לאחרונה נתן בית המשפט העליון פסק דין בשאלה של סמכות עניינית – אימתי ידון בית הדין לעבודה בתביעות גמל נגד קרנות פנסיה וגמל, ואימתי (אם בכלל), יידון בהן בית המשפט האזרחי.
המשיבה, עמיתה בקרן הפנסיה של מנורה, הגישה נגד מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ תביעה לתשלום קצבת נכות, לאחר שחלה החמרה במחלת הסרטן בה חלתה. היא הגישה את התביעה לבית משפט השלום בחיפה. מנורה הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, ולחלופין – להעברתה לבית הדין לעבודה, המוסמך לדון בעניינים כגון אלה. זאת, לטענת מנורה, נוכח פסיקת בית הדין הארצי לעבודה ונוכח חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כפי שהוצגה בעבר, בעניין סעיף הסמכות בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 [סעיף 24(א)(3)].
בית המשפט העליון החליט כי יש מקום לקבל את עמדתה העקרונית של מנורה בנוגע לסמכותם העניינית של בתי הדין לעבודה. בית המשפט ציין כי יש לתת פירוש רחב לסמכות בית הדין לעבודה בנושאי ביטחון סוציאלי, נוכח התמחות ערכאה זו בתחום זה, ולמעט חריגים בנסיבות מיוחדות מאוד, להעביר אליו באופן מלא את הטיפול בנושאי ביטחון סוציאלי, כמו התדיינות בין מבוטחי קופות גמל לקופות.
המצב החוקי עד להגשת התביעה מושא פסק הדין התבסס על הלכת אשבל, שקבעה את מבחן "מהות העילה במובנה הרחב", קרי "תובענות בהן המחלוקת גופה נובעת באופן ישיר מנושא ביטוחי מובהק, שאין לו קשר ליחסי העבודה, למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי, לא יבואו בגדרי סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה" (פסקה 13).
האבחנה בפסיקה הייתה, אם כן, בין תביעות שבהן הנושא היה פגיעה בזכויות הנובעת מיחסי המבוטח וקופת הגמל בפן "הביטוחי-מסחרי" – בהן מסורה הסמכות לבית המשפט האזרחי; לבין תביעות שבהן מדובר בסכסוך הנוגע ב"טבורם של יחסי העבודה והביטחון הסוציאלי", קרי פגיעה בזכויות פנסיוניות. אבחנה זו לא הייתה פשוטה ליישום ויצרה חוסר ודאות משפטית.
פסק הדין אישר את המגמה אשר נזכרה בפסיקת בית המשפט העליון בעניין זה בשנים האחרונות, ובפרט בבג"ץ אגד, שם ציינה השופטת ברק-ארז (פסקה 27) כי מדובר ב"כלל חדש", הרחבה מפורשת ומכוונת של "היקף סמכותו של בית הדין לעבודה בתחום הביטחון הסוציאלי". בכך, דחה בית המשפט העליון את המבחן העמום של בית הדין הארצי לעבודה בהלכת אשבל, וקידם ודאות משפטית ויציבות.
המשמעות היא כי מעתה, כלל התביעות של עובדים, מעסיקים וחליפיהם נגד קופות גמל (ללא הבחנה בין הסוגים השונים של קופות הגמל) יידונו מעתה בבית הדין לעבודה, לו הסמכות העניינית הייחודית לדון בעניינים אלה.
עם זאת, במיוחד בשל נסיבות המקרה הספציפי, וכן בהתאם למקובל בדבר תחולת הלכות שיש בהן חידוש, ומתוך הגינות ורצון שלא לגרור את ההליכים בעניינה של אישה חולה, קשת יום וערירית (כך בפסק הדין), ומטעמי יעילות, נקבע כי אין מקום להחיל את הקביעה העקרונית בעניינה של המשיבה (או בתביעות אחרות לאחר שהתקיים בהן קדם משפט).
הפניות: רע"א 7513/15 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ נ' פלונית (שופטים: רובינשטיין, ג'ובראן, ברק-ארז, מיום 21.3.2016); ע"ע (ארצי) 625/08 אשבל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (2009); בג"ץ 3716/13 אגד, אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה (2014) (מפי השופטת ברק-ארז); ע"א 7654/06 רוזנשטראוך נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ (2007).
| 
