 גכגכ |
|
|
קניין רוחני: בית המשפט העליון פוסק בסוגיית יבוא מקביל בעניין מחסני היבואן טומי הילפיגר
Intellectual Property: The Supreme Court Hands Down a Decision on Parallel Imports Concerning the Tommy Hilfiger Import Warehouse
|
|
|
קבוצת טומי הילפיגר פועלת בשוק העולמי של מוצרי לבוש ואופנה, בין היתר באמצעות סימני מסחר רשומים בשם TOMMY ו-TOMMY HILFIGER, והלוגו של המותג – מלבן דמוי דגל בצבעים לבן, אדום וכחול. החברה הידועה בשם "סקאל" פעלה כיבואנית הרשמית של טומי הילפיגר בישראל, שמוצריה נמכרים בהתאם למדיניות שממצבת אותם כמוצרי יוקרה. חברת מחסן היבואן 42 בע"מ, שבעל השליטה בה הוא אלעד מנחם סוויסה, פועלת בישראל בתחום השיווק של מותגי הלבשה יוקרתיים באמצעות יבוא מקביל. יבוא מקביל הוא יבוא שלא דרך היבואן הרשמי אשר אתו קשור היצרן במערכת חוזית שבדרך כלל מעניקה לו זכות שיווק בלעדית של הסחורה באותה מדינה. היבואן המקביל, לעומת זאת, רוכש את סחורתו המקורית של היצרן בחו"ל ומייבא אותה לישראל, וכך מתחרה ביבואן הרשמי. בשנת 2008 החלה החברה להפעיל בבני ברק עסק בשם "מחסן היבואן טומי הילפיגר" ופרסמה כי מדובר במותגים הנמכרים בזול, תוך הדגשת המותג טומי הילפיגר. העסק נצבע בצבעים המופיעים בסימן המסחר של הילפיגר ובמקביל הופעל אתר מכירות בשם המתחם tommy4less. השאלה שניצבה במוקד פסק הדין הייתה האם יש להטיל הגבלות על פעילות שיווקית של יבואן מקביל הפועל באופן חוקי, בייחוד לעניין שימוש בסימן מסחר ומאיזה סוג. שאלה זו טרם נדונה ישירות בבית המשפט העליון.
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז פורשת יריעה רחבה בפסק הדין העוסק ביבוא מקביל. בתוך כך היא מדגישה כי נקודת המוצא לדיון ביבוא מקביל היא שפעולה זו מותרת במישור העקרוני ואף חיונית במיוחד במדינה הסובלת מריכוזיות יתר הפוגעת בתחרות ובתלות גדולה ביבוא במגזרים תעשייתיים רבים כמו בישראל. מאידך גיסא, מתעורר החשש שלפחות בחלק מן המקרים היבואן המקביל יהיה "טרמפיסט" שייהנה מן ההפקר מעלויות החדירה לשוק וההשקעה של בעל הזכויות בסימן המסחר הרשום, ובכלל זה בהספקת שירותים הנלווים למכירת המוצרים – וכך יקצור פירות לא לו. עם זאת, השימוש בסימן המסחר על ידי היבואן המקביל לגבי הסחורה אותה הוא מוכר הוא חוקי ואף נדרש כאשר מדובר על מותגים המיובאים באופן לגיטימי וכאשר אין מדובר בסחורה מזויפת.
בית המשפט ציין כי כיוון שההנאה מהמוניטין של המוצר שיובא ביבוא מקביל היא לגיטימית, יש לראות בכל שימוש בסימן המסחר המוגן לצורך שיווק הסחורה שאליה הוא צמוד כחיוני, אלא שהיבואן יצטרך להוכיח שהשימוש בסימן המסחר המוגן אינו יוצר הסתברות לכך שהצרכן הסביר יקבל את הרושם לכך שמדובר בפעילות הנהנית מחסותו של בעל הסימן. שאלה זו תבחן בכל מקרה על פי הקשרו: האם מערכת היחסים בין המוכר לקונה היא נמשכת או חד-פעמית? מהי מהותה של העסקה? האם קיימת שונות מהותית בין המוצרים במסגרת היבוא הרשמי לייבוא המקביל, כגון באיכות המוצרים? האם האחריות למוצרים מהווה עניין משמעותי ברכישה?
לגופו של עניין קבע בית המשפט שחלק מפעילות המערערים אכן הוביל לזיהויו עם בעל סימן המסחר הרשום טומי הילפיגר, אך לא במידה שקבע בית המשפט המחוזי, שהגביל את היבוא המקביל יתר על המידה. כך קבע בית המשפט העליון כי כינוי העסק "מחסן היבואן טומי הילפיגר" היה מטעה, אך השימוש בצבעי המותג בחנות הוא מותר לאור שונות עיצוב החנויות מן החנויות של היבואן ה"רשמי". כך גם השימוש בשם הדומיין tommy4less היה מותר ולא הקים חשש להטעיה.
בסופו של דבר הפחית בית המשפט העליון את סכום הפיצויים לסך של 100,000 ₪ וביטל את צו המניעה לשימוש בשם המתחם ואשר חייב שימוש בכותרת "יבוא מקביל" בשם בית העסק. אין חובה לציין בפרסומים כי מדובר ביבוא מקביל ודי בהימנעות מיצירת רושם שמדובר ביבוא רשמי. על המערערים להציב שלט בכניסה לעסק שיבהיר כי אינם פועלים בחסותה של טומי הילפיגר.
