.jpg) רקע: בסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 ("חוק הביטוח הלאומי"), נקבעה זכות השיפוי (תחלוף) של המוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד) לתבוע פיצוי מצד שלישי (המזיק או מבטחו) בגין הגמלה או הקצבה שהמוסד שילם ועתיד לשלם לזכאים לגמלה; ובמקביל נקבעה חובתו של הניזוק, מקבל הגמלה או הקצבה, לסייע למוסד במימוש זכות זו, אחרת "רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגימלה כולה או מקצתה".
בהמשך קבע סעיף 330(ב) בחוק הביטוח הלאומי "חובת הודעה", המחייבת את הניזוק להודיע למוסד על תובענה שהגיש נגד המזיק. מטרת מסירת ההודעה על אודות הגשת התובענה נגד המזיק היא ליתן למוסד אפשרות לכלכל את צעדיו ולאפשר לו לבקש להצטרף לתביעה או לאחד את תביעתו עם תביעת הניזוק (ראו: ע"א 487/82 נדלר נ' שדה, פ"ד לח(4) 21, 27 (1984)), במטרה ליצור "מודעות" אצל המוסד לעובדה כי הוגשה תביעה על-ידי הניזוק וכי יש לו על מי לחזור (ראו: ע"א 502/84 קרנית נ' הורוביץ, פ"ד מא(1) 542 (1987)).
עיקרי התיקון: בעקבות החלטת ממשלה מחודש מאי 2013, אישרה הכנסת ביום 5.8.13 תיקון לחוק הביטוח הלאומי במסגרת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2014-2013) ("חוק ההסדרים"), אשר מטיל על מבטח החובה לדווח על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לניזוק, בין לפי הסכם ובין לפי פסק דין, בשל גמלה ששילם או שעתיד לשלם המוסד, בגינה המוסד רשאי לתבוע על פי הוראות סעיף 328 לחוק.
לפי התיקון לחוק, דיווח כאמור יישלח בדואר רשום בתוך שישים ימים מיום כריתת ההסכם, מתן פסק הדין או ביצוע הניכוי, לפי המוקדם, ובו יפרט המבטח את שם הזכאי ומספר הזהות שלו, את הסכום ששילם או שהוא עתיד לשלם לפי ההסכם או פסק הדין, את מועד כריתת ההסכם או מתן פסק הדין או ביצוע הניכוי ולפי איזה חיקוק חלה חובת הפיצוי [דהיינו, פקודת הנזיקין, או חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975] כאשר שר האוצר יהיה רשאי לקבוע בתקנות דרכים נוספות למסירת הדיווח ומסמכים או פרטים נוספים שיצורפו לדיווח ולהאריך את התקופה למסירתו.
התיקון המשמעותי יותר הוא "הסנקציה" בגין אי דיווח של מבטח למוסד במועד - הארכת תקופת התיישנות החל מהמועד בו קיבל המוסד את הדיווח או ביום שבו נודע למוסד לביטוח לאומי על ההליכים בין הניזוק-הזכאי לבין המבטח או לצד השלישי, לפי המוקדם, ובלבד שלא תוגש תביעה אם חלפו 15 שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם את הגמלה. המשמעות היא הארכת תקופת ההתיישנות בלמעלה מפי 2 (!) מהקבוע בחוק. כזכור, עד לתיקון לחוק, מועד מניין ההתיישנות לתביעת שיבוב של המל"ל חל ביום התאונה ואילו כעת, מעניק התיקון לחוק הארכה לתקופת התיישנות בנסיבות המפורטות לעיל.
על פי הצעת התקציב לשנות הכספים 2013-2014 עולה כי תיקון זה צפוי להגדיל את הכנסות המוסד לביטוח לאומי בגין פיצויים מצד שלישי בכ-100 מיליון ש"ח בשנה.
במסגרת האיזון הקבוע כיום, תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית, שאינה במקרקעין, היא שבע שנים, ותחילתה במועד שבו נולדה עילת התובענה, ובמקרה של תביעות שיבוב המוסד – מועד התאונה.
התיקון האמור בחוק הביטוח הלאומי, הן בנוגע לחובת הדיווח האקטיבית של מבטח, והן בכל הנוגע להארכת תקופת ההתיישנות ל-15 שנים, מבטא איזון שונה מההסדר שנקבע בחוק ההתיישנות ומאריך את תקופת ההתיישנות הרגילה ביותר מפי שניים, וזאת ללא שנערך בעניין דיון מהותי ושקוף שיאפשר ביקורת ציבורית נאותה. החוק מעלה גם סימני שאלה חוקתיים בדבר תוקפו לנוכח הפרשות שלא נעשו ביחס לתביעות שכבר סולקו בהנחה שתביעת המוסד התיישנה, ולגבי חובת הדיווח לגבי תביעות שכבר סולקו לפני תיקון החוק.
