אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
FacebookOECD

גליון חגיגי לרגל חמש שנות חברות ב-OECD  - ספטמבר 2015

articles
0
לחצו על הסרטון להפעלה
rita_0
השבוע לפני חמש שנים הצטרפה ישראל ל-OECD, הארגון הכלכלי-חברתי של המדינות המפותחות. ישבנו לקפה עם הנספחת הכלכלית של המשלחת הישראלית, ריטה גולשטיין-גלפרין לשם סיכום קצר לחמש שנים של עשייה מאומצת וכדי להבין כיצד הארגון היוקרתי היושב בפריז תורם לאזרחים בישראל. לראיון המלא
 
articles
timeline_short
לחצו על התמונה להגדלה
articles
אחד מהכלים החשובים ביותר של ה-OECD הוא מאגר הנתונים המרשים והנרחב המאפשר להשוות בין כלל המדינות החברות בארגון. הנתונים הללו מאפשרים למקם את כלכלת ישראל על ציר השוואתי ולייצר אופק חדש להתקדמות. לכבוד הגיליון החגיגי החלטנו לא להעמיס עליכם מספרים ונתונים רבים אלא לספר סיפור קצר על חמישה אנשים: יוסי מישראל, מוניקה מארה"ב, ג'וליאן מצרפת, אדל משבדיה ומרקוס מגרמניה. לא, זו לא בדיחה אלא מדד השוואתי בין תושבי מדינות הארגון ועד כמה השתנו חייהם במהלך חמשת השנים האחרונות. לקריאת הסיפור המלא
articles
______2010_0
______2010
articles

כישורים ותעסוקה

trade
כדי לסגור את פער הפרודוקטיביות של ישראל מול העולם המתקדם, עלינו להשקיע בכישורים בסיסיים וטכנולוגיים. אבל אנחנו לא לבד בנושא זה כיוון שמחקר של ה-OECD מצא שבין 7%-27% מהאוכלוסייה הבוגרת, נעדרת כישורי טכנולוגיה בסיסיים כמו חוסר יכולת להשתמש בעכבר. אם בעבר, היו עבודות רבות שלא הצריכו כישורים אלו, מהפכת האינטרנט משנה את עולם העבודה ומעטים היום האנשים שיכולים להתקיים בשוק התעסוקה ללא ידע בסיסי במחשב. העולם צועד קדימה ורבים משערים שבעתיד, עבודות רוטיניות יבוצעו על-ידי מחשבים ולא אנשים ולכן על המדינה להכשיר את אזרחיה לשוק התעסוקה העתידי. לכתבה בנושא זה בבלוג

אי-שוויון בהכנסות

online-jobs
אי-שוויון בהכנסות הפך להיות אחד מהנושאים החברתיים-כלכליים החשובים ביותר בשנים האחרונות. פערי ההכנסות גדלו בעשורים האחרונים ועומדים כיום על פי-10 בין העשירים ביותר לעניים ביותר ובישראל הם אף גדולים יותר והפער עומד על פי-15. ארגון ה-OECD לקח על עצמו הובלה עולמית בנושא זה ובמהלך השנים האחרונות ניסה להראות שזו אינה רק בעיה חברתית פוליטית אלא גם כלכלית. כדי לפתור בעיה זו הציג הארגון מודל חדש לצמיחה בשם "צמיחה מכלילה" שגם ישראל שותפה אליו שמטרתו לאפשר צמיחה שתחלחל לכל שכבות האוכלוסייה ולא תתבטא רק בתמ"ג.  לכתבה בנושא זה בבלוג

השקעות וסחר

trade
ישראל הצטרפה ל-OECD בעיצומו של המשבר הכלכלי הנוכחי שאת אותותיו אנחנו עדיין רואים. כלכלת ישראל צפה על מים שקטים לעומת שאר המדינות אך כמובן שבעולם הגלובאלי שבו אנחנו חיים, אף מדינה אינה אי. כנס השרים האחרון של ה-OECD עמד בסימן השקעות כיוון שהמשבר הנוכחי גרם לירידה חדה בהיקף ההשקעות הפרטיות והציבוריות. ה-OECD רואה במשבר הכלכלי גם הזדמנות ליצירת כלכלה אחרת - צודקת, כוללנית וירוקה יותר. המטרה של השקעות היא לא רק הזרמת כסף לתוך הכלכלה אלא יצירת השקעות חכמות יותר שיעודדו רפורמות ויצירת משרות איכותיות. השקעות טובות יכולות לעודד פעילויות פרודוקטיביות במטרה לייצר הון המבוסס על ידע ואף העשרת ההון האנושי על-ידי תמיכה בחינוך ובכישורים. לכתבה בנושא זה בבלוג

טכנולוגיה וחדשנות

online-jobs
ברוכים הבאים לעולם של המחר שכבר פה. ה-OECD מדבר על המהפכה התעשייתית הבאה שבה רובוטים יחליפו אנשים ומליוני עבודות ימחקו. אם בעבר, שלושת יצרניות הרכב הגדולות באמריקה העסיקו מעל מיליון עובדים, כיום, שלושת החברות האינטרנט הגדולות מעסיקות כ-170 אלף איש בלבד. אין דרך או סיבה לעצור את ההתקדמות הטכנולוגית אך למדינות יש בהחלט אחריות להיות מוכנות לכך ולפתח כישורים וידע שיתאימו לשוק העבודה העתידי. כמובן שיש גם את התסריט האופטימי שבו יווצרו עבודות חדשות ומרתקות המצריכות כישורים גבוהים ופרודוקטיביות רבה וכך העולם ישתנה, לטובה. כמו בכל מהפכה, אין כמעט דרך למנוע אותה, אבל בהחלט יש דרך להתכונן אליה. לכתבה בנושא זה בבלוג
articles
11149500_809...

לאן הולכים מכאן?

קצת היסטוריה, הרבה הווה ובעיקר אלו פרויקטים ישראל וה-OECD יבצעו בעתיד הקרוב. המטרה נשארה כשהייתה "מדיניות טובה יותר לחיים טובים יותר"
לחצו על הסרטון להפעלה
           מנהל סח"ח                       אתר NCP              בלוג ישראל ב- OECD