בריש פרשת תזריע מופיעה מצוות מילה – "וביום השמיני ימול בשר ערלתו". ג' בריתות כרת ה' עם ישראל, מילה, תפילין ושבת, ושלושתם נקראים אות. "ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם". אף התפילין נקראים אות – "והיה לאות על ידכה וכו' ".
והאות השלישי הוא השבת - "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם".
מתוך ששבת ותפילין קרואים אות, למדו חז"ל שבשבת אין צורך להניח תפילין – "והיה לך לאות על ידך", מי שצריכים אות, יצאו אלו, שבתות וימים טובים, שהן גופן אות, כמ"ש "כי אות היא ביני וביניכם", וע"כ אין השבת זקוקה לאות נוספת של תפילין.
לפי"ז צריך להבין מה שדרשו חז"ל בריש הפרשה, "וביום השמיני ימול בשר ערלתו", וביום השמיני אפי' בשבת. וזה לכאורה סותר את הכלל שכיוון ששבת היא אות, אין צורך בתפילין שאף הן נקראים אות, וע"כ שבת דוחה מצוות תפילין.
מדוע שבת לא תדחה גם מצוות מילה, ואילו אנו אומרים שמילה דוחה שבת?
| 
