כתב הרמב״ן בהקדמתו לספרנו: "הספר הזה הוא תורת כהנים והלויים, יבאר בו ענייני הקרבנות כולם ומשמרת המשכן. כי כאשר היה הספר האחר (שמות) בעניין הגלות והגאולה ממנו והשלימו בעניין אוהל מועד וכבוד ה׳ אשר מלא את המשכן, צווהו בקורבנות ובשמירת המשכן שיהיו הקורבנות שם, ולא יגרמו להם העוונות לסילוק השכינה וכו'".
וכבר באר הרמב״ן בהקדמתו לספר שמות, שבעוד שספר בראשית עוסק ברובו בעניין האבות הקדושים, עליהם אמרו חז״ל (בראשית רבה סב, ו) האבות הן הן המרכבה ושכינה שרתה עליהם, עוסק ספר שמות בגלות ובגאולה. גאולה זו איננה היציאה מתחת יד מצרים לחרות בלבד, אלא דווקא כשהוקם המשכן ושרתה בו שכינה רק אז חזרו ועלו עם ישראל למעלת האבות. הווה אומר, להיגאל אין פרושו להנצל אלא פרושו לחזור לאותו מעמד שהיה לפני השיעבוד.
אברהם יצחק ויעקב היו יחידים אשר התאמצו להפיץ את שם ה׳ בעולם. עם ישראל הוא אומה שלמה שמכריזה בעצם קיומה שיש אלוקים בשמים ובארץ, אלוקים שלא רק ברא את הכל, אלא הוא יודע ומשגיח ומקיים את עולמו, נותן שכר לעושי רצונו ומעניש לעוברים עליו.
| 
