|
|
איך לחשוב כמו ספורטאי מצטיין ולהצליח בעסקים – חלק ב'
להרשמה מהירה לחץ כאן
זהו חלקו השני של המאמר. בחלק א' ניתן לאבחן מהם מרכיבי הכישרון האינדיווידואלים שלך, למפות את רשת התמיכה שלך וליישם טיפים מעולים להשגת עליונות מנטלית.
אם עדיין לא קראת את החלק הראשון, אני ממליצה על כך בחום !
מאמץ
אימונים, אימונים, אימונים - לחזור כל יום לבריכה. לעבוד קשה וחכם. לראות מה עובד ומה לא. לשפר. לנסות שוב, לבדוק מדי יום בגדים שמאפשרים טווח תנועה גדול יותר, ומחליקים התנגדויות, לצפות במתחרים בוידאו, ללמוד את החולשות והעוצמות שלהם, ללמוד מהם מהלכים חכמים, להתאמן בחו"ל במתקנים יותר טובים ובשיטות אימון מתקדמות. הטירונים ( בצבא ) מאומנים באלפי שעות אימון כדי לשלוט בכל היסוס או מעצור אפשריים, ונחשפים לרמות גבוהות של לחץ גופני, שכלי ורגשי.
לחץ - לחץ שלילי ( דיסטרס ) הוא משהו שאנו מנסים להימנע ממנו. הוא מתייחס לגירויים מזיקים שמחלישים אותנו, ופוגמים בביטחון וביכולות שלנו ( למשל, ביקורת הרסנית, בוסים מתעלללים ובורות בכביש ). לחץ חיובי ( אוסטרס ) לעומתו, הוא לחץ בריא וגירויים המובילים לצמיחה ( למשל, מודלים לחיקוי שדוחפים אותנו לשבור את המגבלות שלנו, אימון גופני שמסיר מעלינו את הצמיגים וסיכונים שמרחיבים את התחומים שבהם נוח לנו לפעול ). בלי לחץ חיובי לא נוכל להתקדם, וככל שנרבה ליצור וליישם לחץ חיובי בחיינו, כך נקדים להגשים את חלומותינו.
בספרו של ג'יימס א. לואר "לחץ כמנוף להצלחה", הוא טוען כי חשיפה ללחץ חיובי ואתגרים, אימונים בתנאי לחץ משתנים, ומנוחה גורמים ל – 4 משאבים להיות זמינים עבורנו :
"גמישות רגשית - היכולת להיות פתוחים, נעימים, לבביים ולא מתגוננים בעת משבר. מסוגלות לגייס קשת רחבה של רגשות חיוביים ( הומור, שמחה, רוח לחימה ) ללא כל חשש מפני תוצאות התחרות. הענות רגשית - אנשים שממשיכים להיות מחוברים לחלוטין עם הכוחות שסביבם, בתוך הלחץ והקצב המהיר של עולם העסקים. החיים הם כמו אותם מערבונים, שבהם הרעים שותים ופורץ קרב במסבאה, והפסנתרן ממשיך לנגן בתוך כל המהומה. עלייך ללמוד להיות כמו אותו פסנתרן. לא משנה מה קורה, אתה חייב להמשיך לנגן. כוח רגשי - תחת הלחץ המסיבי ביותר, החישול בא לידי ביטוי ביכולת לעמוד בו ולהפעיל כוח חיובי רגשי עצום. כושר התאוששות רגעי - היכולת להתאושש ממכשולים, מהפסדים ומכות רגשיות בקלות ובמהירות, בלי שהדבר ירפה את ידיהם בדרך אל היעד."
מנוחה - שחיקה היא כמו חומצה, שמאכלת את המוטיבציה. הקפדה על שעות פנאי ומנוחה, חיונית לעבודה יותר טובה. המנוחה הכרחית כדי להחליף הילוך מלחץ להתאוששות ובחזרה. לפעמים אנחנו שוכחים לנוח. בגלל זה חשוב לעבוד עם מאמן ( גם עסקי ), שיודע מתי צריך לאגור כוחות, ועוזר בהפרדה בין העבודה לחיים האישיים.
