ביחס לראש השנה אנו מוצאים במקורות שתי השקפות שונות. סתירה במאמרי חז"ל. האחת מציעה יחס של אימה וחרדה, והאחרת יחס של שמחה וביטחון. בגמרא מובא: "א"ר אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה וביוהכ"פ? אמר להם: אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו וישראל אומרים שירה" (ראש השנה לב, ע"ב).
הרי מבואר, שהקב"ה משיב למלאכים שלא ייתכן שישראל יאמרו שירה [הלל] ביום שבו גורלו של כל אחד מישראל מוטל על כף המאזניים. שכן הוא יום דין המלווה בהרגשת פחד ואימה, ולכן באוירה כזו לא ניתן כלל לומר שירה.
וצריך עיון מהי שאלת המלאכים? וכי מלאכי השרת לא יודעים שראש השנה הוא יום של דין. הרי בתפילת "ונתנה תוקף" אנו אומרים "ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון ויאמרו הנה יום הדין", ומבואר שמלאכי השרת אחוזים פחד ורעדה מחמת יום הדין.
ומוכרחים לומר שישנן שתי נקודות מבט על יום ראש השנה. המלאכים סברו שניתן לומר שירה בימי הדין. ברם הקב"ה הזריח נקודת אור שונה לפיה אין לומר שירה בימי הדין.
| 
.jpg?cache=1536313256218)
.jpg?dummy=6174)
