|
|
איך לחשוב כמו ספורטאי מצטיין ולהצליח בעסקים – חלק א'
שלום ,
השבוע הוא השבוע שאחרי האולימפיאדה, וכל אלו שמכירים אותי, יודעים שזה אירוע הספורט האהוב עליי. אחת לארבע שנים, אני בחופשה מהעולם ל - 17 יום, ועסוקה בקשר בין נפלאות הגוף האנושי, לרוח - יכולת מנטלית - כוח רצון - ותעצומות הנפש.
האולמפיאדה מייצגת בעיניי, את כל מה שטוב במין האנושי ( כולל המיסחור של כל דבר בה, האינטריגות, הפוליטיקה והרכילות שהם חלק חשוב במרקם האנושי במאה הזו ), וחשוב מכך, את המפגש של כל מדינות העולם, באיזור מפורז. תחרות נוקבת, אבל לא מלחמה. הפגנת עוצמה ללא שפיכות דמים. אי הסכמות מוכרעות עי"י בורר, ולחיצות יד בסיום אירוע - שלום מעשי.
מעבר להנאה הגדולה שאני שואבת מהצפייה בתחרויות, בשל העיסוק שלי, אני תמיד לומדת עוד טיפ חשוב על המנגנונים שגורמים להצלחה. הטיפים הטובים של הספורט, נהדרים בעולם העסקי. קיבצתי את כל מה שאני יודעת במאמר הזה ( שמפאת אורכו חולק לשני חלקים ). אם בחרת לקרוא אותו, אני ממליצה לך לכתוב לעצמך, אחרי כל סעיף, איך אפשר להשתמש במידע שכתוב בו עבורך או עבור העסק שלך. זו הדרך להפוך את הקריאה לאקטיבית ואפקטיבית.
לפני כן, אספר לך שהמאמר הבא שיגיע לתיבת המייל שלך, יעסוק בפעילויות העסקיות המיוחדות לעונת הסתיו, שיתופי פעולה שמתאפשרים בחסות מזג האוויר הקריר, קרמבו וצבעי שלכת.....
לספורטאים ואנשי עסקים מצליחים יש :
כישרון
את סעיף הכישרון מרכיבים יכולת יוצאת דופן ( כלשהי ), יכולת גופנית לבצע אותה ויכולת מנטלית לדבוק ולשפר אותה. כשרונו של צייר טמון ביכולת שלו להתבונן, אבל גם ביכולת שלו להעביר את מה שראה, לקנבס, באמצעות ידיו. שחיין כמו מייקל פלפס חייב להיות שחיין מעולה אבל גם בגובה המתאים, עם שרירים שאפשר להביא למקסימום פוטנציאל היכולת.
בספרם "לפני הכל – שוברים את הכללים" ( לדעתי הספר הטוב ביותר על מצוינות בניהול ) מפרטים מרקוס בקינגהם וקורט קופמן שלושה סוגים בסיסיים של כישרון, שצרופים שלהם יוצרים את מכלול הכישרון האינדיבדואלי של כל אחד מאיתנו. אני מצטטת :
"כשרונות מאמץ מסבירים את המדוע של האדם. הם מסבירים מדוע הוא קם ממיטתו בכל בוקר, מדוע יש לו מניע להתאמץ, ולהתאמץ עוד קצת. האם הוא מונע ע"י הרצון להתבלט, או אם משהו טוב למדי הוא טוב למדי בשבילו ? האם הוא תחרותי מאוד או זולתני ( אלטרואיסטי ) מאוד, או שניהם כאחד ? האם הוא מגדיר את עצמו לפי כושרו הטכני, או שהוא סתם רוצה שיחבבו אותו ?
- ביצועיסט : דחף פנימי, קבוע, מרצון.
- קינסתטי : צורך להפעיל כוח פיזי.
- כוח עמידה : כוח עמידה פיזי.
- תחרות : צורך למדוד את הצלחתכם מבחינה השוואתית.