הפניות: תיקון לחוק הביטוח הלאומי במסגרת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2014-2013)
לפרטים נוספים אנא פנו לעורכי הדין במשרדנו:
עו"ד פ.ג. נשיץ
pnaschitz@nblaw.com
עו"ד גיל עטר
gatar@nblaw.com
עו"ד שי כהן
scohen@nblaw.com
שנה טובה מכולנו בנשיץ-ברנדס!
|
|
Background: section 328 of the National Insurance Law (Consolidated Version), 1995 (hereinafter: National Insurance Law), provides for the National Insurance Institute's (hereinafter: 'NII') right of subrogation to sue for compensation from a third party (the injurer or its insurer) for pension or stipend paid or that will be paid by NII to those eligible for it. Parallel to this right is the injured party's right who is the pension or stipend receiver, to assist the NII in exercising the NII's right of subrogation, otherwise, as per the Law: "NII is authorized to deny him the right to all or part of his pension").
The Law further imposes a duty of notification, in section 330(b), obliging the injured party to notify NII of a suit filed against the injurer. The purpose of the notification regarding the suit filed against the injurer is to allow NII to calculate its moves and possibly join the suit or combine its suit with that of the injured party (see CA 487/82 Nedler v. Sadeh, LH(4) 21,27 (1984)), by making the NII aware of the fact that a suit was filed by the injured party and that the NII has someone to sue for indemnification (see CA 502/84 Karnit v. Horovitz, MA(1)542 (1987)).
Amendment highlights: following a government decision of May 2013, on August 5, 2013, the Knesset approved an amendment to the National Insurance Law within the framework of a change to the National Priorities Law (amendments to reach budget goals for the years 2013-2014) ("the Settlements Law"). This amendment imposes a duty on the insurer to report that the insurer or a third party insured by him, are obligated to pay the injured party, according to a settlement or a verdict, pertaining to a stipend paid or expected to be paid by NII, for which NII is allowed to sue, according to article 328 to the Law.
According to the Amendment, the notification is to be sent via registered mail within sixty days of signing the agreement, the handing down of the judgment or the execution of deduction, whichever is first. In the notification the insurer will state the name and social security number of the person eligible, the amount of money paid or going to be paid according to the agreement or judgment, the date of agreement or handing down of the judgment, or deduction execution, and state the applicable legislation imposing the duty to compensate (i.e. the Torts Ordinance or the Road Accident Victims Compensation Law, 1975). The Minister of Finance may set other ways to deliver the notification and require extra documents or details to be added to the report and extend the period for its submission.
The more fundamental change in the amendment, is the "sanction" for non-disclosure of an insurer to NII in time – the extension of the limitation period to begin on the earlier of the date the NII received the report or the day the NII first find out about the proceedings between the eligible-injured and the insurer or the third party, as long as a suit will not be brought if 15 years have passed since the day of the event that obliged the NII to pay the stipend. This means the extension of the limitation period by up to two times (!) more than the period stipulated by law. Prior to the amendment, the limitation on NII indemnification suit began on the day of the accident, however now by virtue of the amendment there is an extension on limitation as indicated above.
According to the budget proposal for the financial years 2013-2014 this amendment is expected to increase NII income from third parties' compensation by 100 million NIS per year.
Within the pre-amendment framework the balance was set on 7 years limitation on civil lawsuits (except in real estate), beginning in the day the claim arose and - in case of NII indemnification claims – the date of the accident. By virtue of the amendment to the Law - regarding the active duty of the insurer to report and the extension of the limitation period to 15 years, a new balance is provided for than that set forth in the Limitation Law, namely, extending the limitation period by more than twice the length, without conducting an open discussion allowing for proper public review. The amendment to the Law also raises constitutional questions regarding its validity in light of allocations that were not made regarding settled suits, assuming the NII suit has passed its limitation period, and regarding the duty to disclose suits that were settled before the Law's amendment.
Reference: amendment to the National Insurance Law within the framework of the Change of National Priorities Law (Amendments to Reach Budget Goals for the Years 2013-2014).
For further details please contact these advocates:
|
