רקע

התובעים רכשו מניות של חברת תעשיות אלקטרוכימיות בע"מ. בדוח מיידי לבורסה שפרסמה החברה תוארה כוונתה של בעלת השליטה בה, חברת ICC INDUSTRIES LTD  להציע הצעת רכש מלאה למניות של תעשיות אלקטרוכימיות במחיר של 45 אג' למניה. בהודעה לא ננקב תאריך לביצוע הצעת הרכש אך נאמר כי תפורסם "תוך מספר שבועות". עקב הודעה זו עלה בהדרגה שיעור המניות של תעשיות אלקטרוכימיות אולם לבסוף, הצעת הרכש לא בוצעה, ותעשיות אלקטרוכימיות נכנסה להקפאת הליכים. משכך, ירד דרסטית נפח המסחר במניות האמורות והמשקיעים לא יכלו עוד למכור את מניותיהם. לבסוף הופסק המסחר במניות וכיום החברה מצויה בהליכי פירוק.

התובעים הם משקיעים אשר רכשו את המניות בתקופות שונות, הטוענים כי נגרם להם נזק מאי - התממשותה של הצעת הרכש, בשווי של כשלושה מיליון ש"ח במאוגד. טענתם של התובעים היא שכיוון שהחברה הייתה מצויה בקשיים כלכליים זה זמן רב, ההודעה על הצעת הרכש ניתנה במטרה להטעות משקיעים ונושים בדבר חוסנה הפיננסי של החברה.

פסק הדין (בית המשפט המחוזי ת"א)

 בית המשפט מסביר כי הדין אינו מחייב לפרסם דו"ח מיידי על כוונה להציע הצעת רכש. יתרה מכך, פרסומו אף אינו דבר מקובל בשוק הישראלי. ואולם, על פי בית המשפט, אין החברה פעלה מתוך תרמית או מצג שווא, והיא נהגה כדין שעה שפרסמה את הדברים. הכוונה הסובייקטיבית אינה רלבנטית לצורך קביעת חבותם של הנתבעים. השאלה היא כיצד נתפסת ההצעה בעיני המשקיע הסביר. משהוחלט לפרסם דו"ח מיידי על הכוונה לבצע הצעת רכש, על אף שלא היתה חובה לפרסמו, נתפס הדבר בעיני הציבור כאיתות אמין על כוונתה של ICC לבצע הצעת רכש מלאה למניותיה של תעשיות אלקטרוכימיות. הנתבעים נטלו על עצמם את הסיכון שמשקיעים סבירים, והתובעים בכללם, יסתמכו על ההודעה וירכשו את מניות החברה, מתוך ציפייה כי הצעת הרכש אכן תצא לפועל.

בהמשך לכך בית המשפט קובע כי תעשיות אלקטרוכימיות הייתה חייבת להודיע כי הצעת הרכש לא תבוצע והיה עליהם לעשות כן בדו"ח מיידי, כפי שהודיעו קודם לכן על הכוונה להציע הצעת רכש.

תקנה 36 לתקנות ניירות ערך (דוחו"ת תקופתיים ומידיים), תש"ל – 1970 מחייבת חברה להגיש לרשות ניירות ערך דו"ח מיידי, על אירוע או עניין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים, כדלקמן:

"(א) בדוח יובאו פרטים בדבר כל אירוע או ענין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים בשל טיבם, היקפם או תוצאתם האפשרית ואשר יש להם או עשויה להיות להם השפעה מהותית על התאגיד, וכן בדבר כל אירוע או ענין שיש בהם כדי להשפיע באופן משמעותי על מחיר ניירות הערך של התאגיד".
על אף שאין חובה מפורשת בדין לדווח על כוונה להציע הצעת רכש, בשנת 2006 נוספה תקנה 37א2, הקובעת חובת עדכון בזו הלשון: 

"(א) הגיש התאגיד דוח על אירוע או ענין (להלן - הדוח המקורי) העשויים להתרחש במועד מאוחר למועד  הדוח המקורי (להלן - אירוע או ענין אפשריים), יגיש התאגיד דוח על כל התפתחות מהותית שחלה ביחס לאירוע או העניין האפשריים; צוין בדוח המקורי מועד צפוי להתקיימות האירוע או הענין האפשריים, יגיש התאגיד דוח מיידי על מצב האירוע או העניין האפשריים, נכון למועד הצפוי כאמור...".