- תשוקה : צורך לקבל משמעות באמצעות עצמאות, מצוינות, הסתכנות והכרה.
- כושר : צורך במומחיות או בבקיאות.
- אמונה : צורך לנתב את החיים סביב ערכים שולטים מסוימים.
- משימה : דחף להביא את האמונה לכלל ביטוי מעשי.
- אתיקה : הבחנה ברורה בין טוב לרע המנחה את מעשיכם.
- חזון : דחף לשרטט תמונות מילוליות המבוססות על מילים בנוגע לעתיד.
כשרונות חשיבה מסבירים את הכיצד של האדם. הם מסבירים כיצד הוא חושב, כיצד הוא שוקל חלופות וכיצד הוא מגיע להחלטות שהחליט. האם הוא ממוקד, או אוהב להשאיר לעצמו את כל האפשרויות פתוחות ? האם הוא ממושמע ומובנה או אוהב הפתעות ? האם הוא הוגה קווי ומעשי, או אסטרטגי, המשחק עם עצמו במשחקי "מה יקרה אם ?" שכליים ?
- מוקד : יכולת להציב יעדים ולהשתמש בהם בקביעות כדי להנחות את הפעילות.
- משמעת : צורך לכפות מבנה מסוים על החיים ועל העבודה.
- מסדיר : יכולת לתאם ולתזמר.
- מכוונות לעבודה : צורך לערוך חזרות ולעיין מחדש מבחינה שכלית.
- גשטאלט ( תבנית ) : צורך לראות סדר ודיוק.
- אחריות : צורך לקבל אחריות אישית לעבודה.
- מושג : יכולת לבנות מסגרת המקנה משמעות לדברים.
- מכוונות לביצוע : צורך באובייקטיביות ובמדידת ביצועים.
- חשיבה אסטרטגית : יכולת לחשוב על תרחישים חלופיים בעתיד.
- חשיבה עסקית : יישום פיננסי של כישרון החשיבה האסטרטגית.
- פתרון בעיות : יכולת לחשוב על דברים ביסודיות גם בלי נתונים מלאים.
- ניסוח : יכולת לגלות דפוסים לכידים בתוך מערכות נתונים לא לכידות.
- מספרי : חיבה למספרים.
- יצירתיות : יכולת לשבור תצורות קיימות לטובת תצורות תכליתיות / קוסמות יותר.
כשרונות התייחסות מסבירים את המי של האדם. הם מסבירים במי הוא נותן אמון, עם מי הוא מכונן מערכות יחסים, עם מי הוא מתעמת וממי הוא מתעלם. האם הוא משתדל לרכוש זרים כידידים, או שמא הוא חש בנוח רק בחברת ידידים קרובים ? האם הוא חושב שבאמון צריך לזכות, או שמא הוא נותן אמון בכל אחד, מתוך אמונה שרובם יהיו ראויים לכך ? האם הוא מתעמת עם אנשים בקור רוח, או שמא הוא נמנע מעימות עד שלבסוף הוא מתפרץ בנאום להבות רגשני ?
- חיזור : צורך להשיג הסכמה מצד אחרים.
- הזדהות : יכולת לזהות את ההרגשות ואת זווית הראייה של אחרים.
- מתייחס : צורך ליצור קשרים בני קיימא.
- סופר מתייחס : יכולת להקים רשת נרחבת של מכרים.
- בין אישי : יכולת להיבנות במתכוון ממערכות יחסים.
- תפיסה אינדיווידואליסטית : להיות מודע וקשוב להבדלים אישיים.
- מפתח : צורך להשקיע בזולת ולשאוב מכך סיפוק.
- מעורר : יכולת לעורר התלהבות ודרמה.
- צוות : צורך לכונן תחושות של תמיכה הדדית.
- חיוביות : צורך להשקיף על חצי הכוס המלאה.
- שכנוע : יכולת לשכנע את הזולת בהיגיון.
- פיקוד : יכולת לקבל פיקוד.
