 גכגכ |
|
|
דיון אזרחי: טענת אין להשיב לאשמה במשפט האזרחי
Civil Proceedings: No Case to Answer Plea in Civil Proceedings
|
|
|
במשפט הפלילי זכאי נאשם להודיע בתום פרשת התביעה כי "אין להשיב על האשמה" משום שאשמתו לא הוכחה אפילו לכאורה ולכן הוא פטור מלהביא ראיות מטעמו ויש לזכותו בשל כך. במשפט האזרחי אפשרות זו אינה קיימת. אך מה יעשה נתבע בהליך אזרחי הסבור כי התובע לא הוכיח תביעתו אפילו לכאורה? המקרה שנדון בפנינו מדגים את השאלה.
התובעת ואמהּ ביקרו בקניון הזהב בראשון לציון, עלו לקומה השנייה באמצעות דרגנוע, כשלפתע נפלה אם התובעת מהמדרגה עליה עמדה, ובנפילתה פגעה בתובעת שעמדה על מדרגה מתחתיה. כתוצאה מכך נפגעה ברגלה ונותרו לה נכויות שונות. התובעת טענה שהתאונה ארעה כתוצאה מרשלנות הנתבעות שהיו האחראיות על תחזוקת הקניון והדרגנוע.
לכתב התביעה צירפה התובעת חוות דעת של מומחה בטיחות אולם זו בהמשך נמשכה מתיק בית המשפט ותחת זאת ביקשה התובעת לחקור את בוחני הדרגנוע ואת עדי הנתבעת כאשר במסגרת תיק המוצגים מטעמה צירפה תסקיר של הדרגנוע שנערך על ידי בודק מטעם משרד העבודה כשבועיים לאחר התאונה. בתום פרשת התביעה הכריזה התובעת "אלו עדיי", אך ביקשה לקבל כראיה את תסקיר הדרגנוע, בטענה שצורף לתצהיר התובעת ולכן יש לראותו כחלק מתצהירה.
בתום שמיעת ראיות התביעה הודיעו הנתבעות כי משמשכה התובעת את חוות הדעת מטעמה ולאור העדויות מטעמה, הן מושכות את התצהירים והמוצגים שהוגשו ומודיעות כי אין בכוונתן להביא ראיות, משום שלגישתן אין לתביעה בסיס על סמך ראיותיה שלה. התובעת טענה, בין היתר, כי משיכת הראיות משמעה כי לו הובאו ראיות אלה, הן היו פועלות כנגד הנתבעת, וזאת על פי כלל משפטי בדיני הראיות הקובע זאת.
בפסק הדין נדונה מהותה המשפטית של משיכת ראיות הנתבעת. בהתאם להלכת בית המשפט העליון בפרשת אשורנס אין לאפשר במשפט אזרחי טענה של "אין להשיב לאשמה" כמשמעה במשפט הפלילי, אלא רשאי נתבע, לאחר ששמע את פרשת התביעה, להודיע כי אין בכוונתו להביא ראיות כלל (אשורנס גנרל דה פרנס ואח' נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק הצפון אמריקה בע"מ). כאמור לעיל, הסיכון במשיכת ראיות הנתבעות מתיק בית המשפט היה טמון בטענת התובעת לפיה משיכת הראיות משמעה כי לו היו מובאות הראיות, הן היו פועלות לחובתן.
ביהמ"ש לא קיבל טענה זו, וקבע כי "כוחו של הכלל יפה לוּ הניחה התובעת תשתית כלשהי שהצריכה תשובה שניתן היה לספק באמצעות עדויות או ראיות שבידי הנתבעות והן נמנעו מהבאתן. במקרה זה לא הונחה תשתית כזו וויתור מחושב של הנתבעות על ראיותיהן בתום פרשת התביעה אינו בגדר הימנעות מהבאת ראיה הפועלת לחובתן." משכך, התביעה נדחתה והתובעת חויבה בהוצאות הנתבעות, אשר יוצגו על ידי משרדנו באמצעות עורך דין גיל עטר.
הפניות: ת"א (שלום ת"א) 22518-10-09 חדווה קורטוב נ' ניהול קניון הזהב (1991) בע"מ ואח' (ניתן ע"י סגנית הנשיאה, כבוד השופטת יעל אילני, ביום 20/11/2014).