טקסים יומיים עוזרים להפריד בין שעות הלחץ לרגיעה שאחריי : למשל החלפת הבגדים לבגדים נוחים יותר כשנכנסים הביתה וטקסי התכוננות לשינה ( מקלחת, צחצוח שיניים, נעילה, כיבוי האור ). גם במהלך היום, חשוב ליצור הפסקות מנוחה בין פעילות לפעילות.
SWOT – עוצמות, חולשות, הזדמנויות ואיומים
לנטרל את נקודות החוזק של היריב - כשאתם יודעים איפה היריב שלכם חזק, תוכלו להכין מבעוד מועד תרגילי התחמקות או פעולות נגד. הג'ודוקא הצרפתייה שנלחמה נגד אליס שלזינגר הישראלית, גבוהה יותר מאליס ולכן תפסה אותה מלמעלה. אליס שבאה מוכנה, תפסה ליריבה שלה את השרוול ומשכה אותה למטה, וכך למעשה ביטלה את יתרון הגובה שהופעל נגדה.
מצד שני תפגינו עוצמות משלכם - זה מתחיל כבר בקרב הפסיכולוגי. אם המוניטין שלכם הוא של מתחרים אגרסיביים, מהירים או כאלו שנלחמים עד השנייה האחרונה, כבר יצרתם יתרון על היריב שלכם, גם אם הוא גדול או חזק מכם.
עד לפני עשור, הסברה הרווחת הייתה שכדי להצליח, כל מה שאדם צריך, זה לשפר את החולשות שלו. הרבה אנשים התאמצו מאוד לעשות זאת, עד שגילו שמקסימום ההשגים שלהם, בתחומים החלשים, הגיע במקרה הטוב לבינוני, ושכל הזמן הזה, הם הזניחו את התחומים שהם טובים בהם באמת. היום, אנחנו כבר יודעים שהאנשים המצליחים בעולם עסוקים בלשפר, לשכלל ולדייק את התחומים החזקים שלהם, מה שהופך אותם מטובים למצוינים, ומאפשר להם להתמיד – כי יותר קל ליהנות ממשהו שאתה טוב בו ואוהב אותו, מאשר לא.
לזהות את נקודות החולשה של היריב - וללחוץ עליהן. חלק חשוב מהכנה לכל קרב, הוא ללמוד את המתחרים שלכם, ברמה האישית, ומהן הפירצות שאליהן תוכלו להשתחל .
מצד שני, לא לאפשר ליריב ללחוץ לכם על נקודות החולשה. לא סתם אמרו שידע זה כוח. ככל שאתם מכירים את עצמכם טוב יותר, ואחרי שנפלתם לאותו בור, פעם או פעמיים, נהיה קל יותר ויותר שלא ליפול בו בפעם השלישית.
לנצל מצבים ש"נוחתים" עליכם - בהרבה דברים הספורטאי לא יכול לשלוט. דברים קורים בתחרות שמפתיעים אותו. ופה הניסיון שלו, הידע שלו לגבי עצמו ולגבי היריב שלו, עוזרים לו לייצר פיתרון מהיר בשטח. בג'ודו, יצא לי לראות מתחרה שמבצע הקרבה : הוא לכאורה "מקריב" את מהלך הנגד שלו, וזורם עם התרגיל של היריב, כדי שברגע האחרון, הוא יוכל להפוך את הקערה על פיה.
מצד שני, אם אתם יכולים, תשתדלו להפתיע את היריב שלכם. יתרון ההפתעה מספק לכם כמה שניות ( בקרב ) או כמה שעות / ימים / ואפילו חודשים ( בזירה העסקית ), עד שהוא מצליח להתאושש ולהגיב.
לזהות הזדמנויות – תהיו קשובים. ספר שלם שעוזר לנצל את היכולת המודעת הזו, זה "התשובה" של ג'ון אסארף ומאריי סמית'.