- מפעיל : קוצר רוח בדחיפת אחרים לעבודה.
- אומץ : יכולת לנצל רגש כדי להתגבר על התנגדות."
תמיכה
אישית - משפחה, חברים, סביבה, מדינה. אומרים שצריך כפר כדי לגדל תינוק. גם בספורט, מאחורי כל ספורטאי ( או אדם ) מצליח, עומדים הרבה מאוד אנשים עם מכנה משותף אחד - כולם מחויבים להצלחה שלו. המסקנה הכי חשובה מהסעיף הזה, היא שאי אפשר להצליח לבד. לכולנו יש גם תפקיד כפול. אנחנו נעזרים באחרים כדי להצליח בעצמנו, ומשמשים חלק ממערכת התמיכה ( אישית או מקצועית ) של אנשים מצליחים אחרים.
מקצועית - עבודה עם הטובים ביותר. מאמנים פיזיים, מאמנים מנטליים ( תכנון אסטרטגי, מנטורים, פסיכולוגים ), פיזיותרפיים, מעסים ורבים אחרים. אנשים שאפשר וצריך להתייעץ איתם, ולא לפחד לשאול. הצוות נמצא שם גם כדי להיות שותפים ( להצלחה ולכישלון ). בסדרה "איך להצליח בשישה שיעורים" מדברים על "דמות מיטיבה" : כדי להצליח, אנחנו צריכים מישהו שמאמין בנו, מדריך אותנו ודוחף אותנו קדימה. מנטור. תפקידו להיות קול חיצוני שהופך להיות קול פנימי.
הבדידות היא מכרעת. וביחד יותר קל. חלק חשוב בתפקיד של מערכת התמיכה המקצועית הוא להניע ספורטאי עייף או שחוק, ולגרום לו לעבוד. מצד שני, אם הספורטאי שוחק את עצמו, לדעת מתי לעצור ולשלוח אותו לנוח.
|
יכולת מנטלית
התמודדות עם השחיקה - לראות את הניצחון, לא משנה כמה קשים האימונים – להמשיך, להתעלות. לא משנה כמה משעמם, לא משנה כמה פעמים מפסידים, להמשיך. לא תמיד הספורטאי במצב רוח להתחרות – ודווקא היום התחרות. הנסיעות למדינה אחרת להתאמן, הקושי של אקלים אחר, תנאים אחרים, לעזוב את המשפחה והחברים. ספורטאי מצליח מתעלה מעל קשיים פיזיים רבים, אבל גם מנטליים ( הפחדים שלו, השעמום שלו בשגרה, הכישלונות שלו, ההתקדמות הכל כך איטית בהשגים שלו ). בסופו של דבר הספורטאי צריך ל"נצח" בכל כך הרבה זירות לפני שהוא מגיע לזירה האמיתית. המאמר הזה מדבר על כל הדרכים לעזור לו ( ובאותה מידה לאיש העסקים ) להצליח בזה.
לדייק בגישה החיובית - לפני כמה שנים יצא לי לשמוע את ענת ברבי מרצה על "מגישה להישג". בשתי המילים יש את אותן אותיות. "ספרי לי מה הגישה שלך, ואני אספר לך מה יהיה ההישג שלך". כולנו יודעים שלמילים יש כוח, והדרך שבה אנו מתארים סיטואציה מושפעת מהאמונות העמוקות שלנו, שלא תמיד מאפשרות לנו להגיע להישגים שאנחנו רוצים. למשל : אני "חולה" על הילדים שלי ( במקום "בריא" עליהם. זוהי גישה מיליטנטית, הורסת, קטלנית ). אני "מחפש" עבודה ( במקום "מוצא" ). אני מעוניין ב"בת זוג חכמה, יפה, חטובה וגבוהה" ( אבל כל הפוקוס הוא רק עליה בקשר הזה, בלי מילה על עצמו בתוך הקשר, ובלי מילה על המהות של הקשר הזוגי. במקום "בת הזוג שאני מזמין לחיים שלי, אוהבת את הים כמוני, כך נוכל לצאת להפלגות בסופי שבוע ולצפות בדולפינים" ).
