"זכור את אשר עשה לך עמלק וכו' תמחה את זכר עמלק" (דברים כה, יז ויט).
ואילו בפרשת בשלח נאמר "כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים" (שמות יז, יד)
על שני יסודות ביהדות נאמר בתורה שקיומם מובטח, תשובה ותורה. על התורה נכרת ברית עם ישראל "כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל" (שמות לד, כז). וע"ז הובטח "כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא, כא). ואף בנביא נאמר "ואני זאת בריתי וכו' ודברי אשר שמתי בפיך, לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך עד עולם" (ישעיה נט, כא).
ועל התשובה כתב הרמב"ם (פרק ז מהל' תשובה הל' ה') "אין ישראל נגאלים אלא בתשובה, וכבר הבטיחה התורה שסוף ישראל לעשות תשובה וכו' שנאמר "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה וכו' ושבת עד ה' אלוקיך" (דברים ל, א-ב).
ובאמת חלקו בזה תנאים ואמוראים בסוף מסכת סנהדרין (צט:) רבי אליעזר אמר אם אין ישראל עושים תשובה אינן נגאלים, ואילו רבי יהושע אמר שאפי' אין עושים תשובה נגאלים, וכל אחד מהם הביא ראיות ממקראות לשיטתו. ואיך יתכן שהפסוקים יסתרו זה את זה, וע"כ צ"ל כפי שהגמ' אומרת שם בהמשך, שמשיח בן דוד יבוא בדור שכולו זכאי או בדור שכולו חייב, וא"כ שתי האפשריות קיימות. יש פסוקים המתארים גאולה בדרך של תשובה ויש פסוקים העוסקים בגאולה ללא תשובה. וע"ז הזכירו שם את הפסוק "אני ה' בעתה אחישנה" (ישעיה ס, כב), ודרשו: זכו אחישנה, לא זכו- בעתה, יש גאולה שתבא במהירות "כענני שמיא", ויש שתבוא לאיטה "עני ורוכב על חמור".
| 
.jpg?dummy=6174)