עם זאת, התקנה לא היתה בתוקף במועד הדיווחים של החברה. לדברי בית המשפט, אין בכך כדי להוסיף או לגרוע שכן החובה לעדכן על כל אירוע שעשוי להשפיע באופן מהותי על מחיר ניירות הערך של התאגיד מוסיפה להתקיים והייתה קיימת גם קודם לתיקון. במיוחד אמורים הדברים כאשר התאגיד דיווח על כוונה להצעת רכש ולאחריה קרו אירועים נוספים המלמדים על כך שהצעת הרכש לא תתבצע.

בית המשפט ממשיך ובוחן את השאלה הנוגעת למועד בו היה על החברה לדווח כי לא תבוצע הצעת הרכש. הקושי בדיון זה הוא למעשה לקבוע מתי התגבש אירוע נגטיבי מסוים אשר מקים את חובת הדיווח, כמו הצעת רכש אשר מצפים לה ואולם חלוף הזמן מעיד על כך שהיא כבר לא תתבצע. במקרה דנן קובע בית המשפט שכאשר ידעה החברה כי בכוונתה לבקש צו להקפאת הליכים בחברה עקב מצבה הפיננסי הקשה היה ברור שהצעת הרכש לא תצא לפועל ועל כך היה עליה להודיע במועד זה. לפיכך, קמה חובת פיצוי כלפי התובעים שרכשו מניות החל ממועד ההטעיה, קרי המועד בו היתה אמורה החברה לפרסם הודעה ולא עשתה כן.

חשוב לציין כי בית המשפט קבע כי מנהלי החברה, שידעו על ההטעיה ולא הוכיחו כי נקטו בכל האמצעים הנאותים למנוע אותה, אחראים באופן אישי לתשלום פיצויים לציבור המשקיעים שנפגע מההטעיה. לכן, חייב בית המשפט את יו"ר הדירקטוריון ואת מנכ"ל החברה בתשלום הפיצויים באופן אישי, וכן בתשלום הוצאות גבוה בסך של 50,000 ₪ לתובעים.

דרך חישוב  הפיצוי

בית המשפט עורך דיון מפורט בשיטה בה יש לחשב את הנזק שנגרם לתובעים ואת התקופה בגינה יש לפצותם, תוך שהוא מציין כי השקעה בשוק ההון חשופה לסיכונים. ביהמ"ש קובע כי העיקרון לפיצוי המשקיעים צריך להיות לקוח מעולם הנזיקין – דהיינו, השבת המצב לקדמותו (ולא פיצוי על רווח שהובטח). בתמצית, ביהמ"ש קבע כי בנסיבות המקרה דנן, כל תובע אשר רכש מניה בחלון זמנים ספציפי יהיה זכאי לפיצוי, כאשר הפיצוי יחושב בשני שלבים: ראשית, יש לחשב את ההפרש בין המחיר שבו נרכשה המניה לבין מחירה בתום חלון הזמנים, או אם נמכרה קודם לכן לפי מחיר המכירה. הפרש זה יש להכפיל במספר המניות שנרכשו בתקופה זו. בשלב שני יש להפחית מהפרש זה את שיעור (אחוז) הירידה או להוסיף לו את העליה במדד מניות רלוונטי באותה תקופה שבה חושב ההפרש האמור. מטרת שלב זה היא למנוע פיצוי בשל ירידות מחיר, שאין להן קשר להטעיה או לחילופין להקנות לתובעים את העליות שהיו אמורות להיות מנת חלקם בהעדר הטעיה, והכל באופן מקורב על פי תשואת מדד מניות רלוונטי.