יש עוד דרכים לגרום לגישה שלנו לעבוד עבורנו. אנשים אינם מגיעים לרמות ביצוע גבוהות כאשר הם כועסים, מתוחים, פוחדים או מודאגים. קיימת התאמה ברורה בין ביצוע ברמה אופטימלית לבין רגשות חיוביים מסויימים כגון שלווה, תחושת שחרור, ביטחון עצמי, התמקדות, פתיחות, התמלאות באנרגיה, חיוביות, וביצוע ללא מאמץ. אחד התפקידים החשובים ביותר של הרגשות הוא להניע את הגוף לתגובה. שחקנים ממוקדים ( בספורט ) עושים הפסקות שהן בעצם הזדמנות מיוחדת לעורר רגשות ממוקדים ( ביצעו בהפסקה את התסריט של מצב ביצוע אידאלי בדיוק רב ובעקביות בולטת. היום כבר יש לזה שם : דימיון מודרך ). שחקנים גרועים הפגינו כל רגש שעלה בהם באקראי באותו רגע.
בדרנים ושחקנים ( מתחום אומנויות הבמה ) פיתחו שיטה שמבוססת על המחקר של פבלוב, שנקראת "זכרון רגשי" שתפקידה לעורר את הרגשות בתוכם, כדי להציגם בצורה אותנטית ככל האפשר בהתאם לסצינה בה הם שיחקו. ע"י זה שהם נזכרים באירוע אמיתי שקרה להם, שגרם להם בעבר לבכות, הם יכולים להתחיל לדמוע ברגע שהם זקוקים לדמעות, והפנים שלהם תצגנה את כל סוגי ההבעות שמתלווים לכאב כזה. כדי להציג בצורה טובה, לא די שהשחקנים יעמידו פנים כאילו הם חשים רגשות מסוימים, אלא הם חייבים בכוונה תחילה להפעיל את המנגנונים הפסיכולוגיים שבבסיס הרגשות המצויים. השחיין הטוב ביותר בכל הזמנים, מייקל פלפס שונא להפסיד. הוא כועס ! ( וזו הדרך שלו להשתמש ברגשות לטובתו ) במקום להתמוטט מההפסד, הוא פשוט כועס וממנף את הכעס כדי להצליח בתחרות הבאה.
שחקנים מהשורה הראשונה השתמשו בכישורי משחק באופן אינסטנקטיבי, כדי להזרים לעצמם כוחות מחודשים ולהתכונן במידה אופטימלית לסדרת החבטות הבאה. בשבילם הצגה של ביטחון עצמי, שלווה וגישה חיובית, גם אם במשך שניות בודדות, מיד לאחר חבטה גרועה או איבוד נקודה, עוזרת למנוע התעוררות והשתלטות של רגשות שליליים, שהיו פוגעים ביכולת הביצוע שלהם.
כדי לעזור לייצר אנרגיה חדשה בתוך הגוף, אפשר גם להשתמש במוזיקה. יש לה יכולת לעורר אותנו בשניות, או להרגיע אותנו. תחשבו רק לשנייה על פס הקול של הסרט "רוקי", "עין הנמר", ותרגישו איך הגוף שלכם מתמלא בחיות ונחישות.
התמודדות עם הכישלונות - הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הכישלונות, היא ללמוד מהטעויות. אחרי ההפסד של אריק זאבי, היום יותר מתמיד ברור, ששום דבר לא נגמר בשנייה. בספורט זו קריירה, גם בעסקים. אפשר תמיד להמשיך לעוד תחרות וכשאלו נגמרות, אפשר לאמן, או להגיע לעולם העסקי - שמעריך מאוד נחישות, התמדה, הישגים וחתירה למצוינות. תמיד יש תקומה. שום דבר לא פועל בואקום. לפעמים אתה מגיע לא חד. לפעמים יש לך יום רע. אבל רק מזה צומחים.
