אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
FacebookOECD

גיליון מספר 20- סיכום 2016

אתר OECD ישראל      ישראל במספרים      אודותינו     ישראל באתר OECD                אתר משרד הכלכלה                                הצטרפות לידיעון
articles

תחזית כלכלית ל-2017

trade
ה-OECD הציג לפני חודש את התחזית הכלכלית ל-2017 והפעם הטון היה אופטימי יותר כאשר ב-2017 העולם יצמח בקצב מהיר יותר וב-2018 העולם המערבי יחזור לקצב צמיחה מלפני המשבר. ומה עם ישראל? הארגון שיפר את תחזית הצמיחה וציין לטובה את הרפורמות אך הזהיר מתקציב דו-שנתי.  למידע נוסף בכתבה באתר

המדען הראשי ב-OECD

online-jobs
אבי חסון, המדען הראשי ועומד בראש רשות החדשנות, הגיע ל-OECD באפריל לכנס בנושא צמיחה מכלילה באמצעות חדשנות. אבי חסון הסביר את סוד הקדם הישראלי וההשקעה במשאב החשוב ביותר - הון אנושי. המדען הראשי שטח את האתגרים העומדים בפני ישראל ובעיקר כיצד להמשיך להוביל בחדשנות אך לאפשר לכולם להינות מפירות הצלחה זו. למידע נוסף בכתבה באתר
 

סקירה כלכלית על ישראל

trade
מזכ"ל הארגון, אנחל גורייה, הגיע לישראל השנה להגיש לממשלה את הסקירה הכלכלית הדו-שנתית על כלכלת ישראל. ארגון ה-OECD ציין לטובה את הכלכלה הישראלית שממשיכה לצמוח ולשמור על שיעורי אבטלה נמוכים. יחד עם זאת הדוח הכלכלי מציין שעל ישראל להשקיע יותר ברווחה ובתשתיות כדי לסגור את פערי החינוך והפריון מול המערב.  למידע נוסף בכתבה באתר

להיות ישראלי ב-2016

online-jobs
השנה בדק ה-OECD לראשונה לא רק את הנתונים הכלכליים של ישראל אלא גם את רווחת התושבים כחלק מהיוזמה לחיים טובים יותר. לפי ה-OECD, ישראל היא מדינה של קצוות - היי-טק מול לואו-טק, צמיחה מהירה מול שיעורי עוני גדולים, מערכת בריאות טובה מול תקציבי רווחה נמוכים. ה-OECD ציין שקשה למדוד את ישראל לפי הממוצע ויש לבדוק את הפערים בין הקבוצות השונות.  למידע נוסף בכתבה באתר
 
articles
11149500_809...
2016 הייתה שנה כלכלית מאתגרת ומרתקת, שנה שבה הכלכלה הניאו-ליברלית עמדה למבחן עקב שינויים פוליטים. כדי לסכם את השנה הכלכלית החלטנו לתמצת את המשפטים שנאמרים שוב ושוב ב-OECD, בוועדות ובמסדרונות. לכתבה המלאה לחצו כאן
articles

פרודוקטיביות מכלילה

trade
הצמיחה ברוב מדינות המערב קטנה יחסית ופריון העובדים לא מצליח לגדול וגורם לשכר נמוך. מדוע הפרודוקטיביות במערב לא צומחת? ה-OECD הקדיש מחקרים רבים לסוגיה זו והעלה את ההשערה שחדשנות ופריון גבוהים קיימים אך בחברות מסוימות וזה לא מחלחל לשאר החברה. במחקר הקושר בין פריון לצמיחה מכלילה מראה הארגון כיצד קיפאון בפרודוקטיביות העובדים משפיעה על אי-השוויון בחברה כולה. לסוגיות אלו ועוד בכתבה באתר

אי-שוויון - טוב או רע? 

online-jobs
כתבה בשלושה חלקים על התופעה החברתית-כלכלית החשובה ביותר. אי-שוויון בהכנסות עולה החל משנות ה-80 אך עדיין המומחים חלוקים בשאלה כיצד זה משפיע על הכלכלה ולאיזו רמת אי-שוויון יש לשאוף? בסדרת כתבות זו הסברנו מה ההבדל בין עוני יחסי למוחלט; כיצד אי-שוויון תורם לחדשנות ולקיחת סיכונים ומה ההשפעות של תופעות אלו על הכלכלה וצמיחה. לסוגיות אלו ועוד בכתבה באתר

לחזק את העסקים הקטנים

trade
עסקים קטנים ובינוניים הם עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית ומהווים את רוב העסקים ואת מרב התעסוקה בישראל. יחד עם זאת, לעומת מגזר ההיי-טק המשגשג, העסקים הקטנים עוסקים פחות בחדשנות ומתקשים לקבל גישה לאשראי. דוח רחב היקף של ה-OECD בודק כיצד ישראל יכולה לחזק את העסקים הקטנים והבינוניים. לסוגיות אלו ועוד בכתבה באתר

חשיבותם של כישורים

online-jobs
השנה פירסם ה-OECD את הסקר המעודכן לגבי כישורים בוגרים. עד כה השתתפה ישראל בכישורי תלמדים כחלק מפיז"ה וב-2016 לראשונה יש נתונים גם לגבי האוכלוסייה העובדת. ציוני הישראלים נמוכים מהממוצע בשלושת התחומים אך בדיוק כמו בפיז"ה, פיזור הציונים גבוה ומגלה פערים גבוהים בין האוכלוסיות השונות.  לסוגיות אלו ועוד בכתבה באתר
articles
11149500_809...

ראיון בנושא חדשנות

ישראל היא אחת המדינות החדשניות ביותר בעולם בזכות ההיי-טק המשגשג ואלפי חברות הזנק. ישראל השקיעה משאבים רבים בתחום זה אך האתגרים לא מעטים ויש להמשיך להשקיע כדי לשמור על היתרון היחסי. אנדרו וויקוף, ראש אגף מדע, טכנולוגיה וחדשנות ב-OECD מסביר שכדי שישראל תשאר בפסגה עליה להשקיע בחדשנות בשאר תחומי הכלכלה ובעיקר לשאוב לתוך כלכלת הידע את שאר הקבוצות בחברה.  לראיון המלא לחצו כאן
articles
_________
האם אתם יותר קרירים כמו השבדים או חמים כמו האיטלקים? האם המשנה הכלכלית שלכם היא אמריקאית או צרפתית? האם אתם למעשה אמורים לגור בקוריאה או שישראל היא המקום המושלם בשבילכם? בחנו את המשנה הכלכלית וגלו איזו מדינה אתם. לחצו כאן לשחק!
           מנהל סח"ח                       אתר NCP              אתר ישראל וה-OECD