רקע
התובעים שירתו בצה"ל ביחידות צבאיות שונות בין השנים 1990-1970. על פי העובדות העולות מפסק הדין הם נחשפו למי הקישון, אם בכלל, במועדים שונים, באופנים שונים ובמתארי חשיפה שונים. התובעים אף חלו במחלות שונות, חלקן מחלות ממאירות וחלקן מחלות אחרות.

לטענתם, במהלך שירותם הצבאי הם נחשפו דרך העור, מערכת הנשימה והבליעה לחומרים שהיו במי הקישון, בהם המתכות: ארסן, ניקל, כרום, קדמיום, עופרת וכן לבנזן. נטען כי עקב חשיפה זו הם חלו בהמשך חייהם במחלות.

התובעים טענו כי מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים, הכוללים הזרמת החומרים למי הקישון במשך שנים רבות, עולים כדי עוולת מטרד לציבור, עוולת הפרת חובה חקוקה ועוולת הרשלנות. נטען גם לפגיעה בזכויות על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

הנתבעים והצדדים השלישיים הכחישו הן את אחריותם לזיהום מי הקישון (שאלה שלא נידונה בשלב זה של המשפט) והן את הטענה בדבר הקשר הסיבתי בין החשיפה לחומרים לבין המחלות השונות בהן חלו התובעים. לטענתם, חשיפתו המסוימת של כל תובע לחומר ספציפי לא יכולה הייתה לגרום, ולא גרמה בפועל, למחלתו הספציפית.

בשלב הראשון של הדיון נדונה אך ורק שאלת הקשר הסיבתי במובנו הצר, דהיינו – האם קיים קשר סיבתי בין החשיפה הנטענת של כל תובע לחומר ספציפי לבין מחלתו, בצורת החשיפה הנטענת. 
 

פסק דינו של כב' השופט ד"ר עדי זרנקין
הטוען לנזק בעקבות חשיפה לחומרים מזיקים נדרש להוכיח פוזיטיבית את הקשר הסיבתי, ולא די בכך שיוכיח שלא ניתן לשלול קיומו של הקשר הסיבתי הנטען. יש להוכיח הן קשר סיבתי פוטנציאלי, קרי האם המעשה הרשלני הנטען, מסוגל, על דרך העיקרון, להביא לנזק שנגרם, וכן יש להוכיח שאכן, בפועל, החשיפה הקשורה לנתבע גרמה למחלה בגוף התובע.

בית המשפט מציין, כי בהיעדר ראיות ישירות לקשר סיבתי, קיימים כלים הוכחתיים חלופיים, כגון מחקרים אפידמיולוגיים המציגים ראיות סטטיסטיות וראיות מדעיות. המחקרים האפימדיולוגיים בודקים קשר (association) בין המחלה לבין החשיפה, ועל מנת שהקשר שאותו מצא המחקר יהא קשר סיבתי (causation), על המחקר לעמוד בקריטריונים הידועים כ "Hill's Guidelines" (כגון עקביות, היגיון ביולוגי, יחס מנה-תגובה, שלילת גורמי סיכון אחרים).  
 
בפסק הדין נקבע, כי אף שהוכח כי החומרים הנטענים נמצאו במי הקישון, הרי שלא עלה בידי אף אחד מהתובעים להוכיח כי חשיפתו המסוימת לחומר ספציפי הנטען במי הקישון אליו נחשף, יכלה לגרום למחלתו הספציפית. כמו כן לא הוכח כי החשיפה לחומרים יכולה הייתה לגרום על דרך העיקרון למחלות כל תובע ותובע (קשר סיבתי עובדתי פוטנציאלי). התובעים בחרו שלא לבסס את תביעתם על ראיות סטטיסטיות אפידמיולוגיות, אלא ניסו להוכיח את הקשר הסיבתי מתוך הסתמכות על פרסומי רשויות אמריקאיות. התובעים התעלמו משאלות כבדות משקל כגון משך החשיפה, צורת החשיפה, תצורת החומר, ריכוז החומר וגורמי סיכון אחרים מוכרים למחלות בהן לקו.

כל התובעים למעט אחד, ביססו את טענותיהם בחוות דעתו של פרופ' ישראל הוד. תובע אחד ביסס תביעתו על חוות דעת ד"ר בני מלנקי. בית המשפט, תוך קבלת עמדת הנתבעים, חזר והבהיר לאורך פסק דינו כי מדובר בחוות דעת ובעדויות שטחיות ולא מבוססות, בהן טענות לתיאוריות לא מוכרות ולא מקובלות בספרות המדעית הרפואית המקובלת. מנגד, בית המשפט קבע כי הנתבעים ביססו את טענותיהם בחוות דעת מומחים שנתמכו כיאות בספרות מקצועית מדעית רלוונטית, ואשר עדותם הותירה רושם של מקצועיות ובקיאות רבה, והתמודדות רצינית ואמיתית עם שאלת הקשר הסיבתי אליה נדרשו. לפיכך קבע ביהמ"ש, תוך אימוץ טענות הנתבעים, כי לא הצליח אף אחד מן התובעים לעמוד בנטל ההוכחה כי קיים קשר סיבתי בין מחלתו לבין חשיפתו הנטענת לקישון.
התוצאה היא שהתביעה נדחתה.

