעורבות בפרשה עתיד להתברר ממילא בישראל. אגב כך, יצטרך בית המשפט להכריע בשאלה המהותית כיצד זה התרחשה התקלה ושונתה טמפרטורת ההובלה של המטען, ולצורך הכרעה זו נדרשת נוכחותה של אליסון בהליך. זיקה כבדת משקל זו, קבע בית המשפט, מאפילה למעשה על אותן זיקות המובילות לפורום הזר. זיקה זו וזיקות נוספות המצביעות על עדיפות הפורום הישראלי, הוליכו את בית המשפט לקביעה כי הפורום הישראלי הוא הוא הפורום הנאות להידון בתובענה.
בית המשפט המחוזי התייחס גם לעניין ציפיותיה הסבירות של אליסון, ובתוך כך קבע כי חזקה על מי שעוסק בשילוח בינלאומי של מטענים שיעדן הסופי מחוץ לתחומי ארצות הברית, לצפות אפשרות כי ייתבע לדין במקום מושבו של מזמין המטען, ואין הוא יכול באופן מלאכותי להרחיק עצמו מן הפורום הזר באמצעות עריכת ביטוח שאינו המכסה סיכון של תביעה בפורום כזה.
הפניה: ע"א 53829-02-14 מנטפילד (1983) בע"מ נ' Alison Transport Inc. ואח' (פורסם בנבו, 8.2.2015)
לפרטים נוספים יש לפנות לעורכי הדין הבאים:
|
|
The subject matter of the appeal was the decision of the Tel-Aviv Magistrates' Court (Her Honour, Vice President , Judge Noa Grossman) in the matter of D. Hazot Planning and Construction Company Ltd -v- Mentfield (1983) Ltd. The claim concerned a claim for damage to a container of fish from USA to Israel, which was damaged, according to the plaintiff, at the time that they were placed at the incorrect temperature during the carriage to Israel. The claim was filed against Alison Transport Inc ("Alison") - a foreign company which is resident in USA; Cosco Container Lines Ltd ("Cosco") as the sea carrier of the container of fish the subject of the claim; and against Mentfield (1983) Ltd, being the party who sent the container.
Mentfield and Cosco both filed third party notices against Alison, claiming that insofar as either of them would be found liable towards the plaintiff for any liability whatsoever, then – they claimed – they would be entitled to an indemnity from Alison for the same. Since Alison is a foreign company, the parties had to seek leave from the Court to serve their third party notice and claim out of the jurisdiction of the Israeli courts to USA. Alison objected and claimed that here there was an American company which entered into a transaction with Cosco, also a foreign company, to the transfer of a container from USA. Alison also claimed that even the insurance which Alison took out covered only claims which were filed in the USA. In these circumstances, Alison claimed that it does not, and did not, expect to have to litigate in Israel. Alison further claimed that the forum conveniens for hearing the claim should actually be in the foreign forum – taking into account that the majority of the connecting factors point to the inferiority of the Israeli forum, the place where all the activities of Alison in the chain of carriage culminated - being coordination if the carriage within the jurisdiction of USA and that all of Alison's required witnesses are located in USA.
The Magistrates' Court accepted Alison's objections. In effect this means that the third party notice which Cosco and Mentfield filed was struck out and Alison, essentially, was removed from the proceedings. Mentfield filed, using Naschitz, Brandes, Amir & Co, an appeal with the Tel-Aviv District Court against this decision (Cosco also filed an appeal which was consolidated with the Mentfield appeal).
Mentfield claimed that the Magistrates' Court – in its decision – relied on an incorrect factual determination according to which all the activities of Alison in the chain of carriage amounted to coordination within the jurisdiction of USA, while Alison contracted with Mentfield (an Israeli company) and issued a bill of lading on its behalf where the end destination was Israel. So it is not possible to say that Alison did not expect that would it be sued in Israel. As far as the insurance is concerned, Mentfield claimed that one cannot award a prize to an international forwarder which chose to limit its insurance coverage to the jurisdiction of the USA only, especially when it operated outside USA. Likewise, Mentfield claimed that the Magistrates' Court did not refer at all to the grounds for service of the claim outside of Israel which Mentfield had presented as required by Regulation 500 of the Civil Procedure Regulations, 5744-1984.