מצד שני, אל "תתנו במתנה" הזדמנויות ליריב. אריק זאבי היה בטוח שהמהלך של היריב שלו עומד להיות מופסק ע"י השופטים. הג'ודוקא הגרמני ניצל את הביטחון השלו של אריק, וניצח את הקרב ב - 43 שניות.
|
מצוינות
חתירה למצוינות - מייקל פלפס, גדול יותר מהרבה שחיינים אחרים, חזק יותר, נושם טוב יותר, שטוח יותר, ועדיין השחיין שהתאמן יותר מכל אחד אחר על הפניות שלו, הזינוקים והנגיעה בקיר. העליונות הפיזית שלו, לא מנעה ממנו להתאמן על כל תנועה שלו כדי לגלח עוד כמה שברירי שניות מהזמן שלו. סטיב ג'ובס היה מדייק, מתאמן ומתזמן כל משפט עד לשלמות לפני שהציג את ההרצאות שלו.
מלקולם גלדוול, בספרו "מצוינים" טוען כי דרושות 10,000 שעות אימון בתחום שלכם, כדי להגיע למצוינות. תכנון, תרגול, תרגול חוזר, מדידת הביצועים, תיקון או שיפור ושוב תרגול יביאו אתכם לשם.
בסופו של דבר מנצח זה שרוצה יותר - אריק זאבי אמר בראיון לפני כמה שבועות, שהוא שם לב שאלו שמנצחים, הם לאו דווקא אלו שיותר טובים, אלא אלו שרוצים יותר. אלו עם הנשמה הלוחמת. אלו שנלחמים כל הזמן, עד הסוף. לא נכנסים לשאננות, ולא נותנים ליריב שלהם יתרון בכלום !!!
באולימפיאדת בייג'ינג פלפס נלחם עד השנייה האחרונה. אפשר היה לראות את ההבדל באולימפיאדה הזו. המנצחים רוצים להיות מספר 1. קחו לדוגמה את הסינים עם האולימפיאדה שלהם. לא עצרו באדום. השקיעו בהכל : בעיצוב, בחשיבה, באנשים מבריקים, בכסף. הם עשו הבדל בכל הפרמטרים. בפרטים, בנשמה, ברוח הלחימה. הסינים לא רצו "אולימפיאדה טובה". הם רצו שהאולימפיאדה שלהם תהיה הטובה מכולם. המופע המרהיב מכולם.
התמקדות בתוצאות - ספורטאים מצליחים מגדירים את כל הפעולות וההצלחות שלהם ע"י שימוש במונחי התוצאה. לכן הם מדרגים או מונים תוצאות כאלו ככל האפשר. פלפס צוטט בראיון שנתן כשהיה בן 24 : "כשאפרוש, אני רוצה להסתכל אחורה ולהגיד שעשיתי את כל מה שרציתי לעשות, יש לי עדיין שיאים אישיים שאני רוצה לשבור. אני כותב את המטרות שאני רוצה להשיג ושולח אותן לבוב ( באומן, המאמן שלו ) כבר 13 שנה. זה עוזר לי להגדיר מה בדיוק אני רוצה ואנחנו היחידים שיודעים על זה".
הערכת ביצועים - מדידה משפרת תמיד את הביצועים. אנשים רבים אוהבים להתחרות עם עצמם ( גם אם אח"כ הם יתחרו באחרים ). יש המון שיטות בהן ניתן לעקוב אחרי הביצועים ( יעדים, זמנים מרחק ), ברמה השבועית, החודשית, הרבעונית והשנתית, כדי להגיע ל"הישגים אישיים מעולים".
למידה מהטובים ביותר - כל ענף אולימפי מצריך ידע שנצבר ושוכלל במשך עשרות שנים, ע"י טובי המומחים ממאות תחומים שמקיפים את הספורטאים ( כמו פסיכולוגיה, תזונה, אנטומיה, טקסטיל, מוצרי ואביזרי ספורט, בנייה, אדריכלות, ועוד רבים אחרים ). כל אולימפיאדה משכללת את הידע הקודם ומגיעה לשיאים חדשים – גם במבנים ובמתקנים, גם בשיטות האימון וגם בתוצאות שאליהם מגיעים הספורטאים. כל מדינה שרוצה לקדם ענף ספורט מסויים, דואגת להשיג את הידע הנדרש, במגוון דרכים – כולל להזמין מאמנים ומומחים מהעולם לעבוד בשירות הספורטאים שלה. כך גם בעסקים. כדי להיות הטובים ביותר בתחום שלנו, אנו צריכים לדעת הכול עליו ( ועל התחומים שמקיפים אותו ). ללמוד אצל הטובים ביותר, ואם צריך, אז גם להזמין את הטובים ביותר לעבוד אצלנו.
