בגמ' בשבת (כא ע"ב): מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכאו"א, והמהדרין מן המהדרין פליגי ב"ש וב"ה, והלכה כב"ה דמוסיף והולך.
ר"י מבאר (בתוד"ה והמהדרין), דפלוגתא דב"ש וב"ה היא גבי נר איש וביתו, שכן יש יותר הידור, דאיכא היכרא כשמוסיף והולך וכו', אם עושה את המהדרין, דהיינו נר לכל אחד, אפי' יוסיף מכאן ואילך ליכא היכרא, שיסברו שכך יש בני אדם בבית.
הנחת היסוד של התוס' היא שמדליקים מבחוץ, ולכן ס"ל שדין מהדרין מן המהדרין קאי אנר איש וביתו, כי ההידורים סותרים, שהרי ייתכן שמספר בני הבית השתנה ולא ידעו איזה יום, שהרי מדליקים מבחוץ ואין לכ"א פתח לעצמו. ולכן הכריחו ששני ההידורים אינם בנויים אחד ע"ג השני, אלא שיש הידור א', שהוא הידור בדרגה פחותה, וההידור השני הוא יותר מהודר, אך אין קשר ביניהם.
| 
.jpg?dummy=6174)