Mentfield also argued that the majority of the connecting factors in the litigation actually pointed to the Israeli forum and not to the foreign forum. In the claim under consideration a number of different parties are involved, each of which has its place in the chain of carriage, and vast majority of which are in fact located in Israel. This is by comparison with the one and only witness for Alison, whose residence is in USA.
Alison, for its part, objected to the existence of claims for service out under the various alternatives set out in Regulation 500. Alison also reiterated its claim – made in its original objection before the Magistrates' Court – according to which all its activities culminated in the coordination of the carriage within the USA. Also on the point of Alison's expectation of being sued outside USA, Alison reiterated that at the end of the day the contained was returned to USA, and that its insurance coverage applied only to claims heard in USA and also that all its activities culminated there. Alison added that all these point to Alison's expectation to be sued only within USA and not outside USA. As to Alison's witness, it claimed that the employee ceased to be employed by Alison and thus it is not possible to force her to give evidence at all, and especially not in Israel.
The District Court of Tel-Aviv (The Honourable Bench – Vice President, Judge Yeshayahu Schneller, Vice President, Judge Dr. Kobi Vardi and Judge Hagai Brenner) accepted Mentfield's appeal (as well as Cosco's). In that decision, the court also found that both Mentfield and Cosco have grounds for service out of the jurisdiction at least under Regulation 500 (10) of the Regulations, since Alison is a necessary and proper party to the claim which was properly filed against another party on whom the claim was validly served. The District court found that Mentfield and Cosco both satisfied the burden of 'a claim worth arguing' against Alison and as to a serious question to be considered as part thereof against, inter alia, Alison within the framework of principal proceedings.
The District Court also found that the majority of the connecting factors lead to litigation in Israel, and the place where the dispute between 3 of the 4 parties involved in the matter will be clarified will in any event be Israel. As a result of that, the Court will be required to decide on the substantial question as how a fault came about and how the temperature of the carriage of the container changed and for this decision the presence of Alison will be required during the proceedings. The weight of this connecting factor, the Court found, outweigh those connecting factors leading to a foreign forum. This factor, as well as additional factors point to the preference of the Israeli forum and lead the Court to find that the Israeli forum is the forum conveniens for hearing the claim.
The District Court also referred to the question of the reasonable expectations of Alison and found that the presumption with respect to someone who is engaged in international forwarding of containers whose final destination is outside USA, is the expectation of the possibility that it will be sued in the place of residence of the party ordering the container, and such forwarder cannot distance itself from this forum by means of taking out insurance which does not cover the risk of a claim in such forum.
Reference: CA 53829-02-14 Mentfield (1983) Ltd v. Alison Transport Inc et al (Published in Nevo 8.2.2015).
For further details please contact the following lawyers:
Adv. Merav Nur
Adv. Omer Guy
|
|
אין באמור בניוזלטר כדי להוות עצה, הדרכה, ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא מוגש כשירות ללקוח להעשרה כללית בלבד ולא לכל מטרה אחרת. בכל נושא ספציפי יש לפנות לעורכי הדין הרלבנטיים במשרד נשיץ ברנדס אמיר.
|
|
Disclaimer: This Newsletter is intended only to provide general updates to clients and for no other purpose. Nothing in this Newsletter constitutes any opinion or advice on the subject matter dealt with therein and. For any advice or opinion, clients are advised to approach the relevant lawyer at Naschitz, Brandes Amir & Co.
|
יום חמישי, 26 בפברואר 2015
תרגום לאנגלית:
עו"ד הלן רזיאל
בקרו באתר האינטרנט שלנו:
www.nblaw.com
נשיץ ברנדס אמיר 2015 ©
|
|
Thursday, February 26, 2015
Written by:
Adv. Merav Nur and Adv. Omer Guy
edited by:
Dr. Sharon Yadin, Adv.
|
|
|