לפרטים נוספים יש לפנות לעורכי הדין הבאים:
|
|
In criminal procedure the defendant is entitled to put in a plea, at the end of the prosecution case, of 'no case to answer' where his or her guilt has not been proven even on a prima facie basis. In such case, the defendant is exempt from having to bring evidence on his or her behalf and should be released on that basis. In civil procedure this opportunity does not exist. Nevertheless, what should the defendant in civil proceedings do when such defendant is convinced that the plaintiff has not proven its case even on a prima facie basis? This was the issue before the court in the case discussed below.
The plaintiff and her mother visited the 'Golden Shopping Mall' in Rishon Lezion. They went up to the second floor on the escalator when suddenly the mother fell from the stair on which she was standing and during her fall the plaintiff – who was standing on the next stair below – was injured. The plaintiff's leg was injured as a result of this and she was left with various disabilities. The plaintiff claimed that the accident occurred as a result of the negligence of the defendants, who were responsible for the maintenance of the shopping mall and the escalator.
The plaintiff attached to the statement of claim, an expert opinion from a safety expert, although eventually this was withdrawn from the court files. Instead, the plaintiff asked to examine the person who checked the escalator as well as the defendant's witnesses since the plaintiff had exhibited to the court in support of the plaintiff's claim a report concerning the escalator which had been prepared by someone who had examined the escalator on behalf of the Ministry of Labor some two weeks after the accident. At the end of the plaintiff's case, the plaintiff announced ' these are my witnesses' but asked to receive as evidence the report on the escalator, claiming that it was attached to the plaintiff's affidavit and therefore it has to be regarded as part of her affidavit.
At the close of the hearing on the plaintiff's evidence, the defendants notified the court that, since the plaintiff had withdrawn the expert opinion on her behalf and given the witness evidence given on her behalf, they are withdrawing the affidavits and exhibits which were filed by them. They notified the court that they have no intention of bringing evidence since, in their view, the claim had no basis given the evidence brought to support it. The plaintiff claimed, inter alia, that by withdrawing the evidence in effect this means the defendants did not bring such evidence and this should work against the defendants according to the laws of evidence.
During the judgment, the court discussed what withdrawal of the evidence means as a matter of substantive law. In accordance with the precedent of the Supreme Court in the Assurance Case, it is not possible in the civil procedure context to claim 'no case to answer' as meant in the context of criminal procedure. However, the defendant is entitled, after hearing the plaintiff's case, to notify the court that it has no intention to bring any evidence at all (Assurance General of France et al –v- The Official Receiver in his role as Liquidator of Bank of North America Ltd). As noted, the risk when the defendant withdraws its evidence in a court case was as claimed by the plaintiff namely, that by withdrawing the evidence in effect this means the defendants did not bring such evidence and this should work against the defendants according to the laws of evidence.
The court did not accede to this argument, and found that this general rule holds force when the plaintiff has laid some foundation which requires a response, which response could be provided by witnesses or evidence for the defendants and they avoided bringing this evidence. In the present case, such a foundation had not been laid by the plaintiff, and the defendants' calculated waiver of bringing evidence on their behalf at the close of the plaintiff's evidence, did not fall within avoiding bringing evidence so as to work against them. Therefore, the claim was rejected and the plaintiff was ordered to pay the costs of the defendants, the latter being represented by Mr. Gil Atar, Adv. of our office.
Reference: TA (Magistrates' Court TA) 22518-10-09 Chedva Kortov –v- Management of the Golden Shopping Mall (1991) Ltd et al (handed down by the Vice President, Her Honour Judge Yael Ilani, on 20/11/2014).
For further details please contact the following lawyers:
Adv. Gil Atar
gatar@nblaw.com
|
|
אין באמור בניוזלטר כדי להוות עצה, הדרכה, ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא מוגש כשירות ללקוח להעשרה כללית בלבד ולא לכל מטרה אחרת. בכל נושא ספציפי יש לפנות לעורכי הדין הרלבנטיים במשרד נשיץ ברנדס אמיר.
|
|
Disclaimer: This Newsletter is intended only to provide general updates to clients and for no other purpose. Nothing in this Newsletter constitutes any opinion or advice on the subject matter dealt with therein and. For any advice or opinion, clients are advised to approach the relevant lawyer at Naschitz, Brandes Amir & Co.
|
יום חמישי, 18 בדצמבר 2014
מחברת ועורכת הידיעון: עו"ד ד"ר שרון ידין
תרגום לאנגלית: עו"ד הלן רזיאל
בקרו באתר האינטרנט שלנו: www.nblaw.com
נשיץ ברנדס אמיר © 2014
|
|
Thursday, December 18, 2014
Written and edited by: Dr. Sharon Yadin, Adv.
English version by: Adv. Helen Raziel
|
|
|