"והשבתי חיה רעה מן הארץ" (ויקרא כו', ו'), אמרו ע"ז בתורת כהנים "ר' יהודה אומר הנני מעבירם מן הארץ, ר' שמעון אומר משביתן שלא יזיקו".
לעתיד לבוא ישתנה מצבן של בע"ח באופן מהותי. לדעת ר' יהודה החיות המזיקות לא יתקיימו עוד, ואילו לדעת ר' שמעון ישתנה טבען.
מהו שורש המחלוקת ביניהם ?
הגאון הרוגצ'ובי תלה מחלוקתם במחלוקת אחרת שביניהם, ואף היא בשאלת הגדרה של המונח השבתה.
"אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם" (שמות יב, טו). ונחלקו ר"י ור"ש כיצד מקיימים מצות השבתה, "ר' יהודה אומר אין ביעור חמץ אלא בשרפה, וחכמים אומרים אף מפזר וזורה לרוח או מטיל לים".
לר' שמעון שביתה אינה ביטול המציאות, וע"כ די אם משנים את איכות החמץ וצורתו, שמפורר אותו או זורה לרוח. ואילו לדעת ר' יהודה, צריך לבטלו מכל וכל, ואין דרך אחרת אלא שריפה.
מחלוקת זו לשיטתם היא, האם השבתת החיות היא לגמרי מן העולם כדברי ר' יהודה וכפי שיטתו שמצות השבתה בחמץ הוא ביטול מוחלט מן העולם. או כשיטת ר' שמעון, שאיכות ביטול החמץ היא השבתה, אף כאן, ימשיכו החיות להתקיים, אלא שמשביתן שלא יזיקו.
| 