ומן הפרט אל הכלל: לאור הקביעה בפסק דין זה, ובפרט האחריות האישית שהוטלה על המנהלים, מומלץ לחברות לבחון את הצורך בפרסום דיווח מיידי מתאים בקשר לאירוע מהותי בחברה, כמו גם הצורך בפרסום עדכונים בקשר אליו, גם כאשר לא הייתה חובה במקור בדיווח על פי התקנות, וגם כאשר מדובר באירוע שלא יתממש כפי שדווח בעבר. יש להמשיך ולעדכן במסגרת הדיווחים המיידים והתקופתיים על כל התפתחות מהותית בקשר לאירוע עליו דווח, על מנת למנוע הסתמכות והטעיה של משקיעים והישנות המקרה.
 
הפניות: תא 1570/06 עוז נגד פרבר, דינים מחוזי 2013 (71) 373 (כב' השופטת ד"ר דפנה אבניאלי, 16.5.2013).

לפרטים נוספים יש לפנות לעו"ד יוני פויכטונגר בדוא"ל jfeucht@nblaw.com  או לעו"ד דנה זיגמן-בירנד בדוא"ל dzigman@nblaw.com .

אין באמור בניוזלטר כדי להוות עצה, הדרכה, ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא מוגש כשירות ללקוח להעשרה כללית בלבד ולא לכל מטרה אחרת. בכל נושא ספציפי יש לפנות לעורכי הדין הרלבנטיים במשרד נשיץ ברנדס.

Background

The Plaintiffs purchased shares of Electrochemistry Industries Ltd. Company. The company published an immediate report describing the intention of its controlling shareholder company, ICC Industries Ltd., to propose a full purchase offer for Electrochemistry Industries' shares at a price of 45 Agorot per share. The announcement did not include a date for the said purchase rather it indicated that it will be published "in a few weeks". As a result of this announcement, the price of Electrochemistry Industries' shares rose. However, eventually the offer was not completed and Electrochemistry Industries entered into a stay of proceedings. Under these circumstances the share's volume of trade drastically declined and the investors could no longer sell their shares. Finally the shares' trading was stopped and today the company is under liquidation proceedings.

The plaintiffs are investors who purchased their shares on different dates. They claim damage caused by the non-completion of the purchase offer, in the aggregate amount of three million NIS. They claim that since the company was under financial difficulties for a while, the purchase offer announcement was made with the purpose of misleading investors and creditors regarding the company's financial strength.

Judgment (District Court Tel Aviv)

The court explained that the law does not oblige companies to report in an immediate report the intention to submit a purchase offer. Furthermore, such publication is not customary in Israel. However, according to the court, the company did not act fraudulently or present any false representation rather it acted lawfully in publicizing the intention to offer. The subjective intention is not relevant for the ruling as to the defendant's liability. The question is how the reasonable investor understands it. After deciding to publish an immediate report as to the intention of a purchase offer, even though it was not mandated by law, this was construed by the public as solid indication of ICC's intention to perform the full purchase of Electrochemistry Industries' shares. The defendants took the risk that reasonable investors and plaintiffs in general, will rely on the announcement and purchase company shares, expecting the purchase offer to come through.

