.jpg) לפני כשבועיים ניתן פסק דין בבית המשפט העליון שסוקר את כללי פרשנות פוליסות ביטוח שהשתרשו בפסיקה במהלך השנים, תוך שהוא מחדד ומציב גבולות ביישום הכללים השונים. ברקע פסק הדין, עמדה השאלה האם קריסת יחידה במבנה באסון וורסאי מכוסה בפוליסת ביטוח שהופקה למערערת.
בפסק הדין, זהיר, יסודי ומקיף, דן כב' השופט יורם דנציגר בכללי פרשנות פוליסת ביטוח. נקבע כי פוליסת הביטוח, ככל מסמך חוזי, יש לפרש באמצעות הכללים הרגילים החלים בפרשנות חוזים, שעיקרם בהתחקות אחר אומד דעת הצדדים כפי שהוא משתמע מלשון החוזה ומהנסיבות החיצוניות. לצד כללים אלה, לנוכח המאפיינים הייחודיים של פוליסת ביטוח, ובשים לב לכך שאין מדובר בצדדים שווים בכוחם, השתרשו כללי פרשנות ספציפיים בנוגע לפוליסות ביטוח.
ראשית, נקבע כי ככלל יש לפרש את הפוליסה על פי המשמעות המילולית, הפשוטה וההגיונית. לכלל זה חריג מקום בו ראוי לתת לכתב פירוש ליברלי וסביר, אפילו אם הפירוש עומד לכאורה בניגוד למילים המפורשות שנכתבו בפוליסה, וזאת על מנת להגיע למשמעות ההגיונית שאליה התכוונו הצדדים.
שנית, נקבע כי במקרה של אי בהירות או ספק בנוגע למשמעות הנכונה של הכתוב, יש לפרש את הפוליסה נגד המנסח – המבטח. ברם, בהלכה חדשה זו בית המשפט קובע כי כלל זה יופעל רק כאשר יש שתי משמעויות סבירות באותה מידה מבחינה לשונית, ורק כ"מפלט אחרון", מקום שכללי הפרשנות המקובלים אינם מסייעים להגיע לתוצאה ברורה בדבר אומד דעת הצדדים.
פסק הדין מתייחס לדוקטרינה נוספת מהמשפט האמריקאי, שנועדה לשמש כלי עזר פרשני, היא דוקטרינת הפרשנות בהתאם לציפיות הסבירות של המבוטח, לפיה יש לפרש פוליסות ביטוח באופן שמגשים את ציפיותיו הסבירות של המבוטח, וזאת גם במקרים שלשון הפוליסה סותרת ציפיות אלו, ובגרסתה המחמירה - גם במקרים בהם הפוליסה כוללת תניה מפורשת השוללת כיסוי. בית המשפט העליון, מותיר את יישומה של דוקטרינה זו בדין הישראלי בצריך עיון, תוך שהוא מציין, כי דוקטרינה זו, במיוחד בגרסתה המחמירה, שנויה במחלוקת ומעוררת לא מעט קשיים במישור דיני החוזים, כאשר בשיטת המשפט הישראלי היא טרם התבררה עד תום.
בית המשפט קובע, כי ביישום כללי הפרשנות השונים, ראוי שבית המשפט יזהיר את עצמו מפני בחירה א-פריורית ואוטומטית בפרשנות לטובת המבוטח תוך התעלמות מחלוקת הסיכונים החוזית בין צדדים כפי שהיא משתקפת בלשונה של פוליסת הביטוח. חברת הביטוח, נוטלת על עצמה, ככל מתקשר חוזי, חיובים מסוימים, אשר משקפים מחד את הסיכונים שהיא נוטלת על עצמה ואת התמורה שהיא מקבלת, ויש להיזהר מפני שימוש בלתי זהיר בכלי הפרשנות על מנת להרחיב את הפוליסה מפני סיכונים מוגדרים ולהפוך אותה לפוליסה מפני כל הסיכונים האפשריים. נקבע כי יש להיזהר מחוכמה לאחר מעשה ויש לשמור על ההבחנה בין פרשנות פוליסה לבין השלמת פוליסה מעבר לנדרש.
