 |
|
|
בית המשפט העליון שב ומפרש מהם אמצעים להקלת הסיכון במקרה ביטוחי
The Supreme Court has Revisited and Set Forth what the means of Mitigating the Risk are in Insurance Events
|
 פסק הדין פרי עטה של השופטת דפנה ברק-ארז ובהסכמת השופטת (המשנה לנשיא) מרים נאור והשופט עוזי פוגלמן הוא השני בסדרה הדנה בשאלה האם תנאי מוקדם בפוליסת רכוש (פסק הדין אינו מתייחס לביטוח חבויות) יתפרש לאור סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח אשר נוסחו כדלקמן:
אמצעים להקלת הסיכון –
הותנה שעל המבוטח או על המוטב לנקוט אמצעי להקלת סיכונו של המבטח הקלה מהותית ואותו אמצעי לא ננקט תוך הזמן שנקבע לכך יחולו הוראות סעיפים 18 ו-19, בשינויים המחוייבים.
סעיפים 18, 19 עניינם בתוצאות של החמרת הסיכון ושלילת תרופות.
עובדות המקרה פשוטות בכל הנוגע לשאלה המשפטית העקרונית האם אי הפעלת אמצעי מיגון כגון מכשיר אזעקה נותנת בידי המבטח אפשרות לדחות את תביעת המבוטח בטענת אי קיום תנאי מוקדם או שמא יש לראות את אי קיום תנאי הפוליסה כאי מילוי של תנאי להקלת הסיכון, כמשמעותו לפי סעיף 21 לחוק.
אילו נתקבלה החלופה הראשונה די היה בכך כדי לתת בידי המבטח עילה ניצחת לדחיית התביעה ללא כל דבר נוסף; ואילו במקרה השני התביעה עדיין תקפה אולם המבטח יכול להפחית את היקף תגמולי הביטוח שעליו לשלם אם יוכיח שהפעלת אמצעי המיגון האמורים הייתה מפחיתה (או מונעת לחלוטין) את היקף הנזק או אם בהיעדר קיום הדרישה לאמצעי המיגון שום מבטח סביר לא היה מקבל על עצמו לבטח את הסיכון ולו תמורת פרמיה גבוהה יותר. כל זאת תוך הפעלת ההסדר החקיקתי המצוי בסעיפים 21-18 לחוק.
מטבע הדברים דברים אלה כאמור חלים על ביטוח רכוש בלבד, להבדיל מביטוח חבויות (לפחות לגבי החלק של הקטנת היקף הנזק). בית המשפט במקרה הנידון קבע שאין לראות בהתנאה הדורשת הפעלת מכשיר האזעקה בחצרי המבוטחת תנאי מקדמי הנותן מכת מוות לתביעה. ואילו במקרה ספציפי זה חברת הביטוח לא נתנה לבית המשפט כלים לקבוע את היקף הפחתת הנזק אילו היו מותקנים אמצעי המיגון, וכן לא טענה, לא כל שכן לא הביאה ראיות, כי אף מבטח סביר וחברת הביטוח הנדונה במקרה זה, לא היה מקבל על עצמו את הסיכון אף בפרמיה גבוהה יותר. כאן מיישם בית המשפט את ההלכה שנקבעה בפסקי דין סלוציקי (רע"א 3260/10) ביום 15.9.2013, מעט למעלה משנה לפני מתן פסק הדין נשוא רשימה זו, שקבע כי העמדה הגורסת שהפעלת אמצעי מיגון היא תנאי מוקדם שבו אי עמידה בו שוללת באופן אוטומטי את זכותו של המבוטח לקבל את תגמולי הביטוח, אינה משקפת עוד את ההלכה הפסוקה.
יש לציין כי גם בפסק דין זה כבמקרים רבים אחרים בית המשפט העליון אינו מבטל או מאיין את חוקיותה של התנאת תנאי מוקדם בפוליסת ביטוח ועדיין נותר כר נרחב לבדיקה האם התנאה כזו או אחרת הינה בגדר תנאי מוקדם וכן אם בכלל יש להלכה זו תוקף בפוליסת חבויות. נראה שלא.