הפניות: ת"א 972/00 (מחוזי חיפה) עצמון נגד חיפה כימיקלים (כב' השופט זרנקין, 17.6.2013)

לפרטים נוספים יש לפנות לעו"ד גיל עטר בדוא"ל gatar@nblaw.com או לעו"ד שי כהן בדוא"ל scohen@nblaw.com  או לעו"ד ליהי רז בדוא"ל  lraz@nblaw.com .


אין באמור בניוזלטר כדי להוות עצה, הדרכה, ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא מוגש כשירות ללקוח להעשרה כללית בלבד ולא לכל מטרה אחרת. בכל נושא ספציפי יש לפנות לעורכי הדין הרלבנטיים במשרד נשיץ ברנדס.

Background
The plaintiffs served in various IDF units between the years 1970 and 1990. According to the facts described in the judgment, the soldiers were exposed to the Kishon River, if at all, at different times and in different ways. They were ill with variety of diseases, some cancerous.

According to their claim, during their military service they were exposed - through the skin and via breathing, to materials that were in the Kishon River, including contaminants  such as arsenic, nickel, chrome, cadmium, lead as well as benzene. It was claimed that this exposure caused their diseases.

The plaintiffs alleged that the defendants' actions and omissions – including pouring contaminating substances into the Kishon River for many years – constitute a public nuisance, breach of statutory duty and negligence, as well as an infringement of rights based on human dignity and freedom to act.

The defendants and third parties denied their liability for the Kishon River pollution (a question that was not discussed during this stage of the trial) and the allegations made as to the casual connection between the exposure to the contaminants and the plaintiffs' various diseases. In opinion of the defendants and third parties, each plaintiff's exposure to a specific substance could not have, nor did it, actually cause in fact, the alleged disease.

The first stage of the trial focused solely on the question of the causal link in the narrow sense – whether there is a causal connection between each plaintiff's exposure (as claimed) to a specific substance and his diseases.

Judgement (His Honor Judge Dr. Adi Zarenkin)
Whoever claims for damage due to exposure to harmful substances is required to positively prove causal connection; it is not enough to demonstrate that such causal connection cannot be overruled.  It is necessary for the plaintiff to prove in court both potential causal connection (namely, the possibility that the alleged negligent action could, in principle, cause the alleged damage), as well as actual causation (namely, that the exposure caused by the defendant in fact caused the alleged disease of the plaintiff).

The Court mentions that, in the absence of direct evidence as to the causal connection, there are alternative tools of proof.  These alternative mechanisms of proof include use of epidemiological research presenting statistical evidence and also scientific evidence.  The epidemiological research examines the association between the illness and the exposure. Such association can be characterized as 'causation' when the research meets the criteria known as Hill's Guidelines (for example persistency, biological logic, dose-response ratio, ruling out other factors of risk).

In the judgment it is stated that even though it was proven that the alleged substances were found in the Kishon River waters, none of the plaintiffs succeeded in proving his individual exposure to specifically alleged substance could cause his specific disease. Furthermore, it was not proven that the exposure to the materials could potentially cause the plaintiffs' diseases. The plaintiffs chose not to base their lawsuit on statistical epidemiological evidence, rather they tried to prove causal connection by relying on American authorities' publications. The plaintiffs disregarded some questions, which carry heavy weight, such as the duration of exposure, the manner of exposure, the formation of the contaminant, the concentration of the contaminant and other known risk factors to their diseases.

All plaintiffs but one based their claim on Prof. Israel Hood's opinion. One plaintiff based his claim on Dr. Benny Malenky's opinion. The Court, while accepting the defendants' claims, repeatedly clarified that these are superficial and poorly based opinions, with testimonies containing unknown theories which did not gain the medical literature's acceptance.  Contrary to that, the Court found that the defendants based their claims on experts' opinions which were properly supported by relevant scientific literature therefore demonstrating before the Court both professionalism and true discussion as to the issue of the causal link. Therefore Court ruled, while accepting the defendants' claims, that none of the plaintiffs managed to discharge the burden of proof regarding the causal link between his disease and his alleged exposure to the contaminants in the Kishon River.
The result is that the claim was denied.

References: CA 972/00 (District Haifa) Azmon et al v. Haifa Chemicals et al (Hon. Jud. Zarenkin, 17.6.2013).

For further details please contact Adv. Gil Atar at gatar@nblaw.com or Adv. Shay Cohen at scohen@nblaw.com or Adv. Lihi Raz at lraz@nblaw.com.

Disclaimer: This Newsletter is intended only to provide general updates to clients and for no other purpose. Nothing in this Newsletter constitutes any opinion or advice on the subject matter dealt with therein and. For any advice or opinion, clients are advised to approach the relevant lawyer at Naschitz, Brandes & Co.