ספורטאי שנכשל גורם לנו להעריך את הפעם הבאה שהוא ינצח. כי אנחנו יודעים כמה קשה היה לו להגיע לשם. למייקל פלפס באולימפיאדה האחרונה היו מתחרים חזקים, תשישות, עומס, וכשלונות. בגלל זה אנחנו בעדו. מראה לנו שאפילו שהוא הספורטאי הטוב בכל הזמנים הוא עדין אנושי, פגיע ושהוא לא "משיג הכל בקלות".
אלו שהכל מגיע להם בקלות – אנחנו נסחפים אחריהם, אבל גם הראשונים לצחוק כשהם נכשלים. זוהי ההתנהגות האנושית. אם לא ראינו את "המאמץ", אנחנו לא מעריכים.
כשאנחנו יודעים שהספורטאים אנושיים, נעודד אותם כדי שיצליחו, וכשהם נכשלים, נהיה שם גם כדי להושיט יד. שני דברים אפשר ללמוד מזה - אל תנסו להסתיר את המאמץ. זה אולי גורם לכם להראות כמו סופרסטארים, אבל מקטין מגדולת ההישג שלכם. וזה גם יגרום לכשל השני – אם תסתירו את המאמץ, ותיכשלו ( ותנסו להסתיר גם את זה ), לא תקבלו את כל התמיכה והעזרה שאתם צריכים כדי לתקן את זה.
דבר אחרון וחשוב לגבי התמודדות עם כישלונות, שיכולתי לראות אותו מהצד באולימפיאדה. תחושת הכישלון היא סובייקטיבית, אם אתם מתחרים באנשים אחרים ( בניגוד לתחרות נגד השעון ). מסתבר שעדיף לכם לקום ולהתעשת - גם אם עשיתם תרגיל מחורבן או כמה ברצף. כי לא רק אתם על המזרן. יש עוד מתחרים, והם לא הוסיפו מספיק דרגות קושי, או עשו טעויות משל עצמם – וזה לא נגמר עד שזה לא נגמר. אז אל תוותרו באמצע. אתם יכולים להיות אלופי העולם – בזכות יכולת ההתאוששות המנטלית שלכם.
משמעת - 11,000 ספורטאים הגיעו לאולימפיאדה כדי להתחרות. כמות גדולה כל כך של אנשים נותנת הזדמנות לראות אותם ביחד, ולזהות מכנים משותפים. שני דברים בלטו מעל כולם : רמת המחוייבות שלהם לעשייה שלהם, והמשמעת העצמית המפותחת שלהם. אחד מהדברים שאוהבים לספר על פלפס, זה שהוא מעולם לא פיספס אימון ( ב – 16 שנים שבהם הוא מתאמן ), ואפילו היה מגיע למשחה הבוקר גם בחופשת חג המולד. אבל איך מפתחים משמעת עצמית ברמה הזו ?
לפני כמה שבועות נתקלתי במאמר הזה : איפה המשמעת העצמית מתחבאת ? ( שאני ממליצה בחום לקרוא אותו עד הסוף ), שמספר שהמשמעת עצמית היא משאב שיש לנו כמות מוגבלת ממנו, ושמתכלה מהר. אם אנחנו רוצים לשפר את עצמנו, נצטרך להתמקד רק בפרויקט אחד ! כדי לעזור לנו ליהנות מההתמדה ( ולא להתייאש ) נצטרך לדאוג שבגוף שלנו יהיה מספיק גלוקוז ( עדיף ממזונות שמתפרקים לאט כמו אגוזים, דגים וירקות. אפשר להשיג גלוקוז גם ממזונות מתוקים, אבל אחריהם יש צניחת סוכר ).