הכנה - ניצחון בתחרות הוא רק אחוז אחד מההצלחה של הספורטאי. ובשביל הכמה שניות / דקות הללו, שאר 99 האחוזים טמונים בהכנה שלו. כנ"ל בהצלחת פגישה או בסגירת עסקה.
כדאי להתכונן 10 דקות ביום. להתמקד בהווה של כל רגע ורגע. לענות על השאלה : מדוע חשוב להאבק היום ? לנסות לקשר בין האתגרים שעומדים מולכם היום לאמונות ולערכים העמוקים ביותר שלכם. מדוע כדאי לכם לבצע חישול חשיבתי היום ? מה באמת מונח על כף המאזניים ? מדוע כדאי לשפר את השליטה במצב ביצוע אידאלי ? להפגין יותר אינטיליגנציה רגשית ? אם לא תמצאו סיבה טובה מספיק, כשהדברים יהיו קשים, רוח הלחימה שלכם פשוט תתאדה. לגייס אומץ ודרייב להצלחה. לעשות חזרות עם תמונות דמיוניות על הביצועים המתוכננים של אותו יום שעליכם להשיג. לחשוב על בעייתיות אפשרית ולראות את התגובה המדויקת והבטוחה שלכם.
|
מטרה בלתי אפשרית
פרדוקס - אבל מסתבר, שיותר קל להשיג מטרה בלתי מציאותית מאשר מטרה מציאותית. פלפס : "8 מדליות זהב באולימפיאדה אחת". ביל גייטס : "מחשב בכל בית". בספרו של טימותי פריס "4 שעות עבודה בשבוע" הוא כותב :
"אין אנשים רבים בפסגה. 99 אחוז מאנשי העולם משוכנעים שלא יוכלו להגיע להשגים כבירים ומכוונים את עצמם לבינוניות. מסיבה זו מתקיימת תחרות עזה על מטרות "מציאותיות", אשר באופן פרדוקסלי גורמות לכך שהן שואבות יותר זמן ואנרגיה ממטרות לא מציאותיות. קל יותר לגייס 10 מיליון דולר מאשר לגייס מיליון דולר. קל יותר להתחיל בבר עם הבחור או הבחורה שנראים עשר מאשר עם חמשת האחרים שנראים רק שמונה. אתם חסרי ביטחון ? כמותכם גם שאר העולם. אל תעריכו את המתחרים שלכם יתר על המידה ואל תמעיטו בערך עצמכם. אתם טובים מכפי שאתם חושבים.
יש עוד סיבה לכך שקל יותר להשיג מטרות לא מציאותיות ולא הגיוניות. הצבת מטרות גדולות יותר לעצמכם היא זריקת אדרנלין. כוח הסבל שמטרה גדולה מספקת מאפשר לכם לגבור על הפורענויות והמצוקות שבהן אתם נתקלים בדרך להשגתה. מטרות מציאותיות, לעומת זאת המוגבלות לרמת שאיפות ממוצעת, אינן מהוות מקור השראה, לכן האנרגיה שתוכלו לשאוב מהן תעזור לכם לצלוח רק את הבעייה הראשונה או השנייה. אם פוטנציאל הגמול הוא בינוני או ממוצע, כזו תהיה גם רמת המאמץ שתשקיעו במטרה.
... מי שרוצה לדוג דגים רבים ילך למקום שבו יש דייגים מעטים, וחוסר הביטחון הקולקטיבי של העולם מקל על אנשים מסוימים לקחת את כל הקופה בעוד אחרים מסתפקים במועט. סביב מטרות גדולות יש פשוט פחות תחרות."
לאלו שהגיעו לאולימפיאדה כדי להשיג מטרה בלתי אפשרית, וזו הפעם הראשונה שלהם, קצת יותר קל. אין להם מה להפסיד ויש להם רק מה להרוויח. בנוסף, הם לא מביאים איתם גם את הלחץ של ההגנה על התואר שלהם. אנדר ארמר, החברה ( הקטנה והחדשה יחסית ) שמייצרת ציוד ספורט, ושמייקל פלפס הוא הפרזנטור שלה, הציבה לעצמה מטרה בלתי אפשרית : להתחרות בנייקי. ועד עכשיו, הם עושים עבודה מצוינת.