הפניות: ע"א 453/11 מ.ש. מוצרי אלומיניום בע"מ נ' אריה חברה לביטוח ואח', כבוד השופט דנציגר (21.8.2013).
לפרטים נוספים אנא פנו לעורכי הדין במשרדנו:
עו"ד פ.ג. נשיץ
pnaschitz@nblaw.com
עו"ד גיל עטר
gatar@nblaw.com
עו"ד שי כהן
scohen@nblaw.com
|
|
The Israeli Supreme Court recently handed down a decision, examining and reexamining the rules of interpretation as applicable to insurance policy, as they have been developed by the courts over the years, and redefining their limits. The question that was at the heart of the decision was whether the collapse of a construction unit during the Versailles Wedding Hall Disaster was covered under the insurance policy issued to the appellant.
His Honour Judge Yoram Danziger discussed in a prudent, elaborate and thorough verdict, the rules applicable to the interpretation of insurance policies. He stated that an insurance policy, as with any other contractual document, should be interpreted according to regular rules applicable to contract interpretation, namely trying to understand the parties' original intentions as they are understood from the language of the contract and from surrounding circumstances. Alongside these rules and given the special characteristics of the insurance policy – namely, that the parties to the insurance policy are not equal contracting parties – specific rules of interpretation were formed.
First, it was ruled that as a general rule, the policy should be interpreted according to its simple and logical literal meaning. To this rule there is an exception where a reasonable liberal interpretation can be attributed to the text, even if such liberal interpretation does not apparently match the explicit text of the policy, in order to achieve the true meaning of the parties' intentions.
Second, it was ruled that where there is lack of clarity or doubt with regard to the proper meaning of the text, the policy should be interpreted against the draftsman – usually the insurer. However, the court added that this rule will only be applied when there are two linguistically reasonable meanings, and only as "last resort", if the acceptable rules of interpretation do not achieve a clear result as to the parties' state of mind.
The decision also referred to another American law doctrine used as an aid to interpretation – the doctrine of the reasonable expectation of the insured. Under this doctrine, an insurance policy should be interpreted in a manner that fulfils the reasonable expectations of the insured party, even if the text contradicts such expectations. In its more severe form, this doctrine would apply to contradict the text of a policy even in cases where the policy includes a specific waiver. The Israeli Supreme Court in the Versailles decision stated that this is a controversial doctrine, especially in its severe version, and it gives rise to many difficulties in contract law which have not yet been fully examined under Israeli law.
The Court ruled that, when applying rules of interpretation, a court must be carful of a-priori automatic preference for interpretation in favour of the insured while ignoring the contractual distribution of risks as reflected in the text of the policy. The insuring company takes upon itself, just as any contracting party does, certain obligations that reflect the risks which the insuring company is prepared to undertake, and a non-prudent use of the rules of interpretation resulting in an extension of the policy beyond its defined risks to cover all possible risks, should be avoided. The Court stated that 'hindsight' analysis should be avoided, and that the courts should maintain the distinction between policy interpretation and completing the policy beyond that which is necessary.
References: CA 453/11 M.S. Aluminum Products Ltd. v. Arye Insurance Company and others (21.8.2013).
For further details please contact these advocates:
|
|
אין באמור בניוזלטר כדי להוות עצה, הדרכה, ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא מוגש כשירות ללקוח להעשרה כללית בלבד ולא לכל מטרה אחרת. בכל נושא ספציפי יש לפנות לעורכי הדין הרלבנטיים במשרד נשיץ ברנדס.
|
|
Disclaimer: This Newsletter is intended only to provide general updates to clients and for no other purpose. Nothing in this Newsletter constitutes any opinion or advice on the subject matter dealt with therein and. For any advice or opinion, clients are advised to approach the relevant lawyer at Naschitz, Brandes & Co.
|