המאמר נותן גם דוגמה ליצירת משמעת בצבא הישראלי. בצה"ל יוצרים משמעת ע"י שתי דרכים : תרגול משמעת עצמית - מאות הוראות קטנות לגבי גילוח, סידור המיטה ואפילו שריכת השרוכים. כל אלו מייצרים אורח חיים של משמעת. ותרגול מנטלי – סיפורי "מורשת קרב" שיוצרים הזדהות עמוקה של החייל עם היחידה שהוא משרת בה. הסמלים והגיבורים שלה עוזרים לחייל ברגע האמת להסתער במקום להיתקף שיתוק, וגם להתמיד במהלך שגרה קשה. משמעות יוצרת משמעת.
משמעות - בסדרה של אייל דורון "איך להיות מאושר בשישה שיעורים" אחת מהדרכים להגיע לאושר היא לחיות חיים שמאזנים בין הנאה ( קטנה ) למשמעות ( גדולה ).
אצל חלקנו, המשמעות טמונה בצורך בהכרה, בהשארת מורשת או יצירת פריצת דרך. רוב האנשים חווים את עצמם כקטנים, נכשלים, אנונימיים וחסרי חשיבות. מדליה או זכיה, תחרות או מהלך מבריק שמפרסם אותם עושה הבדל בזכרון שלהם את עצמם, בבנייה של הביטחון שלהם ובמשמעות של העשייה שלהם.
כדי להזכיר לעצמנו כמה העשייה שלנו חשובה לנו, ומה השגנו עד היום, אני ממליצה לשמור ולקרוא מכתבי תודה מלקוחות, דברים שאמרו לנו, הזמנות של לקוחות שהתחתנו בעזרתנו. בנוסף, כדאי לרשום 10 השגים כאלו, כדי שנוכל להזכיר לעצמנו למה אנחנו מסוגלים, לפני כל פגישה חשובה, תחרות או מבחן.
הודיה והוקרה - אחת הדרכים המעולות להישאר בסטייט אוף מיינד חיובי , הוא להזכיר לעצמנו מה חיובי בחיים שלנו ומה יש לנו. כל הפעמים שהצלחנו בהן, כל האנשים שעזרנו להם, כל הדברים הטובים שקרו לנו ( לפעמים בלי מאמץ ) ולהודות עליהם. שון אקור, בהרצאה שלו בטד, פסיכולוגיה חיובית, ייתן לכם טיפים נהדרים להגדלת ההצלחה העסקית שלכם ( ב - 31% ) ע"י חיווט מחדש של המוח להתמקדות בחיובי.
|
בחלק השני של המאמר ריכזתי עבורך את כל הטיפים המסבירים איך להשתמש בלחץ ( חיובי ) כדי לפרוץ את הגבולות שלך, ואת כל הדרכים שיעזרו לך להתמיד, להצטיין ולהשיג מטרות בלתי אפשריות.
אני ממליצה בחום להמשיך ולקרוא !
אם יש לך חברים שמרכיבי הכישרון האישי שלהם, גישה חיובית ויצירת פריצות דרך יכולים לעניין אותם, אשמח לצרף אותם לקהילת הקוראים שלי.
קורא/ת חדש/ה – כדי לקבל את המאמרים הבאים ישירות לדוא"ל שלך, מומלץ להירשם לניוזלטר הזדמנות לחשוב אחרת כאן.
אני מקווה שנהנית מקריאת המאמר ומזמינה אותך לשאול שאלות, לספר על התנסויות שלך ולחלוק ידע חדש שכדאי לשתף ( כמענה למייל זה ).
להתראות בקרוב,
חגית חדאד – אסטרטגית ויועצת לעסקים קטנים
הזדמנות לחשוב אחרת
Hagit Hadad, Founder and CEO
email : info@hagithadad.com
mobile : +972-54-457-0015 begin_of_the_skype_highlighting  ללא תשלום +972-54-457-0015end_of_the_skype_highlighting
facebook : Hagit Hadad
H.H. Extrategic
Strategic consulting for small businesses
|
|
|