להמציא את עצמך מחדש – אחרי ההישג הלא יאומן של פלפס בבייג'ינג הייתה חייבת להגיע נפילת מתח. ירידת חשק. מנוחה. חלק מכריע בהשגת מטרה בלתי אפשרית, הוא לתת את כל מה שיש לכם כדי להשיג אותה, כשדי ברור שלא ישאר לכם הרבה כוח או מוטיבציה ליום שאחרי. כדי להצליח גם באולימפיאדה הזו, פלפס היה צריך להמציא לעצמו מטרה בלתי אפשרית חדשה ( להיות הספורטאי המעוטר ביותר בהסטוריה ). הסיבה שהיה יותר קשה לו להשיג אותה, היא שהיא הייתה הרבה יותר מציאותית מהקודמת.
גבולות - "התברר שכדי להיות יצירתיים הסטודנטים נזקקו למגבלה, אבל כזו שאפשר לדלג מעליה. הם נזקקו לקופסה כדי שיהיה מה לפרוץ". זהו ציטוט של ג'ויס סיליג מתוך ראיון שנתנה למוסף כלכליסט ( במאמר שמתאר איך להגיע ליצירתיות שיא בעשייה שלנו ). מסתבר שחופש מוחלט מגביל אותנו ( יש יותר מדי אפשרויות ), ודווקא הגבלים, גבולות ומגבלות, מכריחים אותנו להיות יצירתיים כדי להתגבר עליהם. כשאנחנו יודעים את מה אנחנו צריכים לפרוץ, יותר קל לנו למצוא דרכים מותאמות "לנושא" כדי לפרוץ אותו. "מי שקיבלו מגבלות מתונות עבדו הכי טוב – הם היו מפוקסים מאוד. הרגישו שיש להם שליטה על המוצר ואספו מידע מבחוץ שעזר להם לוודא שהרעיונות שלהם טובים. הם היו גם פתוחים הרבה יותר לשגיאות. המגבלות עזרו לרעיונות שלהם לעבור את התהליך הנכון."
|
השראה
ספורטאים מצוינים נותנים לנו השראה. לראות את בני מיננו עושים את מה שלא חשבנו שהוא אפשרי, זו השראה. ואחרי שהם עשו את זה, ההישג שלהם הופך עבורנו לאפשרי.
אם תשאלו אותם, אני מבטיחה לכם, שגם להם יש דמויות שהם מודלים לחיקוי ושמספקים להם השראה. "אם הם יכולים, אז למה לא אנחנו ?". אנחנו זקוקים לאנשים כאלו בחיים שלנו, ושואפים להיות כאלה עבור אחרים. בפוסט מקסים שקראתי לאחרונה מתארת עמית טיברמן איך היא וילדיה שואבים השראה מהספורטאים האולימפיים.
מי נותן לכם השראה ?
אם יש לך חברים שפריצת גבולות, חתירה למצוינות והשגת הבלתי אפשרי יכולים לעניין אותם, אשמח לצרף אותם לקהילת הקוראים שלי.
קורא/ת חדש/ה – כדי לקבל את המאמרים הבאים ישירות לדוא"ל שלך, מומלץ להירשם לניוזלטר הזדמנות לחשוב אחרת כאן.
אני מקווה שנהנית מקריאת המאמר ומזמינה אותך לשאול שאלות, לספר על התנסויות שלך ולחלוק ידע חדש שכדאי לשתף ( כמענה למייל זה ).
להתראות בקרוב,
חגית חדאד – אסטרטגית ויועצת לעסקים קטנים
הזדמנות לחשוב אחרת
Hagit Hadad, Founder and CEO
email : info@hagithadad.com
mobile : +972-54-457-0015 begin_of_the_skype_highlighting  ללא תשלום +972-54-457-0015end_of_the_skype_highlighting
facebook : Hagit Hadad
H.H. Extrategic
Strategic consulting for small businesses
|
|
|
