שתי מצוות מנויות בפרשת וילך, מצוה תרי"ב מצוַת הקהל במוצאי שביעית (דברים לא, י-יג), ומצוה תרי"ג לכתוב כל איש מישראל ספר תורה לעצמו (שם שם, יט). בין שתי מצוות אלו מגלה ה' למשה את העתיד לקרות לעם לאחר מותו: "וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר... ועזבני והפר את בריתי... ועזבתים והסתרתי פני מהם... ואמר ביום ההוא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה. ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא... כי פנה אל אלוהים אחרים" (דברים לא, טז-יח).
וכתוב בספר הבעל שם טוב: "ומרגלא היה בפומיה: שמאוד אני מפחד ונרתת, מזה ההסתרה הנקראת 'הסתר אסתיר', יותר מההסתרה גופה", שכן הקב"ה מסתיר פניו כדי שיחפשו אותו, כדי להרבות הגעגוע אליו, אך כאשר כלל לא יודעים שהוא מסתתר, אין מתייחסים אליו כלל - ומצב זה הוא נורא מכול.
|