עולמו של היהודי סובב סביב הברכות. חז"ל סמכו את חובת הברכות לפסוק בדברים פרק י' פס' יב':
"ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעימך כי אם ליראה את ה' אלוקיך".
ודרשו על כך בגמ' במסכת מנחות דף מג':
"תניא היה ר' מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר- "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך".
עניין ריבוי הברכות אומר דרשני.
מצאנו מצוות רבות אך שיעורם מוגבל, ואם כן - יש לבאר מה פשר הציווי היחודי לברך פעמים כל כך רבות במשך היום? וצריך לומר - שחז"ל ראו בברכות כמנוף לעליה ברמתו הרוחנית, וכל ברכה וברכה משמשת כצעד נוסף לקראת המגמה האלוקית וכפי שיתבאר.
אנו ממלאים את עולמנו בברכות מסוגים שונים: ברכות הנהנין, ברכות המצוות, ברכות השבח, ברכות התפילה ועוד. עד כדי כך שסדר יומו של היהודי מלא בברכות. הברכות מקיפות את כל ימי חיינו, בשמחה ובאבל, בבוקר בצהרים ובערב, בבית ובשדה, בחול ובשבת, בלידת האדם ובפטירתו מן העולם. ואם כן, שומא עלינו לבאר - מהי משמעותן העמוקה של הברכות וכיצד הן פועלות על האדם?
| 
.jpg?dummy=6174)
