"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – ולא לפני עכו"ם. ישנם אידיאולוגיות בעולם העוסקות רק בעניינים רוחניים, ולעומתם כאלה הכופרים בחשיבות התחום הרוחני, ועוסקים אך ורק בתחום הריאלי, הממשי.
וכך כתב הרב קוק באורות הקודש:
"כל מחשבה שהיא מפקרת את תיקון העולם וסדרי המדינות, ופורחת באויר רוחני לצדה, ומתפארת בתיקון נשמות והצלחתן, הרי היא מיוסדת בשקר שאין לו רגלים.
וכל מחשבה שאין לה דבר עם הרוממות הנצחית, ומתעסקת רק עם סדרי החיים החומריים ותיקוניהם, אפילו יהיו בה תכנים מוסריים ואורחות צדק ומישרים, סופה להתעכר מפני קטנותה, ומפני הזוהמא והסרחון שהחיים החומריים לקויים בהם בטבעם, כשהם מנותקים מיסוד חיים נצחיים ותשוקתם".
ובודאי כוונת הרב בהשקפה הראשונה לנצרות, והשניה לתנועה הקומוניסטית, ומפליא, איך חזה הרב את התמוטטות השיטה והמשטר.
השקפת היהדות אמנם קשורה לאין סוף, אך מטרתה להמשיך את האין סוף בעולם הריאלי, להביא את הבלתי מוגבל אל המוגבל, וכדברי הקוצקאי בפרשה: "ואנשי קדש תהיון לי" (שמות כב', ל') – מלאכים בשמים יש לי די והותר.
|