בכל אחת משלושת הפרשיות האחרונות מדגישה התורה את תפקידו המרכזי של בצלאל. בפ' כי-תשא נאמר למשה, "ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה." (שמות לא:ב) בפ' ויקהל חוזר משה ואומר לישראל, "ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי וכו'." (לה:ל) ובפרשתנו, עם סיום מלאכת המשכן, נאמר, "ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה ה' את משה." (לח:כב)
מכפילות הקריאה, שה' פונה למשה, ומשה פונה לישראל, למדו חז"ל על דמותו של המנהיג ואופן מינויו. וכך אמרה הגמ' במס' ברכות (נה.):
אמר ר' יצחק, אין מעמידין פרנס על הציבור אלא א"כ נמלכים בציבור, שנאמר: "ויאמר משה ראו קרא ה' בשם בצלאל וכו'." א"ל הקב"ה למשה: משה, הגון עליך בצלאל? א"ל: רבש"ע, אם לפניך הגון לפני כ"ש! א"ל: אעפ"כ, לך אמור להם לישראל. הלך ואמר להם לישראל: הגון עליכם בצלאל? אמרו לו: משה רבינו, אם לפני הקב"ה ולפניך הגון לפנינו לא כ"ש!
וביאר הרב קוק זצ"ל בפירושו על אגדות הש"ס, ששלש תכונות יסוד אמורות להיות אצל המנהיג האידיאלי:
| 