Following that, the court ruled that Electrochemistry Industries was obliged to inform investors that the purchase offer will not take place, in the same manner that they announced the intention to offer – in an immediate report.
Regulation 36 of the Securities Regulations (Immediate and Periodical reports), 1970 obliges companies to file an immediate report with the Israeli Securities Authority, regarding an event or matter outside the regular course of business as follows:

a) the report will include details pertaining to every event or matter outside the regular course business in their essence, magnitude or possible result and that have or may have direct meaningful effect on the company, and regarding any event or matter which can significantly influence the company's share price.
Though these Regulations impose no specific obligation to report on an intention of a purchase offer, Regulation 37a2 was supplemented in 2006 and provides that:

"a) a company that filed a report on an event or matter (hereinafter – the 'original report') which may occur on a date later to the original report date (hereinafter – 'possible event or matter') will file a report as to any substantial development regarding said possible event or matter; if the original report mentions an expected date for a possible event or matter then the company will file an immediate report on the state of the possible event or matter, as to the expected date as afore-said…".

However, this Regulation was not in force at the time of the Company's reports. According to the Court, it neither adds to nor subtracts from the matter since the duty to update regarding any event that can substantially affect the value of the company's shares was already in place and remains today. This is especially true when a company reports on the intention to purchase made in a purchase offer, and such offer is then followed by further events which may imply that the offer will not take place.

The Court further examines the question of the date on which the company should have reported that the purchase offer fell through. The challenge here is to rule when a certain negative event takes place in a manner that gives rise to the duty to report to the public; such as a purchase offer that is expected to be made, but as time passes it the likelihood of it happening decreases.

In this case, the court rules that when the company knew it intended to file for stay of proceedings order due to its difficult financial situation, it was obvious that the purchase offer would not take place and therefore it was obliged to inform investors at that time. As a result, there is a duty to compensate the plaintiffs who purchased shares as of the misleading date – the date on which the company should have published a report and failed to do so.

It is important to mention that the court ruled that company executives who knew about the misleading state of affairs and who did not prove they took all proper measures to prevent it, will be held personally liable to compensate the investors who were injured by the misleading state of affairs. Therefore, the Court obliged the Chairman of the Board and the company's CEO to personally pay compensation to the plaintiffs and costs of trial in the amount of 50,000 NIS.

Calculation of Compensation

The Court discusses in detail the method of compensation of damages caused to the plaintiffs and of the time in respect of which they should be compensated, while commenting that capital market investments are exposed to risk. The court ruled that the principle of compensating investors should be based on tort law – i.e. to return things as they were (and not to compensate promised earnings). In essence, the Court ruled that under these circumstances each plaintiff who purchased a share within a specific time frame will be eligible for compensation. The compensation will be calculated in two stages: first, it is necessary to calculate the difference between the price at which the shares were purchased and their price in the expiration of the time frame, or - if sold earlier - according to sale price. The difference should then be multiplied by the number of shares purchased during that period of time. Second, the difference should be subtracted by the rate (percentage) of decline from, or increase to, the relevant share index for the time frame. The purpose of this second stage is to prevent compensation due to price decreases which are not related to the misleading state of affairs or alternatively give the plaintiffs the increases in price that they should have enjoyed if not for the misleading state of affairs, and all proportionately  to the return on the relevant share index.

From specifics to general: in light of this judgment, specifically as to the personal liability cast upon the executives, companies are advised to examine the need for immediate reports in connection with substantial events in the company, as well as reporting updates with regard the same even if there is no regulatory duty to do so and even if it is regarding an event that will not come to completion as indicated in the past. Companies must update via immediate and periodical reports regarding any substantial development in the reported incident in order to prevent investor reliance on misleading states of affairs and the reoccurrence of this situation.

References: CC 1570/06 Oz v. Farver, District Court 2013 (71) 373 (hon. Judge Dr. Daphne Avniely, 16.5.2013).

For further details please contact Adv. Jonathan Feuchtwanger at jfeucht@nblaw.com or Adv. Dana Zigman-Behrend at dzigman@nblaw.com.
 
Disclaimer: This Newsletter is intended only to provide general updates to clients and for no other purpose. Nothing in this Newsletter constitutes any opinion or advice on the subject matter dealt with therein and. For any advice or opinion, clients are advised to approach the relevant lawyer at Naschitz, Brandes & Co.