הפניות: רע"א 3370/14 דיין מוצרי קירור נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח (23.7.2014)
לפרטים נוספים יש לפנות לעורכי הדין הבאים:
|
|
The recently handed down judgment of Her Honour Justice Daphna Barak-Erez - which was handed down with the agreement of Her Honour Justice Miriam Naor (Vice President) and His Honour Justice Uzi Fogelman - is the second judgment in a row to discuss the question whether a condition precedent in a property insurance policy (these judgments do not concern liability insurance) should be interpreted in the light of Section 21 of the Insurance Contracts Law, which provides:
"Measure to Reduce the Risk
Where it has been stipulated that the Insured or the beneficiary will take some measure to materially reduce the risk of the Insurer and such measure is not taken within the time fixed therefor, the provisions of section 18 and 19 will apply mutatis mutandis."
Sections 18 and 19 of that Law address cases where the risk has worsened and the denial of remedies.
The facts of the case were simple insofar as they concerned the main legal question – whether the failure to take protective measures (in this instance an alarm system) entitles the insurer to reject the insured's claim on the grounds of failure to meet the condition precedent or whether this failure should be regarded as a failure to meet the obligation to reduce the risk for the purposes of Section 21 of the Law.
If the first alternative is adopted this would give the insurer a ground to reject the claim without further reasoning; whereas in the second alternative the claim is still effective but the insurer can reduce the scope of the insurance payment it is required to pay if it can be proven that the operation of the said protective system would have reduced (or prevented altogether) the scope of the damage or that, in the absence of the existence of the requirement of the alarm system, no reasonable insurer would have taken on itself to insure the risk even with a higher premium. This would be analyzed against the legislative framework of Sections 18 – 21 of the Law.
It is natural that this applies only to property insurance, as differentiated from liability insurance (at least with respect to the part concerning the mitigation of the scope of the damage). The court in the matter under consideration determined that the requirement that the insured would operate an alarm system in its yard should not be regarded as a condition precedent, which in effect can kill off the claim. Even though in this specific instance the insurance company did not provide the court the tools with which to determine the scope of the reduction of the damage had a means of protection been installed, and not claimed, and even though there was no evidence that no reasonable insurance company and the insurance company in question would not have taken on the risk even at a higher premium, still the court applied the rule set forth in the Slotziki decision (RLA 3260/10) of 15.9.2013 – handed down just over a year before the decision in the matter under consideration. The Slotziki decision found that the broad application of the position that the operation of means of protection is a condition precedent such that the failure to comply with the same automatically leads to a denial of the right of the insured to receive the insurance payment no longer reflects the case law.
It should be mentioned that also in the decision in this matter as in many other cases, the Supreme Court does not anul or undermine the legality of imposing a condition precedent in an insurance policy and there is still ample possibility to check whether such a term in a policy falls within the scope of a condition precedent and indeed whether this case law would also hold true for liability policies - apparently not.
Reference: RLA 3370/14 Dayan Cold Products -v- the Israel Phoenix Insurance Company (23.7.2014)
For further details please contact the following lawyers:
|
|
אין באמור בניוזלטר כדי להוות עצה, הדרכה, ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא מוגש כשירות ללקוח להעשרה כללית בלבד ולא לכל מטרה אחרת. בכל נושא ספציפי יש לפנות לעורכי הדין הרלבנטיים במשרד נשיץ ברנדס אמיר.
|
|
Disclaimer: This Newsletter is intended only to provide general updates to clients and for no other purpose. Nothing in this Newsletter constitutes any opinion or advice on the subject matter dealt with therein and. For any advice or opinion, clients are advised to approach the relevant lawyer at Naschitz, Brandes Amir & Co.
|
עריכה: ד"ר שרון ידין, עו"ד הלן רזיאל
נשיץ ברנדס אמיר © 2014 |
|
Editing: Dr. Sharon Yadin, Adv. Helen Raziel
Naschitz Brandes Amir © 2014
|
|
|
