אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן

Click Here for English Version

Screen_Shot_...

עדכון לקוחות ליטיגציה

הרשמה      |      צור קשר      |      English
27 דצמבר 2016

המצאת כתבי בית דין במאה העשרים ואחת

פסיקה עדכנית של רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה כי כאשר עורך דין פותח החלטה שהועלתה במערכת נט-המשפט, מערכת לניהול אלקטרוני של תיקי בית משפט, הדבר ייחשב המצאה כדין של ההחלטה (דבר בעל חשיבות לעניין לוחות הזמנים בהליך המשפטי). פסיקה זו היא חלק מגל החלטות שניתנות בעת האחרונה בנושא המצאה באמצעות מערכת נט המשפט (כאשר לעיתים ההחלטות סותרות זו את זו).

המסגרת החקיקתית של הנושא מצויה בתקנות סדר הדין האזרחי משנת 1984. תקנות 497ג(א), (ד), (ה) קובעת, בין היתר, כי:

 
  1. כתבי בית דין עשויים להיות מוגשים באמצעי אלקטרוני לנמען שאינו בית המשפט אם הנמען סיפק לבית המשפט כתובת דוא"ל מאובטחת למטרה זו
  2. צד שמבקש להגיש כתבי בית דין לבית המשפט באמצעות דוא"ל צריך לספק לבית המשפט כתובת דוא"ל מאובטחת למטרה זו
  3. משלוח לדוא"ל כאמור בסעיף 2 ייחשב המצאה כדין

עם זאת, התקנות שותקות בשאלה אם צפייה בהחלטה באמצעות מערכת נט המשפט תיחשב אף היא המצאה כדין. רשם בית המשפט המחוזי הכיר בלקונה זו בהחלטתו אך קבע כי הדבר ייחשב המצאה. נימוקיו היו כדלהלן:
 
  1. בדברי ההסבר לתיקונים הרלבנטיים לתקנות סדר הדין האזרחי כוונתו של מחוקק המשנה הייתה, בין היתר, לפתור סוגיות המצאה של החלטות שנשלחות על ידי בית המשפט. הפתרון הזמני שנמצא היה דואר אלקטרוני (עניין זה קשור אף הוא לשימוש הגובר במערכת נט המשפט). עוד ציין הרשם כי התחברות למערכת נעשית באמצעות סיסמה, ולקבצים הרלבנטיים של המשתמש בלבד.
  2. עקרון ההדדיות – הצד המבקש להגיש באמצעות נט המשפט נדרש להסכים גם לקבל מסמכים באמצעות המערכת (עיקרון ההדדיות עלול לעורר קשיים במצבים שבהם צד שלא סיפק כתובת דוא"ל צופה בהחלטות).
  3. הרשם לא ראה סיבה להבחין בין עיון בהחלטה שנשלחה בדוא"ל לבין החלטה שנשלחה במערכת נט המשפט. עוד ציין כי קיימת נטייה לזנוח את הכללים הפורמליים הנוקשים לגבי המצאה, לטובת עיקרון "הידיעה בפועל" (המתמקד בשאלה אם צד מסוים ידע בפועל על החלטה, להבדיל מהשאלה אם קיבל המצאה כדין)

להחלטה זו עשויות להיות השפעות רחבות על התנהלות הליטיגציה בישראל (כגון מעקב אחר החלטות הרלבנטיות לכמה תיקים בגדר אותו משרד עורכי דין; תזמון ההמצאה וצפייה במדינה מחוץ לישראל באזור זמן שונה; רשלנות ועוד) ועל הדיון בדבר האיזון הדרוש בין עיקרון הידיעה בפועל ועקרונות פורמליים של המצאה כדין. ניתן להניח כי החלטתו של הרשם אינה המילה האחרונה בנושא.

הפניות: תאק (ת"א) 1023-03 רושינק נ' בנק הפועלים סניף חיפה ראשי (פורסם בנבו, 14.11.2016); בש"א 4825/16 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 7.9.2016); רע"א 3246/16 חנפי נ' מרג'יה (פורסם בנבו, 18.5.2016); ע"א (מרכז) 42659-05-16 חורי נ' מועצה אזורית שומרון (פורסם בנבו, 9.11.2016).
אין באמור בניוזלטר כדי להוות עצה, הדרכה, ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא מוגש כשירות ללקוח להעשרה כללית בלבד ולא לכל מטרה אחרת. בכל נושא ספציפי יש לפנות לעורכי הדין הרלוונטיים במשרד נשיץ ברנדס אמיר.

ליצירת קשר:

Gad Naschitz
עו״ד הלן רזיאל
טלפון: 036235098
מייל:

hraziel@nblaw.com
Shimon Chertow
מחברות הידיעון: עו״ד הלן רזיאל ועו״ד נטלי דולינגר
עורכת הידיעון: עו"ד ד"ר שרון ידין
תרגום הידיעון: עו״ד הלן רזיאל