מפרשתנו ניתן ללמוד מיהו מנהיג ציבור אידיאלי:
"רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה" (שמות לא, ב-ג).
ודרשו חז"ל (ברכות נה.):
אין ממנין פרנס על ציבור אא"כ נמלכים בציבור שנא' "רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל". אמר לו הקב"ה למשה: משה, הגון עליך בצלאל? אמר לו: רבש"ע, אם לפניך הגון לפני לא כל שכן?! אמר לו: אעפ"כ, לך אמור להם לישראל. הלך ואמר להם לישראל: הגון הוא עליכם בצלאל? אמרו לו: אם לפני הקב"ה ולפניך הגון, לפנינו לא כל שכן?!
מאמר זה בגמרא טעון ביאור: מדוע צריך מנהיג הציבור להיות הגון גם בפני משה וגם בפני העם, אם כבר ראוי הוא מצד הקב"ה?
| 