הפניות: ע"א 7629/12 אלעד מנחם סוויסה ומחסני היבואן 42 בע"מ נ' Tommy Hilfiger כבוד השופטת דפנה ברק-ארז 16.11.14.
לפרטים נוספים יש לפנות לעורכי הדין הבאים:
|
|
The Tommy Hilfiger Group operates in the world market of clothing and fashion products, inter alia, under the registered trade names TOMMY and TOMMY HILFIGER and the brand logo – a white, red and blue rectangle in flag form. The 'Sakal' company acts as the official importer of Tommy Hilfiger in Israel, whose products are sold in accordance with the policies which place them as luxury products. The Import Warehouses 42 Ltd, the controlling owner of which is Elad Menachem Suissa, operates in Israel in the field of marketing luxury brand name clothing by means of parallel imports. Parallel import is the importation of products otherwise than by the official importer (the latter usually has an agreement with the manufacturer which grants such official importer exclusive marketing rights over the product in the relevant territory). By contrast, parallel importers purchase the original products of the manufacturer oversea and import them into Israel and thereby compete with the official importer. In 2008, the Import Warehouse company started operating a business in Bnei Barak under the name 'the Tommy Hilfiger Import Warehouse'. It advertised that it was for brand names sold at cheap prices with the emphasis on the Tommy Hilfiger brand. The business is coloured with the colours appearing on the Tommy Hilfiger trade mark and in addition there is a sales website with domain name tommy4less. The question on which the judgment focused was whether there is room to apply restrictions on the marketing activities of the parallel importer, which is acting lawfully, with especially with respect to the use of the trade mark and if so what restrictions. This question had yet to be addressed directly by the Supreme Court.
The judge, Daphne Barak-Erez, gives a wide-reaching ruling on parallel imports in her judgment. She emphasizes that the starting point for considering parallel imports is that such activity is allowed in principle and that it is even desirable especially in a country, such as Israel, which suffers from over concentration in itself damaging to competition and from a large dependence on imports in many industrial sectors.
On the other hand, there is a suspicion that at least in some of the cases, the parallel importer will be 'taking free a ride' on the back of the costs needed to penetrate the market and the investment made by the licensee of the registered trade mark, including the provision of ancillary services required for the sale of the products – and so will reap the fruit of others. Having said that, the use of a trade mark by the parallel importer with respect to the goods it sells is legal and even required, when talking of brands which are imported legitimately and when counterfeit goods are not involved.
The court mentioned that since the benefit from the goodwill in the product which is imported by parallel importation is legitimate, it is necessary to regard each use of the protected trade mark for the purposes of marketing the product to which it is attached as desirable, but the importer will need to prove that the use of the protected trade mark does not give rise to the probability that the reasonable consumer would get the impression that this is an activity which benefits from the patronage of the owner of the trade mark. This issue will be tested against the circumstances of each case: whether the relationship between the seller and the buyer is continuing or one-off; what is the essence of the transaction; is there any substantive difference between the products imported officially and those imported as parallel imports – such as to the quality of the products; does the warranty for the product constitute a substantial part of the purchase?
On the merits of the case, the court decided that some of the activities of the appellants (the Import Warehouse company) did bring about an identity with the owner of the registered trade mark Tommy Hilfiger, but not to the extent as determined by the District Court. By its decision, the District Court had restricted excessive parallel import. The court decided that the naming of the business 'Tommy Hilfiger Import Warehouse' was misleading, but the use of the colours of the logo in the shop was allowed in light of the difference in design in the shops when compared to the shops of the 'official' importer. Likewise the use of the domain name tommy4less was allowed and did not give rise to a suspicion of being misleading.
At the end of the day, the Court decreased the amount of the compensation to New Israeli Shekels 100,000 and set aside the order preventing the use of the name in the complex and required the use of the heading 'parallel import' in the name of the business. There is no need to mention in the advertisements that this is parallel imports in order to prevent the impression that this is official import. The court also required the appellants to put a sign at the entrance of the business clarifying that they are not operating under the patronage of Tommy Hilfiger.
Reference: CA 7629/12 Elad Menachem Suissa and Import Warehouses 42 Ltd -v- Tommy Hilfiger (16.11.14 Her Honour Judge Daphne Barak-Erez)
For further details please contact the following lawyers:
|
|
אין באמור בניוזלטר כדי להוות עצה, הדרכה, ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא מוגש כשירות ללקוח להעשרה כללית בלבד ולא לכל מטרה אחרת. בכל נושא ספציפי יש לפנות לעורכי הדין הרלבנטיים במשרד נשיץ ברנדס אמיר.
|
|
Disclaimer: This Newsletter is intended only to provide general updates to clients and for no other purpose. Nothing in this Newsletter constitutes any opinion or advice on the subject matter dealt with therein and. For any advice or opinion, clients are advised to approach the relevant lawyer at Naschitz, Brandes Amir & Co.
|
יום חמישי, 4 בדצמבר 2014
מחברת ועורכת הידיעון: עו"ד ד"ר שרון ידין
תרגום לאנגלית: עו"ד הלן רזיאל
בקרו באתר האינטרנט שלנו: www.nblaw.com
נשיץ ברנדס אמיר © 2014
|
|
Thursday, December 4, 2014
Written and edited by: Dr. Sharon Yadin, Adv.
English version by: Adv. Helen Raziel
|
|
|
.PNG)